בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

בין יהודים, גויים ולוחות שנה

דוד האיר את עיני שטעיתי והטעיתי גם אתכם, עשרת קוראי היקרים, בפוסט הקודם, שכן יש עוד מאורע שהיהודים מציינים לפי לוח השנה הלועזי. הסיפור הוא כזה: בתפילת שמונה עשרה, ישנם שני מקומות שהם נוסח התפילה משתנה לפי עונות השנה. בברכת גבורות, בה מהללים את ה' על גבורותיו, מוסיפים בחורף "משיב הרוח ומוריד הגשם", בעוד שבקיץ, בארץ ישראל, אומרים "מוריד הטל"; ובברכת השנים, בה מבקשים מה' שנה טובה, יבול טוב ובמשתמע גם פרנסה, מבקשים בחורף "ותן טל ומטר לברכה" ובקיץ "ותן ברכה". ומתי מתחיל ונגמר החורף? אז בכל מקרה מפסיקים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" ו"ותן טל ומטר לברכה" בפסח. ו"משיב הרוח ומוריד הגשם" מתחילים לומר בשמחת תורה. אבל "ותן טל ומטר לברכה" מתחילים לומר בז' בחשוון (שבועיים לאחר סוף סוכות, כדי שהולכי הרגל יספיקו לחזור הביתה לפני הגשם). וזהו, כך חשבתי (ציוני בור שכמותי) ודוד האיר את עיני שבחו"ל מתחילים לומר "ותן טל ומטר לברכה" ב5 בדצמבר אם פברואר מעובר, וב6 לדצמבר אם פברואר לא מעובר. ויכול להיות שיש עוד מועדים שנשמרים לפי הלוח הלועזי.
ואם אנחנו כבר בענייני לוחות שנה, לא רק היהודים מציינים ימים לפי לוח השנה של הנוצרים, גם הנוצרים מציינים חלק מחגיהם - למעשה, החג החשוב ביותר מבחינה תיאולוגית לנוצרים, חג הפסחא - לפי לוח השנה היהודי. נסביר: הפסחא נחגג ביום ראשון הראשון שלאחר הירח המלא הראשון שלאחר ה21 במרץ (לכל מי שחשב שהחגים האמריקאים, עם ה"יום חמישי השלישי של נומבר" שלהם, מסובכים - הם לא המציאו כלום). ולמה זה קשור ללוח השנה העברי? מכיוון שהציווי הבסיסי שעומד מאחורי העיבור של השנה העברית - הפסוק "זכור את חודש האביב" - מפורש באופן מסורתי כך שיש לוודא שחודש האביב - בפרט פסח - יצא בזמן הקרוב ביותר, אך לאחר, יום השוויון האביבי, כלומר ה21/3. ומכיוון שפסח מתוארך לט"ו בניסן, כלומר, תמיד יוצא בזמן ירח מלא, הרי ש"יום ראשון הראשון שלאחר הירח המלא שלאחר ה21/3" הוא בעברית פשוטה "יום ראשון שלאחר שבת חוה"מ פסח".
זה אגב לא מקרה, שכן פסחא מציין את צליבתו, תחייתו ועלייתו לשמים של ישו. ישו ותלמידיו הגיעו לירושלים כדי לעלות לרגל לכבוד פסח, ועלייתו לרגל הניעה את סדרת המאורעות שהביאה לבסוף לצליבתו. המתח המשיחי הרב בעיר, שהיה כרוך בהגעתו של ישו, היה קשור גם לפסח, חג הגאולה. אני לא בקיא בפרטים המדויקים ולכן התארוך שאני הולך לתאר יכול להיות מוטעה, אבל הפירוש שאני מכיר הוא שהסעודה האחרונה הייתה סעודת ליל הסדר; ישו נצלב ביום ששי, ויומיים לאחר מכן (כלומר ביום שלישי לצליבתו) ביום ראשון קם לתחייה ועלה לשמיים. ולכן מכאן ואילך שומרים הנוצרים את יום ראשון המדובר כפסחא. (אגב, גם אחד המאורעות שאחראים יותר מכל לאנטישמיות לאורך הדורות הוא סביב פסח: לפי הברית החדשה הנציב הרומי פונטוס פילאטוס הציע לקהל היהודי שהתקהל ליד ארמונו לשחרר פושע אחד לכבוד הפסח - ישו או בראבא, גנב פשוט; הקהל דרש את בראבא ושישו ייצלב, ולשאלתו ובקשותו של פילטוס שיחשבו שנית ענו לו היהודים "הוציאוהו לצליבה, דמו על ידינו ועל ידי בנינו". המשפט הפשוט הזה אשם במיליוני רציחות של יהודים).
התארוך המדויק של פסחא יכול אף להעיד על חוסר דיוק קטן בחישוב העיבור היהודי; כאמור, חישוב העיבור נועד לוודא שפסח יצא קרוב ככל האפשר, אך לאחר, ה21/3, ובמאות השנים הראשונות ההחלטה מתי לעבר הייתה סוד איזוטרי. בשנת 359 התגבש  ע"י רבי הלל נשיאה לוח מדויק לעיבור, המורכב ממחזור של 19 שנים, ובו השנה השלישית, הששית, השמינית, האחת עשרה, הארבע עשרה, השעב עשרה והתשע עשרה הן מעוברות. זה חישוב מאדש מדוייק יחסית אבל יש בו סטייה קטנה מאוד קדימה, כלומר הוא  דוחק את פסח מעט מעט קדימה בכל מחזור. וכך יצא שבשנים האחרונות הדחיקה הזו הגיעה לכדי מצב שבאחת השנים האחרונות, פסח יצא לאחר ה21/4, כלומר חודש מאוחר מדי לעומת הכוונה המקורית,  ולראשונה בהיסטוריה פחות או יותר לא התלכד עם הפסחא. אבל בשלב זה פוסקי ההלכה היו שמרנים מדי מכדי לשנות את העיבור.
אבל עוד יותר יפה מכך שהוא - וכאן אני אומר סברת כרס לחלוטין, אבל עדיין - שהפסחא הנוצרי יכול לפסוק בהלכה שעמדה במחלוקת שנים ארוכות. אחת המחלוקות הידועות במשנה בין הפרושים (חכמי בית שני היו אבות המסורת ההלכתית עד ימינו) לצדוקים (קבוצה דתית-הלכתית אחרת שהייתה מרוכזת סביב הכהנים), היא בפירוש זמן ספירת העומר. ספירת העומר - וחג השבועות הנגזר ממנה - נלמדת מהפסוק "וספרתם לכם ממחרת השבת...שבע שבתות תמימות תהיינה". הצדוקים פרשו - פירוש שלדעתי יותר משתלב עם הפשט - ש"ממחרת השבת" פשוטו כמשמעו, מיום ראשון - כלומר מיום ראשון שלאחר שבת חוה"מ פסח, ומכאן ששבועות יוצא לפי גישתם שבעה שבועות לאחר מכן, תמיד ביום ראשון אך התאריך לא קבוע. הפרושים לעומתם פרשו "ממחרת השבת" ממחרת חג ראשון של פסח, וכך נוהגים אנו עד היום - מנהג שמציב את שבועות בתאריך קבוע בז' סיוון. (ישנן כנראה עוד כתות - כמו זו שכתבה את ספר היובלים - שפרשו כמו הצדוקים). מכל מקום, אם נלך לרגע לנוצרים, גם להם יש חג מקביל לשבועות - הפנטקוסט - המציין את ירידת רוח הקודש על השליחים - הנחגג 50 ימים בדיוק לאחר הפסחא - כלומר, בדיוק במועד של חג השבועות, לפי הגישה הצדוקית. ומכיוון שהברית החדשה נחשבת למקור מהעתיקים ביותר לתקופת בית שני, יתכן שיש כאן הוכחה לאותנטיות של הגישה הצדוקית.
וייתכן כמובן שלא. ראשית, לא ברור לי ממתי התארוך של הפסחא והפנטקוסט מוסד, ומעבר לכך, הנוצרים לא בהכרח ייצגו קבוצה מרכזית בעם היהודי; יש הטוענים שמקורם בכלל באיסיים. מה שכן ברור הוא שמקורם בקבוצה עויינת מאוד להנהגה הפרושית, שכן אם יש לורד וולדמורט בברית החדשה הרי שאלו הפרושים. אבל עדיין זה מעניין.

----
ותודה לרן שמצא לי כמה וכמה אי דיוקים גם בפוסט הזה...
----

בהמשך השבוע על פרסום מכעיס, ובינתיים שבוע טוב!

תגובה 1:

  1. גם את ברכת החמה מציינים לפי הלוח הלועזי!

    השבמחק