בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום שישי, 25 בינואר 2013

גראפים גראפים

אתמול פרסם הראל את פוסט האורח שלו, והוא הביא לבלוג כמויות טראפיק שלא הכרתי קודם. בתוך יומיים הפוסט טיפס למקום השני בפוסטים הנצפים בכל הזמנים, כשהוא כבר מאוד קרוב להדיח מהמקום הראשון את פוסט "המוסד המיוחד".
האמת, שבצדק: הניתוח והויזואליזציה ממש מאירי עיניים. אז שאפו להראל. בנוסף, לכל מי שמבקר כאן בפעם הראשונה - ברוכים הבאים, נעים מאוד. תרגישו חופשי להסתובב ולקרוא.
כל זה לא סותר את הועבדה שהבטחתי (או שמא איימתי) עוד קצת ממה שאני חושב על הבחירות, ואם יש משהו שלמדתי מהטראפיק שמאיים להטביעני הוא שהעם רוצה גראפים. ואת זה העם יקבל. ואם הם מעייפים אתכם, קפצו לסוף, יש שם קטע משעשע של ג'ון סטוארט.

אבל קודם הערה אחת על הפוסט הקודם: מערכת הצירים של הגראפים של הראל היא כמובן מערכת מלאכותית - אלה שני הצירים שהאלגוריתם מצא שאם מטילים את המרחב ה32-מימדי על המישור הנפרש מהם, הכי פחות אינפורמציה הולכת לאיבוד. אבל הם בכל זאת יכולים לדעתי לומר לנו משהו, במיוחד כשמסתכלים איך מתפזרות הקבוצות בגראף. ציר הX (ימין-שמאל - לא פוליטי אלא במסך) נותן לדעתי אינדיקציה על מידת הבידוד או מעורבות בחברה הכללית; קלפיות שנמצאות בקצה היותר שמאלי הן של ציבורים שנמצאים בבידוד יחסי מהחברה הכללית (חרדים וערבים) בעוד שבקצה ימני מתרכזות קלפיות של הליכוד, שהוא (כפי שנגיע בהמשך) מפלגה שמתפזרת יחסית בכל הארץ. ציר הY, למעלה-למטה, קצת יותר טריקי אבל הוא נותן אינדיקציה לגבי עמדה ימנית או שמאלית בענייני בטחון ודת ומדינה (שהם נושאים די קרובים מבחינת התפלגות הציבור ביחס עליהם -  ימניים נוטים להיות פרו-דתיים או דתיים ולהיפך). זה ציר קצת פחות מובהק - הציבור הדתי-לאומי לא יושב בו בצורה אופטימלית - אבל הוא עדיין אינדיקטיבי. זו כמובן פרשנות שלי, שני הצירים האלה לא יכולים לאפיין לחלוטין כל קלפי, ויש אינפורמציה שהולכת לאיבוד (הראל טוען בשם יובל בנימיני שצורת עפיפון כזו היא שכיחה במקרים שההטלה מאבדת אינפורמציה משמעותית) אבל עדיין יש כאן אינדיקציה.

מכל מקום, כאמור, הנתונים נמצאים באתר ועדת הבחירות המרכזית ופשוט מבקשים שיחפרו בהם. ומכיוון שאני פחות עוסק באלגוריתמי למידה בימים אלה, הלכתי על השיטה הבדוקה של carbon based algorithms. לקחתי את המידע של כל היישובים, ואת היישובים חילקתי לפי איזורים (גוש דן ליבה וחיצוני; גוש חיפה, גוש ירושלים, צפון, מרכז ודרום, וביו"ש הבקעה, גב ההר, עוטף ירושלים והכוכבים); לפי סוג אוכלוסיה (כללית; ערים מעורבות (באופן מובהק, כמו עכו ולוד, לא כולל חיפה או ת"א); ערבים, דרוזים ובדואים; ישובים חרדיים ודתיים לאומיים (כמובן, שחרדים ודתיים לאומיים גרים גם בערים של אוכלוסיה כללית, כמו ירושלים. כאן הכנסתי רק ישובים הומוגניים מה שכמובן מוריד חלק מהאוכוסליה הרלוונטית)); ולפי סוג התישבות (קיבוצים; מושבים; ישובים קהילתיים; ערים גדולות, קטנות ועיירות ופרברים). יש כמה דברים מובנים מאליהם: מרצ והעבודה חזקות בקיבוצים, בירושלים יש הרבה חרדים ודתיים לאומיים וכד'). אבל יש כמה הפתעות.

אז קודם כל, רק כדאי להזכיר כנגד הטענה הקבועה על התל-אביבים המרוכזים בעצמם שלא יוצאים החוצה אל ישראל האמתית: ישראל האמיתית היא גוש דן, או אם יותר נדייק, חצי מהקולות הכשרים באו מאיזור חדרה-גדרה:
וכפי שאפשר להניח, זוהי ממלכת יאיר לפיד:
או, אם נדייק, יאיר לפיד שולט בפרברים הקרובים - הרצליה, פתח תקוה, ראשל"צ. בבורגנות. טוב, אבל זה באמת טריוויאלי. בואו נעבור לפטיש שלי:
1. ירושלים:

כאן כללתי בירושלים את הפרברים הצמודים גם בתחומי הקו הירוק (מבשרת, אורה, עמינדב) וגם מחוץ לו (מעלה אדומים, גבעת זאב, גבעון החדשה, כוכב יעקב). אז יש כמובן אחוז חרדי גבוה - אם כי לא בצורה קיצונית; האגודה וש"ס מסתכמות ל35%, שזה די מתאים ל40% שפורוש קיבל בבחירות המוניציפליות ב2008 (אם משקללים החוצה את הפרברים שהם כולם כמעט חילונים).  מה שמפתיע הוא מאיפה האחוזים האלה הולכים: לא מהשמאל ממש אלא מהמרכז: מיאיר לפיד, ובמידה פחותה מהעבודה ומהליכוד (!). מרצ לעומת זאת מקבלת בירושלים אחוז זהה לאחוז הארצי. הנה כל הירושלמיות על רגל אחת: אנחנו רציניים ואידיאולוגיים. כאן לא תראו יאיר לפידים חסרי אופי. 
עוד הפתעה בירושלים היא שהבית היהודי לא זוכה לאחוז דרמטית יותר גבוה מהאחוז הארצי, למרות שחלקה של האוכולוסיה הדתית לאומית בירושלים גדול משמעותית מהאחוז הארצי. זה בגלל שכאן מולדת הדתיים והשמאלנים, ואלה מצביעים למפלגות כלליות, או למתחכמות כמו אמסלם (שמקבל קצת יותר בירושלים). וכן, יש בירושלים גם קצת יותר הארד-קור כהניסטים, מה שמתבטא באחוז קצת יותר גבוה לנץ. 
ואם רוצים את כל הסיפור של ירושלים הלא חרדית על רגל אחת, אפשר להסתכל על הקלפי שלי בבי"ס חורב בקטמון הישנה. דתיים ימנים (מפד"ל, ליכוד, נץ), דתיים מתחכמים (אמסלם) או שמאלנים (עבודה, מרצ, אפילו חד"ש):
2. התנחלויות:
נתחיל בכך שיש לי בעיית סיווג למודיעין עילית - היא לכאורה יישוב מיישובי הכוכבים אבל מאוד שונה מכל השאר. זה ההסבר לאחוז החרדי הגבוה ביישובי הכוכבים. מעבר לכך, שני דברים הפתיעו אותי: א. שהמפלגות הדתיות קיבלו רק 50% גם בגב ההר. ב. דפוס ההצבעה של הבקעה כמעט זהה לחלוטין לזה של גב ההר (בגב ההר יש קצת חרדים בעמנואל וביתר עלית, ובבקעת הירדן יש עוד קצת שאריות הצבעה לעבודה מקיבוצניקים); למרות שמלכתחילה אלה היו אוכלוסיות שונות לחלוטין, ההוויה מעצבת את התודעה. יו"ש מחולקת לחלוטין ע"י גדר ההפרדה, גם בדפוסי ההצבעה.
3. הראל הראה יפה שהקלפיות הלא-יהודיות גם הן מתחלקות בשלב מסויים, אז עניין אותי לבדוק אם אפשר למצוא את ההבדל הזה בישובים. אני לא מבין מספיק בחברות הלא-יהודיות בארץ, אבל כן אפשר להבחין בין דרוזים, בדואים וערבים יראלים אחרים. התוצאות די מרשימות:
קודם כל, דרוזים בכלל לא מצביעים למפלגות ערביות. זה חדש לי. מעבר לכך, אפשר לראות שרע"ם תע"ל הרבה יותר חזקה אצל הבדואים מאשר אצל הערבים יושבי הקבע, ולהיפך עבור חד"ש. בל"ד די אחידה. (מדובר כאן רק בישובים הומוגנים; ערים מעורבות לא נכנסו לסיפור).
4. קיבוצים דתיים. אלה נחשבו פעם עוד מעוז של שמאלנות דתית, אבל מאידך גם מצביעי מפד"ל מסורתיים, מה גם שהשמאלנות שלהם נשחקה בשנים האחרונות (ומקרה יונתן בשיא יעיד). אז מעניין לראות איך הם הצביעו:
למעלה מ60% מפד"ל! אפילו יותר מהאחוז הכללי בקרב יישובים דתיים הומוגניים.
5. ובפינת הקוריוז: יש חיל אחד בצה"ל שיש בבסיסיו מגורי משפחות, וזה כמובן חיל האויר. בבסיסים אלה מוצבות איפוא קלפיות אזרחיות עבור המשפחות, שמאפשרות לנו לראות בדיוק איך הצביעו נשות הטייסים:
סססססססמולנים.
6. אם כבר ביאיר לפיד עסקינן, השאלה המתבקשת היא "מה ישראלי בעיניך", או בהתאמה לענייננו, איזה ישוב מדמה בצורה הכי טובה את ההצבעה הכללית. חיים לוינסון כבר קרא לרחובות "אוהיו הישראלית", והוא צודק: הן בנורמת L1 (שנותנת ערך שווה לכל הבדל), בנורמת L2 (המקובלת) ובנורמת Lmax (המתיחסת רק לערך עם ההבדל הגדול ביותר) רחובות הכי קרובה לתוצאה הארצית. המקום השני משתנה עם זאת: בL1 וL2 מסתובבות במקום השני והשליש פתח תקוה וחיפה (בסדר משתנה). בLmax אלה מושבים די זניחים - אורה, מגדים.
7. לבסוף, בואו נסתכל בכיוון ההפוך: מאיפה שואבת כל מפלגה את מצביעיה:
יש עתיד היא בבירור מפלגה של איזור המרכז; היא שואבת למעלה מ60% ממצביעיה בין חדרה לגדרה. מרצ שואבת כ30% מקולותיה מת"א והערים הקרובות, אבל גם מהפריפריה - בעיקר בגלל הקיבוצים. הבית היהודי נסמכת על ההתנחלויות, אבל ללא יותר מ10% מהקולות שלה שזה די מעט. הליכוד יחסית מפוזר בכל האיזורים ואכן בשלוש הנורמות הליכוד הוא הכי קרוב להתפלגות הקולות הכללית בין הישובים, כלומר הוא הכי קרוב לשאוב את קולותיו באופן שווה מכל הארץ.
ומה לגבי הסתמכות על קולות המיעוטים? הנה כל המפלגות שמסתמכות על מיעוטים ליותר מ4% מקולותיהן:
ש"ס נסמכת על ממש מעט קולות ערביים בניגוד למיתוס. דווקא קדימה היא המפלגה היהודית שהכי נזקקת לקולות אלה, ולמעשה לולא קולות הערבים והדרוזים היא לא היתה נכנסת לכנסת. המיתוס על המנדט היהודי של חד"ש נראה נכון.

טוב, עד כאן להפעם. קורלציות עם נתוני למ"ס בהשמך השבוע (אם יעמוד לי כוחי)
ולסיום, הנה מה שיש לג'ון סטוארט לומר על הבחירות שלנו:
ובוחן למתקדמים: היכן מתחבא מר"ן בקטע?

8 תגובות:

  1. תודה, אור, על פוסט התגובה המאלף :)
    כמה הערות על הנתונים שהצגת, שבחלקם הפתיעו אותי:

    1. הצבעה לשס בקלפיות ערביות. לפי הקלסיפיקציה שלי שאיננה מביאה בחשבון בכלל את קוד היישוב, אלא רק את פרופיל הקלפי, בקלפיות עם פרופיל רעם/בלד/חדש חזק (קלפיות ערביות) יש 10,700 קולות לשס מתוך 380,000 קולות בכלל 1114 הקלפיות האלה. את חלקם אולי אפשר להסביק בקלפיות יהודיות-ערביות בלוד (יש כאלה) ובעכו, אבל מכיוון ששאר המפלגות היהודיות די חלשות בקטגוריית הקלפיות האלה (גם הליכוד מקבל שם רק 9000 קולות), בכל זאת יש פה לדעתי הצבעה לא אפסית לשס במגזר הערבי. בכלל, במגזר המיעוטים יש הרבה יישובים עם הצבעות מאוד מוזרות וכנראה חמוליות, כמו למשל ביישוב ניין (נין) שליד עפולה שבו יש רוב אדיר למרצ דווקא. יש לך הסבר לזה? ויש עוד כל מיני יישובי קומבינה כאלה.
    2. נתח המצביעים לבית היהודי בהתנחלויות הוא רק 10% מכלל התמיכה בהם? אני מבקש לערער על זה. בקטגוריית הקלפיות הדת"ל שלי יש 142,000 מצביעים ב-360 קלפיות, שכמחצית מהם, 71,000, הצביעו הבית היהודי (שזה 22% מכלל הכוח של הבית היהודי). איפה כל הקלפיות האלה ממוקמות? האמנם רק חציין בהתנחלויות? השאר איפה, במושבים וקיבוצים דתיים, בשכונות מסויימות בירושלים, גבעת שמואל ופתח תקווה? מעניין להבין. יש 360 קלפיות כאלה, רק 41 מהן בירושלים. איפה כל השאר?
    3. לפי הניתוח שלי יש 17,000 קולות יהודיים לחדש. לא ממש מנדט, אבל בדרך לשם.
    4. אז בעצם אתה אומר שאין הבדל משמעותי בין ההצבעה במגזר הדרוזי לתוצאת הארציות?
    5. הקלפיות (להבדיל מיישובים) הכי פן-ישראליות הן קלפי 6 בהרצליה (אף שאין בה ערבים) [הן בנורמת L2 והן בLmax] וקלפי 52 בלוד (אף שאין בה כמעט מצביעי יהדות התורה). אי אפשר למצוא קלפי בודדת שיש בה תמונה פן-ישראלית מלאה...


    לחיי הבלוג!

    השבמחק
    תשובות
    1. 1. יכול להיות שההבדל באמת נעוץ בשכונות ערביות בערים מעורבות - חוד, רמלה, עכו, יפו וחיפה. אני לא הכנסתי אותם ליישובי מיעוטים, אלא רק יישובים הומוגניים.
      2. איפה הקלפיות האלה ממוקמות? בירושלים, בגבעת שמואל, ברעננה, בפתח תקוה. דתיים לאומיים לא נוטים להתכנס ביישובים הומוגניים (חוץ מההתנחלויות) אבל כן להתכנס בשכונות הומוגניות, מה שיסביר קלפיות חזקות לבית היהודי ביישוביים "כלליים". דןןקא זה לא מפתיע אותי; ההתנחלויות עצמן הן לא כל כך הרבה אנשים (בייחוד אם אתה מוציא את ישובי הכוכבים ועוטף ירושלים מתוכם) ההשפעה שלהם על הציבור הדתי היא אידיאולוגית.
      4. לא, לדרוזים יש הצבעה מיוחדת משל עצמם. הליכוד דומה לתוצאה הארצית, ואח"כ חזקים ש"ס, קדימה, וחד"ש. מריח כמו הצבעה חמולתית. אבל מאוד שונה מההצבעה הערבית - רע"ם-תע"ל ובל"ד מאוד חלשות.
      5. בקורלציות וסיווגים באמת יותר טוב להסתכל על קלפיות אבל דווקא בדמיון לתוצאות הארציות נראה לי יותר נכון להסתכל על יישובים - קלפי מחזיקה בערך 200-300 קולות שזה די מעט; די שאדם אחד ישנה את דעתו וזה די ירחיק או יקרב את הקלפי. יישוב (במיוחד כשמדובר על ערים כמו רחובות ופ"ת, שלא לדבר על חיפה) מחזיק מרחב דגימה גדול ויציב יותר. אבל זה מעניין שהקלפיות ה"פאן ישראליות" הן דווקא בהרצליה ובלוד. לא הייתי מנחש.

      מחק
    2. אגב, קלפי 6 בהרצליה נמצאת בבי"ס גורדון בשכונת נווה עמל, החלק הפחות טוב של הרצליה, לא רחוק מביתו של אחד, יגאל עמיר...
      קלפי 53 בלוד נמצאת ברח' שפירא 13 אבל אני לא מכיר ממש את לוד אז זה לא אומר לי יותר מדי.

      מחק
  2. אור - אתה לא מארגן קבוצה לסרט "לינקולן"?!

    השבמחק
    תשובות
    1. הלינק הבא מתאר באופן די אסטטי את אחוזי ההצבעה
      http://go.ynet.co.il/short/content/2013/After1/cities.html

      מחק
    2. כבר ראיתי...
      אבל נראה לי שאני אפתח ת'רד פתוח לתגובות בעוד איזה שבוע, אחרי שכולם יספיקו לראות את הסרט.

      מחק
  3. בתור בן לתנועת הקבה"ד אני מתנגד לקביעה שלתנועה היה דפוס הצבעה שמאלני, לפחות מאז אמצע שנות ה-90.
    אביא דוגמא מוכרת לי - בתור בן קיבוץ סעד ואחד מ-11 הקולות של מרץ בקלפי שם בבחירות האחרונות, אני יכול להביא עדות של אבי שההצבעה לשמאל מעולם לא עברה את 50% האחוז (וגם לא קרוב לכך, אבל אין לי נתונים רשמיים)ומרבית הקולות באופן קבוע הולכים למפד"ל ולליכוד. (השנה הליכוד הגיע למקום השלישי אחרי העבודה)אלו שמצביעים לעבודה (מימ"ד), ובוודאי אלו ששמאלה מכך, הם תמיד מיעוט.
    אגב, ראיתי את הסרטון פעמיים ולא מצאתי את המר"ן.

    השבמחק
    תשובות
    1. fair enough, יכול להיות שזה סתם מיתוס. ברור לפחות בבחירות הללו שהצדק איתך...

      לגבי המר"ן - תסתכל על הסרטון של סילבסטר סטלון בסוף הקטע

      מחק