בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום רביעי, 27 בפברואר 2013

אתנחתא קומית

בסופו של סיור התיירים בהרווארד מגיעים לפסל שמכונה "פסל שלושת השקרים". הפסל מציג אדם מכובד יושב, ובתחתיתו כתובה הכתובת: John Harvard, founder, 1638. הפסל מכונה כך מכיוון שהכתובת מכילה שלושה שקרים: הרוורד נוסדה ב1636 ולא ב1638; היא נוסדה על ידי כלל קהילת הפוריטנים של מסצו'סטס, ולא על ידי ג'ון הרוורד (שבכלל היה אנגלי), ורק נקראה על שמו שלוש שנים לאחר מכן בשל תרומה שהעניק למוסד; ולבסוף, הפסל בכלל לא מציג את ג'ון הרוורד - לפסל לא היתה תמונה של הרוורד אז הוא פיסל אדם אחר והדביק לפסל את הכותרת של ג'ון הרוורד.
נזכרתי בפסל הזה כשראיתי את הקטע המשעשע הבא מתוכנית הבוקר של פוקס ניוז, Fox and Friends, בו המנחים סטיב דוסי וגרטשן קרלסון מראיינים את הכתבת המומחית שיבוני ג'ושי מהרשת האחות Fox Businees על תעשיית האנרגיה הסולארית האמריקאית:
http://www.youtube.com/watch?v=jJN0B2RIIMI; הקטע המשעשע מתחיל בדקה 2:15, ולמי שלא יכול/רוצה לצפות בוידאו:

Ducy: The United States simply hasn't figured out how to do solar effectively and cheaply, you know, you look at the country of Germany, it's working out great for them
Joshi: It is working out great for them. And we just have to figure out where we want to be as a nation. I mean, the problem is also, is with the solar industry , you have the Chinese coming in and undercutting the markets, so that's what the subsadies are doing, it was making us more competitive with the Chinese, then they start to cut prices again and then  we throw more money - that's not a viable business solution!
Carlson: What was Germany doing correct?  are they just a smaller country,  made it more...
Joshi: They're a smaller country, and they've got lots of sun. right? they've got a lot more sun then we do.
Ducy: Right
Givoshi: I mean  the problem is, it's a cloudy day, and it's raining, you're not going to have it.

רוב האינטרנט התמוגג כמובן מהפארסה של הטענה שבגרמניה יש הרבה יותר שמש מבארה"ב; למעשה, בגרמניה יש קרינה סולארית גרועה יותר מכמעט כל מקום בארה"ב, פרט אולי לאלסקה, שזה די הגיוני כי גרמניה צפונית ברמה מפתיעה (תופעה שלימדה את תרנגולי ההודו לשנוא את אנדורה). למעשה, דרום מערב ארה"ב - מדבריות קליפורניה, אריזונה וניו-מקסיקו - הם מהמקומות עם הקרינה הטובה בעולם.
תשאלו - אז למה גרמניה מצליחה וארה"ב לא? או, שכאן אנחנו מגיעים לטעות הבסיסית יותר: גרמניה לא מצליחה יותר. היא מעניקה סובסידיות נדיבות לאנרגיה סולארית, מכיוון שהאזרח הגרמני מוכן לשלם עבור אנרגיה ירוקה (בכל זאת, תשלום קטן בנסיון להציל את כדוה"א מאפקט החממה) הרבה פחות מהאזרח האמריקאי, ולכן יש כמויות מאוד גדולות של פרוייקטים סולארים מותקנים בגרמניה - יש הספק מותקן של 26% מהרשת. אבל מכיוון שבאמת יש מעט מאוד שמש יחסית, אז למעשה במונחי *אנרגיה*, רשת החשמל הגרמנית זוכה ללא יותר מ6% מהאנרגיה שלה ממקורות סואלרים. ועוד לא דיברנו על כך שכל האנרגיה הסולארית מצויה בדרום המדינה, בבואריה, בעוד שהצריכה נמצאת ברובה לאורך הריין בצפון מערב, ומכיוון שאין קוי רשת מספקים אז גם כשיש יום יפה, עודף החשמל לא מגיע למרכזי הצריכה אלא בעיקר לרשת החשמל הצ'כית (וכמעט מפיל אותה). 
אבל בשביל זה צריך להבין קצת, נניח לגגל 10 דקות לפני שעולים לשידור. ובכל זאת, אנחנו מדברים על פוקס ניוז.

(כמובן, זה לא קשור לדיון הספציפי על אם נכון או לא לסבסד אנרגיה סולארית - זה דיון רחב ומעניין, אבל לא לפוסט זה...)


יום שבת, 23 בפברואר 2013

ערמת לינקים 23.2

כבר מזמן לא פרסמנו ערמת לינקים ראויה לשמה. אז קבלו.
1. עם מנויו של ג'ון קרי למזכיר המדינה, הוא התפטר מהסנט. ההערכה בהתחלה היתה שסקוט בראון, הסנטור הרפובליקאי לשעבר שהפסיד לאליזבת וורן בנובמבר, יתמודד על הכסא מהצד הרפובליקאי (מהצד הדמוקרטי לא חסרים מתמודדים), אבל הוא החליט לוותר, כמו גם אד רנדל, מושל מסצ'וסטס רפובליקאי. וכך הרפובליקאים נותרו בלי מועמדים רציניים, עם מעט מאוד זמן לאסוף חתימות התומכות באיזשהו מועמד, ועם סופה חורפית אדירה לפני שבועיים, בדיוק בזמן הנדרש לאיסוף החתימות. התוצאה היא שבבחירות המיוחדות להחליף את קרי אין מועמד רפובליקאי.
2. מסימני המשבר הדמוגרפי ביפן: בשנה שעבר נמכרו שם, לראשונה בהסטוריה, יותר חיתולים למבוגרים מחיתולים לתינוקות.
3. שוב פעם רפובליקאים לא מוסגלים להבחין בין פרודיה למציאות: מנהיג המיעוט הרפובליקאי בסנט, מיץ' מקונל, הפנה שאילתא לפנטגון לגבי ידיעה באתר סטירי דמוי the onion על כך שאחד מהאסירים בגואנטנמו מקבל הטבות לחיילים משוחררים. (אם מקונל היה קורא עד הסוף סביר שהוא היה מבים את הפרודיה שכן בסוף המאמר מצוטט דובר צבאי שאומר שהמטרה בהפניית העצירים למשרד לענייני חיילים משוחררים, לקבלת ההטבות, הוא לשבור אותם סופית באמצעות הבירוקרטיה של המשרד)
4. דיק מוריס - אולי הפרשן שטעה בצורה הכי פנומנלית בתחזיות לקראת בחירות 2012 (הוא חזה שרומני ינצח נצחון סוחף, שהרפובליקאים יקחו את הסנט, ועוד) פוטר מפוקס ניוז. מסתבר שאפילו לחוסר הaccountabily של פרשנים, ובפוקס ניוז, יש גבול.
5. תומר פרסיקו בהמשך לדיוני הרב סתיו.
6. בעקבות הסרט לינקולן, החליטה מדינת מיסיסיפי לאשר, באיחור אופנתי של 148 שנים, את התיקון ה13 לחוקה האוסר עבדות (למעשה, בית הנבחרים של מיסיסיפי אישר את התיקון ב1995, איחור של רק 130 שנה, אבל הם מעולם לא שלחו את האישור לרשם הפדרלי. בעקבות הסרט מזכיר המדינה של מיסיסיפי בחר לבדוק מה בדיוק הסטטוס ומצא שרשמית מיסיסיפי עדיין לא אישרה)
7. כך נפרד כלכלן מחברה שלו (מגרג מנקיו)
8.  ערוץ 1 מדרדר לתהומות חדשים (חשבתם שאי אפשר? אז אפשר!)
9. יש הרבה פנים חדשות חיוביות בכנסת הזו, אבל מצד שני רע"מ-תע"ל הצליחה לאזן עם הח"כ הביגמיסט - כן, ביגמיסט - הראשון.
10. הממשל הפדרלי האמריקאי מוציא פי 7 יותר על זקנים מאשר על ילדים
11. אבנר שחר קשתן כותב בצורה מדוייקת על מה רע בעיצוב של משרדי גוגל בת"א
12. לכבוד יום הולדת ה100 שלה, קצת הסטוריה של תחנת גרנד-סנטרל בניו-יורק

שבוע טוב!

יום רביעי, 20 בפברואר 2013

על קלדרון

והפעם בפינתנו "אני נזכר לעסוק בנושא שכולם כבר מזמן שכחו ועברו הלאה", נאומה הפותח של רות קלדרון בכנסת:
(http://www.youtube.com/watch?v=ktDfdxLcUtk).

הנאום כבר הספיק לחרוך את האינטרנט עם קריאות התפעלות, וליצור תגובת נגד; אני מסכים עם המתפעלים בכך שהעובדה שח"כית חילונית היא זו שדנה על התלמוד היא חידוש מרענן, ושבאופן כללי הנאום הזה הוא ברמה הרבה יותר גבוהה מרוב הנאומים בכנסת. גם העובדה שהמסר הוא אינקלוסיבי ראויה בסך הכל בעיני. מאידך, זה נכון שהמסר סכריני למדי, ושקלדרון קצת מחפפת בתיאור היחס ההסטורי של הציונות החילונית למקורות היהודיים שלאחר התנ"ך - לא הניחו אותם בקרן זוית כי "לא היה זמן", אלא כאמירה אידיאולוגית. גם המסר לא עמוק מאוד, אם כי כוורט לפתיחת הכנסת זה בהחלט מתאים (מה גם שבהחלט ראוי שהרב הרטמן זכה לאזכור שמו על בימת הכנסת).

אבל אני רוצה להתעכב על נקודה בקטנה בנאום. בשלב שבו קלדרון דיברה על כך שרחימי, המילה הארמית לאהבה, באה מהשורש של רחם - שהארמית מקשרת את הנשיות לאהבה, בעוד היוונים קישרו את הרחם להיסטריה. ואז מנהל הישיבה - ח"כ מש"ס, לא ברור לי מיהו - התפרץ לטעון ש"רחם" גם יוצרת את אותיות רמ"ח. קלדרון - בגדלות נפש יפה בעיני - אמרה משהו בסגנון "כל אחד מוזמן להתערב בדברי תורה", והמשיכה. אבני רוצה שניה להתעכב על זה כי זה מאיר נקודה חשובה. קלדרון השתמשה במשחק המילים כדי להבהיר נקודה, כדי לטעון שראוי - ופמניסטי - בעיניה שמקשרים נשיות לאהבה. והש"סניק התפרץ לטעון ש"רחם" הוא גם אותן אותיות כמו "רמ"ח". נכון, אז מה? מאותן אותיות אפשר גם ליצור "מחר", "מרח", "חמר" ו"חרם" (למעשה, כל 6 הפרמוטציות של האותיות האלה יוצרות מילה. בטח זה אומר משהו ...) אבל מה הפואנטה שאתה רוצה לומר בזה, מעבר לעובדה שמצאת עוד משחק מלים?
עמית פוני (כיתת ממ"ד באופק כבוד) טוען שגדולתו של הנאום בכך שהוא מערער את הדיל הבסיסי שמאחורי העיוות ביחסי דת ומדינה בישראל: שהחילונים מלאים ברגשי נחיתות מול החרדים על כך שהחרדים הם כביכול היהודים האמיתיים, שהם נותנים להם מונופול על האירועים החשובים בחייהם - חתונה, לויה וכד'; ושהנאום - כמייצג את תופעת לימוד היהדות החילוני - מייצג את חזרת החילונים לקחת בעלות על היהדות שלהם שמערערת את הדיל הזה. הוא צודק, אבל אפילו יותר מכך: כמו שההערה הקטנה הזו של הש"סניק מאירה, אם החילונים יקחו ברצינות את יהדותם, מאוד מהר יתברר להם שהיכולת והתרומה שיש להם לתת ביהדות גדולה הרבה יותר מהתרומה של לא מעט מהציבור החרדי אותו הם רגילים לראות כשומר היהדות הנאמנה (כמובן, לא כולם, אבל לא מעט מהם). וזו כבר מהפכה אמיתית.

יום ראשון, 17 בפברואר 2013

קצת על בן זייגר/אלן

די מעציב שפרשת בן זייגר/אלן נעלמה מחיינו בכזו מהירות, ועוד יותר מעציב שכל כך בקלות מי שפישלו כאן הצליחו להפוך את העניין למאבק של הימין הפטריוטי בסמלונים הבוגדים, מה שמוכיח שההתנהגות ההסטרית של נתניהו עם ועדת העורכים הצליחה. לא כי היא הצליחה למנוע את הפרסום, אלא כי היא הצליחה למנוע את הדיון הציבורי בסדרת פשלות די דרמטיות שהתרחשו כאן:
לפי הניתוח שלי, יש שתי אפשרויות: האחת, שזייגר באמת עשה (או חשוד) במעשים מאוד מאוד מאוד מסוכנים לבטחון המדינה, מעשים שמצדיקים התנהגות מאוד חריגה של מערכת המשפט כלפיו (הוא אמנם ראה עורך דין אבל לא יכל לבחור את עורך הדין, עצם קיומו של ההליך הוסתר, והיתה אמנם בקרה שיפוטית אבל די מינימלית על ההליך הזה). אם הוא אכן עשה מעשים כאלה, אני חושב שהתנהגות מערכת המשפט סבירה. אבל אז צריך לשאול מי במוסד פישל ככה שהתאפשר לזייגר לעשות מעשים כאלה? מי גייס אותו? איך הגיעו לסכנה כזו?
האפשרות השניה היא כמובן שמעשיו של זייגר לא כה חמורים ולא מצדיקים הליך כל כך קיצוני. ואז נשאלת השאלה למה ביצעו הליך כזה.

עכשיו בואו נסתכל על המידע שכן פורסם: שזייגר חשוד במעשים חמורים נגד בטחון המדינה, שמתנהל נגדו משפט ולאחר מכן שהתאבד בכלא. לא נגרם כל נזק לבטחון המדינה או אפילו לתדמיתה כתוצאה מהידיעה הזו. אם היא היתה מתפרסמת מלכתחילה, גם לא היה נגרם נזק לבטחון המדינה; מה שכן היה קורה זה שאולי היתה יותר accountability עבור הגורם במוסד שפישל - כמו גם הבקרה עליו שפישלה (כאמור, העובדה שזייגר הגיע למצב שהוא יכול לגרום כזה נזק היא כשלעצמה כבר פשלה; מה אם לא היו תופסים אותו מבעוד מועד?)

אלא מה - בשמירה על החשאיות, ולאחר מכן בכינוס המבוהל של ועדת העורכים, תוך רמיזה למבוכה בינלאומית, נתניהו הצליח ליצור את הרושם שעצם הפרסום יגרום לנזק לישראל. עם רמיזות לתפקידה של אוסטרליה וכד' כולם כבר חושבים בראש שבטח מדובר שוב פעם בשימוש בדרכונים או משהו בסגנון זה - פעילות שהרוב מסכים שכדאי לעשות אותה - ושכנראה מדינות אחרות עושות אותה גם כן - אבל פרסום שלה עלול להיות מביך בינלאומית. ואז מיד *עצם הפרסום* הופך למחלוקת ימין/שמאל, כולם חוזרים לתגובות הפבלוביות שלהם, בעיני הימין מרצ וטיבי בוגדים, בעיני שמאל הממסד הבטחוני פרנואידי ומשוגע, ובא לציון גואל.

ומי יצאה נפסדת? מדינת ישראל. מכיוון שהפרסום עצמו, כאמור, לא גרם שום נזק. אבל הפשלה טואטאה כראוי מתחת לשטיח, מי שאמור לתת דין וחשבון נשאר בחסות החשכה, ואנחנו נשארנו עם מערכת בטחון טובה פחות כתוצאה מכך. אז מה בדיוק פטריוטי בזה?
----
ועוד תהיה קטנה. יעקב נאמן טען בתשובה לשאילתא של זהבה גלאון כי "הנושא אינו בסמכות שר המשפטים. אבל אין ספק שאם הטענות האלה נכונות, הדבר טעון בדיקה". מאידך, בהודעת פרקליטות מחוז מרכז נאמר כי "הנשיאה העבירה את התיק לבדיקת פרקליטות המדינה, לצורך בחינת היבטים של רשלנות....  האסיר הוחזק בכלא מכוח פקודת מעצר שהוציא בית המשפט ומשפחתו קיבלה הודעה מידית על דבר מעצרו. ההליכים בעניינו לוו על ידי הגורמים הבכירים ביותר במשרד המשפטים, וזכויות הפרט שלו נשמרו. כמו כן, ניתן לו ייצוג משפטי על ידי כמה עורכי דין.". אחד מבין השניים משקר. 

יום שלישי, 12 בפברואר 2013

שירות לציבור

לכל המתעניינים, ג'וני זילבר מסכם איך היום לא קרה שום דבר; אם אתם רוצים בדיוק מה הסיפור, אז למשל כאן וכאן.

ביבי, שנות ה50 התקשרו ובקשו את ועדת העורכים שלהן בחזרה.

תהייה

הנה תהייה שעולה בפני כל פעם שאני נוסע לארה"ב. והיא נוגעת כמובן למקומות בקולנוע.

בארץ, כידוע, בקולנוע המקומות מסומנים. התוצאה היא שאין צורך להכנס מוקדם לאולם - אפשר לקנות כרטיס באינטרנט שעות לפני, לקבל מקום מצויין, ולהגיע בדיוק בזמן לסרט. הבעיה היא שבגלל שאנשים מגיעים לא לפי סדר הישיבה, אנשים שיושבים בהמשך השורה מקימים אותך.
באמריקה, מסתבר - הפתעה - שאין מקומות מסומנים. אם אתה רוצה מקום טוב, אתה צריך להגיע מספיק מוקדם לקולנוע כדי לתפוס אותו. אבל, מצד שני, אין את התופעה המעצבנת שמקימים אותך.
אז תגידו, חמשת קוראי הנאמנים - יש לכם רעיון איך אפשר להרויח את היתרונות משתי השיטות? (זו לא חידה שיש לי תשובה. אני באמת נותר בתהיה)

והנה חידה שיש לי עליה תשובה: באיזו מדינה בארה"ב, יש עיר שקרויה על שם המושל הראשון שלה, אבל זו לא עיר הבירה, שקרויה על שם מדינאי אחר?

יום חמישי, 7 בפברואר 2013

מה שומעים בKQED

אם אינכם יודעים מה זה KQED, זו כמובן התחנה המקומית של NPR באיזור סן פרנסיסקו וסקרמנטו (שמגיע להם ח"ח על בחירת השם...). רק מהקשבה ספורדית אתמול בדרך לארכיונים ובחזרה, הנה מה ששומעים:
1. דיון על ההחלטה של איגוד הצופים בארה"ב לאפשר להומוסקסואלים להיות חברים ומדריכים בצופים. מתברר שכעת יש איסור כזה; הם רצו לבטל את האיסור הזה אבל דחו את ההחלטה למאי בגלל שכמה כנסיות, בראשן הכנסיה המורמונית, שכמסתבר, מהוות חלק משמעותי מהגב הכלכלי של הצופים, מתנגדים למהלך. במהלך הדיון הרדיופוני בנושא אחד המשתתפים הביא את ישראל כדוגמה למדינה שבה בכל המוסדות הללו - תנועות נוער, צבא וכו' - יש שוויון מלא להומוסקסואלים.
2. דיוונים על הדו"ח של משרד המשפטים האמריקאי שהודלף שלשום ומבסס את הבסיס החוקי שבמסגרתו הממשל האמריקאי הורג פעילי טרור, גם אמריקאים, במדינות זרות, לרוב באמצעות מזל"טים. בדיון היו דעות לכאן ולכאן אבל גם התומכים ציינו שמאוד מטרידה העצמאות שהרשות המבצעת לקחה לעצמה - הממשל בעצם טוען שהוא יכול לשפוט ולהוציא להורג אזרחים אמריקאים על דעת עצמו בשל היותם "מנהיגי טרור" - ורובם ציינו שבישראל למשל יש ביקורת שיפוטית קפדנית של בג"ץ על סיכולים ממוקדים.
3. ראיון עם נגנת הג'ז המדהימה ענת כהן.

לפעמים נעים להיות ישראלי בחו"ל.

יום שלישי, 5 בפברואר 2013

קול חתן וקול כלה

תומר פרסיקו ישב לשיחה מרתקת עם הרב דוד סתיו, מראשי "צהר" ומועמד מוביל לתפקיד הרב הראשי הבא, על תקן הרב הליברלי שיציל את הרבנות הראשית מעצמה. הראיון הזה לא פחות ממדהים; עד כדי שהביא אותי לכתוב פוסט מהמטוס.
הראיון כולו כאן, החלק הראשון מכיל את הפכים היותר מדהימים:
פרסיקו: אז הרב סתיו שומר תורה ומצוות, אבל האם הוא מאפשר ליהודים שאינם שומרים תורה ומצוות להתחתן כדרכם, כדעתם, כהוויתם? האם תהיה מוכן לנישואים אזרחיים בישראל?
הרב סתיו: לא. אני מתנגד לחתונה אזרחית. אני מתנגד לחתונה אזרחית לא בגלל שאני רוצה לכוף את החילוני להתחתן כדת משה וישראל. שהרי אם זו הסיבה, הוא ממילא חי עם בת זוגו כמה שנים לפני כן, שלא כדת משה וישראל. אני מתנגד לנישואים אזרחיים מהסיבה הפשוטה שבמדינת ישראל, ביום שבו יהיו נישואים אזרחיים, המרקם החברתי ילך ויפרם לחלוטין. התוצאה של זה תהיה שבתהליך של שנים יווצרו כאן שנים-שלושה עמים, לא מבחינה תרבותית, אלא שנים שלושה עמים הלכתיים שונים. ואת זה אני מנסה לעצור.
פרסיקו: הבעיה היא עניין הממזרות?
הרב סתיו: לא, בכלל לא. הבעיה שלי היא בכלל לא ממזרות. המרכיב המרכזי שגורם לכך שהעולה מרוסיה ירצה להוכיח שהוא יהודי, זה מפני שהוא יודע שהוא צריך להתחתן כאן חתונה דתית. צריך להבין: במדינת ישראל של היום חיים למעלה ממיליון ורבע בני אדם שטעונים הוכחת יהדות.
פרסיקו: עולי ברית המועצות לשעבר?
הרב סתיו: עולי ברית המועצות, ועולי ארצות הברית, ועולי דרום-אמריקה – כל מי שעלה לארץ אחרי 1990 צריך הוכחת יהדות. בהגדרה.
פרסיקו: מה קרה ב-1990?
הרב סתיו: נפרצו השערים, הפרסטרויקה, ותעשיית הזיופים מברית המועצות החלה לשגשג. הרבה אנשים טענו שהם יהודים [כדי לעלות לישראל] והם לא יהודים.
פרסיקו: על פי ההלכה האורתודוקסית.
הרב סתיו: על פי ההלכה האורתודוקסית. וגם לא, כי הם זיפו מסמכים. כלומר יש פער בין חוק השבות לבין ההלכה האורתודוקסית, ויש פער בין המציאות לבין חוק השבות. [...] ואז באה הרבנות ואמרה: אנחנו רוצים שתוכיח יהדות. וזה תהליך לא פשוט. זה לפעמים גם מעליב ומשפיל אדם שגדל כיהודי, ופתאום אומרים לו: תוכיח.
פרסיקו: ולפעמים הוא גם לא יכול בכלל להוכיח.
הרב סתיו: לא 'לפעמים הוא לא יכול להוכיח'. בדרך כלל הוא לא יכול. למה? כי המסמכים המרכזיים שמוכיחים יהדות של אדם הם או תעודת נישואים של ההורים או כתובה של ההורים.
פרסיקו: אבל בברית המועצות לא התחתנו ככה.
הרב סתיו: בברית המועצות לא התחתנו ככה. אז הוא תקוע. על רקע התקיעות הזאת 'צהר' הקימה מחלקה שנקראת "מחלקת שורשים" לפני כמה שנים. ועניינה לעזור לאנשים להוכיח יהדות. וככה ברוך ה' אנחנו עוזרים לאלפים. נניח שיהיו נישואים אזרחיים בישראל, מה מידת המוטיבציה של אותם מיליון ורבע אנשים להוכיח את יהדותם? אפסית.
פרסיקו: אז הם יהיו חייבים להוכיח שהם יהודים כדי להתחתן דרך הרבנות? הרב סתיו: כן, כי צריך להבין את המשמעות של מה שיקרה אחרת. המשמעות היא שיהיו לנו כאן בישראל בעוד 10-12 שנים שניים שלושה מיליון ישראלים שהם גויים. והמשמעות היא שכולם יתחברו עם כולם ויש לך התבוללות.
פרסיקו: אם זאת הבעיה מבחינתך, אפשר לגייר אותם. הרב בן-נון הציע איזשהו סוג של גיור כולל, המוני. הרב סתיו: עזוב אותי מהמצאות שאני לא מכיר אותן, לא מבין אותן, והן שייכות לעולם התנ"ך ולא שייכות לעולם ההלכה.

האכזבה העיקרית של פרסיקו היא מתמונת היהדות שמצטיירת מדבריו של הרב סתיו - דת שאין לה ברירה אלא לכוף את עצמה על האזרחים באמצעות המדינה. בזוית זו הוא כמובן צודק, אבל אותי הראיון הדהים דווקא בזוית של מדיניות ציבורית: הרב סתיו מתנגד לנישואים אזרחיים, מכיוון שרק הנישואים דרך הרבנות מחייבים את כל מי שעלה לארץ אחרי 1990 להוכיח את יהדותו, ואם לא היה עושה זאת אז היו רבים נישואי התערובת בארץ והיתה התבוללות.

יש שתי דרכים להבין את זה. האחת היא שהרב סתיו לא מתכוון ברצינות; הוא יודע שגם ה"צהר" שהוא עומד בראשו ניזון למעשה מהמונופול של הרבנות הראשית על הנישואים - הרי השירות ש"צהר" מציע הוא לעשות את הייאוש ליותר נח, אם יונהגו נישואים אזרחיים בארץ הביקוש אליו ירד פלאים - ולכן הוא מעוניין לשמר את המונופול הזה, ומכיוון שההפחדה ברשימות שחורות של ממזרות כבר לא עובדת - אולי מכיוון שגם הרב סתיו מודע לזה שבכל ארצות הגולה משום מה העם היהודי מצליח להסתדר למרות שיש נישואים אזרחיים - אז הוא ממציא איזה טיעון ממוצא כדי לסנוור ולבלבל את הקוראים, שהוא בז להם מספיק כדי לחשוב שהם לא יבינו את זה.
זו כמובן האופציה הטובה, כי יכול להיות שהוא באמת מאמין בנימוק שלו, ואז באמת אני לא יודע איפה להתחיל. אבל בכל זאת בואו נתחיל:
1. קודם כל, עזות המצח לכריז שכל מי שעלה לארץ אחרי 1990 יהדותו מוטלת בספק (שימו לב, לא רק מארצות בריה"מ לשעבר, גם מכל שאר ארצות הגולה). מי שמך בדיוק, הרב סתיו, להחליט מי יהודי ומי לא? אתה הוכחת את יהדותך? באיזו זכות בדיוק אתה דורש מאנשים להוכיח את יהדותם? אתה באמת מעוניין לטעון שהעובדה שאתה או הוריך עלו לארץ לפני 1990 הופכת אותך ליהודי יותר?
לגבי טענות הזיופים, הרי שגם אם הן נכונות (ושימו לב, הן רק חלק מהעניין, שכן הרב סתיו מפריד בין מי שרימה וזייף, מי שעלה מתוקף חוק השבות ויהודי על פי ההלכה, ובצדק, כי חוק השבות מתיר עליה של כל בן משפחה עד דור שלישי של יהודי - כמו הקריטריון של הנאצים, כך שזיופים הם סתם red herring), ממתי הרבנות ה ופכה להיות רשות ההגירה והאוכלוסין של ישראל? אם מדינת ישראל חושדת בזיופים, זהו תפקידו של משרד הפנים ורשות ההגירה, ולנישואין אין קשר לכך; ומה אם זייפן יהדות לא מתחתן?
2. הקשר לנישואין מביא אותנו להטעיה הבאה, והיא טענת ההתבוללות. בואו נחזור להגדרות: התבוללות, לפי מילון אבן שושן, היא "התערבות, טמיעה, אסימילציה, חקוי נימוסי אחרים והליכה בדרכיהם", כלומר כאשר מיעוט נטמע בתוך תרבות הרוב ומאבד את זהותו הייחודית. השלב האחרון בדרך כלל בהתבוללות הוא נישואי תערובת, אבל אין זהות בין השתיים. ובכל מקרה, ההתבוללות מסוכנת לעם היהודי כאשר הוא מיעוט בארצות הגולה, ואז הוא מתבולל בחברה הגויית. כאן בישראל - שימו לב, הפתעה - העם היהודי הוא *הרוב*. אנחנו *מעוניינים* שהאוכלוסיה שאינה יהודית לפי ההלכה תתבולל. כמובן, האופציה האופטימלית היא שםה יתגיירו אבל מכיוון שהרבנות הופכת את הגיור לבלתי אפשרי (ובפרט, לא מאפשרת גיור שהופך אדם ליהודי חילוני, כך שמי שמעוניין לא לשמור מצוות לאחר גיורו או שלא יתגייר או שישקר), אז אם הייתם שואלים אותי, עדיף לנו שתהיה התבוללות מאשר שתווצר חברה נפרדת של עולים לא יהודיים, שלא מעורבים בחברה הכללית. יכול להיות שהרב סתיו לא מעוניין שנישואים בין יהודים למי שאינם יהודיים ע"פ ההלכה, אבל זאת מסיבות דתיות שלו, זריקת המושג התבוללות נועדה סתם להפחיד.
3. וגם עם נתיחס לבעיה ההלכתית של הרב סתיו, בעיה הלכתית צריך לפתור בכלים הלכתיים - ואפילו יש הצעות כאלה, כמו הצעת הגיור ההמוני של הרב בן-נון שפרסיקו הזכיר וסתיו מנפנף כלאחר יד, כמשהו מ"ימי התנ"ך". יתכן, אבל מכיוון שימי התנ"ך הם הפעם האחרונה שהעם היהודי היה רוב בארצו ולא סבל מלחצי תרבות חיצוניים, נשמע סביר למדי דווקא לקחת מהם השראה בנושא הזה. אבל זו כבר הערת צד, אם הרב סתיו מעוניין לפתור את הבעיה ההלכתית, שיתכבד למצוא פתרון הלכתי יותר סביר מהמנגנון העקום הזה.
3. כמובן, כל המנגנון כאן עקום, עד שהמופרכות שלו כמעט מובנת מאליה: תכפה מערכת חוקי נישואין ימי-ביניימית - לא שהנישואין היהודיים הם ימי-בניימים, אלא שהתפיסה של לחלק את האוכלוסיה לקהילות ולהפקיד חלק מהמשפט בידי הקהילות האלה היא ימי-ביניימית - על כל העוולות הכרוכות בכך - פגיעה אנושה בחופש הדת של עשרות רבות של אחוזים מהאוכלוסיה, מניעת אפשרות להתחתן מזוגות רבים ועוד - רק בשביל היתרון העקיף (בהנחה שהוא אכן מתממש) של הכרחת עולי 1990 ואילך להוכיח את יהודתם? זה כבר ממש מופרך.
4. ולבסוף, זה כמובן לא עובד. לכל עולה שלא מעוניין להוכיח את יהדותו ויש לו מספיק כסף עומדת בעינה אופציית נישואי קפריסין, והוא יכול להניח את מסמכי הנישואין המתפוררים של הוריו בשקט. ואז מה הועילו חכמים בתקנתם?
בקיצור, רק מפאת כבודו של הרב סתיו אני לא אכנס לתיאור יותר בוטה של מה אני חושב על הנימוק הזה. ולכן אני אתן לו את היתרון שבספק שהוא לא באמת מאמין בזה אלא רק משתמש בנימוקי הקש האלה כאחיזת עיניים - שזו בעצם כל התורה כולה. הוא נחמד, מאיר פנים, יש לו כיפה סרוגה. אבל כשמגיעים לתוכן, בעצם התוכן אותו דבר.

כשטיילתי בצ'כיה לפני הגיוס (ואו, כבר כל כך מזמן!) השתתפתי בסיור של אתרי מהפכת הקטיפה שהפילה את השלטון הקומוניסטי ב1991. באיזשהו שלב אחד המשתתפים שאל את המדריך האם בשלב ההוא של המהפכה חשוב להחזיר את מנהיגי האביב של פראג מ1968. "אתה לא מבין", ענה לו המדריך במה שנראה כמבט של מעט בוז "מנהיגי האביב של פראג רצו סוציאליזם עם פנים אנושיות. אבל ב91, אף אחד כבר לא רצה שום סוציאליזם, עם אילו פנים שלא יהיו".


יום שישי, 1 בפברואר 2013

ערמת לינקים 1.2

לקחנו כמה ימים להתאושש מהבחירות, כמו גם מצונאמי הטראפיק לפוסטים של הראל, ואפשר לחזור לשגרה אם ערמת לינקים ראויה (ולא כוללת את ההשבעה של ברק אובמה לכהונה שניה, שנבלעה אף היא בהמולת הבחירות וראויה לזכות לפוסט משל עצמה).
1. רצועת הפריים-טיים של פוקס ניוז הדרדרה בינואר לרייטינג הכי גרוע שלה מזה 12 שנים.
2. במסגרת הדיונים הפוליטיים האמריקאים שהחצנו בשל הבחירות הבישראל, מתנהל עכשיו דיון משמעותי בנושאי בקרת נשק - בעקבות הרצח ההמוני בקונטיקט, אובמה החליט לדחוף סדרת חקיקה ופעולות מנהליות לחיזוק הבקרה על הנשק, מה שעורר כמובן תגובה נזעמתמצד הNRA והרפובליקאים. בין השאר הNRA ארגן סופשבוע של תערוכות נשק שבו כולם יוכלו לראות שנושאי הנשק הם אזרחים טובים ושומרי חוק שלא לגיטימי לקחת את נשקם; הם קראו לאירוע הזה gun appreciation day. מה שקצת קלקל את המסר היה שבמסגרת אירועי היום, חמישה אנשים לפחות נפגעו מתאונות נשק בתערוכות.
3. לפי מחקר חדש, 63% מהנבחרים בבית הנבחרים החדש מייצגים מחוז שאינו מחוז הולדתם, ו40% מייצגים מחזו שלא נמצא במדינה שבה נולדו. זה לא מאוד מפתיע שכן ארה"ב מאוד מובילית מרחבית, אנשים עוברים ממקום למקום בכל רחבי ארה"ב. מה שדי מפתיע הוא ששיעור המחוקקים שלא מייצגים את מחוז הולדתם דווקא יורד בשנים האחרונות, משיא של כמעט 70% בשנות ה70 וה80.
4. חייבים להוריד את הכובע בפני ארנולד שוורצנגר, שעם פרישתו מתפקיד המושל חזר לשחק בסרטי אקדן הוליוודיים כאילו לא היו דברים מעולם. ואם כבר כוכב הוליוודי אז עד הסוף - עכשיו אספן שקנה ארוניות מחסן שהשתייך כמסתבר למגזין פנטהאוז מצא קלטות סקס ישנות של המושל לשעבר. רק בקליפורניה.
5. רק כדי שתהיו בעניינים, הרפובליקאים התקפלו לחלוטין בענייני תקרת החוב והחליטו להעלות חד צדדית את התקרה כך שתפקע רק עוד שלושה חודשים. הם טוענים שיהיה להם אז את אותו המינוף אבל זה לא ממש אמין שכן הסיבה העיקרית לדחיה היא ההערכה אצל ההנהגה ובעיקר בקהילה העסקית שזה הימור שהגיע זמן לשים לו סוף כי הוא מסוכן מדי - והקהילה העיסקית היא מי שממננת אחרי הכל, את המפלגה הרפובליקאית.
6. הימין האמריקאי אוהב ללעוג לקליפורניה, על הממש להלא מתפקד שלה ומערכות רווחה הבזבזניות שלה, כדוגמה לקריסת התפיסה הליברלית. אבל קליפורניה מתעקשת להתאושש כל פעם מחדש: לאחר שתיקוני מסוי שעברו במשאל עם ועל ידי הסופר-רוב הדמוקרטי בבית הנבחרים של המדינה העלו את המדינה בדרך לעודף תקציבי, עכשיו התגלו מרבצי נפט אדירים בתוך מבנים סלעיים במדינה - מה שקרוי shale oil, מחצבים ששיטות חדשות מאפשרות את ניצולם, בדומה למאגרי הshale gas במזרח ארה"ב. ולא רק שהתגלו המרבצים הללו, נראה שגודלם הוא יותר מכל תפוקת הנפט של כל שאר ארה"ב. כי יש מדינות שאלוהים פשוט נותן להן הכל, וקליפורניה היא הראשונה בתור.
7. בפינת הויזואליזציה המגניבה: ברנדון המרדין אנדרסון השתמש בנצוני הצזוס כדי לצייר מפה שבה כל אמריקאי מיוצג בנקודה אחת. מעבר לפטרנים הברורים - ריכוז האוכלוסיה בצפון מזרח ולאורך החוף הפסיפי, הפתיע אותי לראות את הפס הנוסף של ריכוז האוכלוסיה, באיזור הדרום מזרחי מצפון קרלויינה ועד אטלנטה. וגם מגניב לראות איך במדינות המישורים הגדולים, שבהן חילקו את הקרקעות לחוות משבצות משבצות ובאמצע כל קבוצת משבצות בנו עיירה, הפטרן נשאר עד היום, ורואים איך העיירות קופצות לעין משבצות משבצות
8. המקום לבדוק בפעם הבאה שיש לכם קרייבינג לברוקס באמצע יום לימודים באונ' ת"א (מעדו קינן)
9. אחת התוצאות הלא צפויות של מדיניות הילד היחיד בסין היא שגדל שלם דור של מפונקים בלתי נסבלים.
10. בתחילת הכהונה ממשל אובמה הקצה חלק מאתר הבית הלבן להגשת עצומות, תוך התחיבות שכל עצומה שתזכה ליותר מ25,000 חתימות תזכה לתגובה (בינתיים הם העלו את הרף ל100,000). וכך, הבית הלבן גם הגיב לעצומה הקוראת לפיתוח "כוכב מוות" (כן, כמו זה של מלחמת הכוכבים"); המשפט האהוב עלי הוא The administration does not support blowing up planets. גם לעצומה שחתמו עליה עשרות אלפי רפובליקאים ממורמרים ושקראה לממשל לאפשר למדינות רפובליקאיות לפרוש מהאיחוד (לא שבאמת אחת מהן הציעה, אבל אתם יודעים) הם ענו בשיא הרצינות, בהזכירם בין השאר As President Abraham Lincoln explained in his first inaugural address in 1861, "in contemplation of universal law and of the Constitution the Union of these States is perpetual." In the years that followed, more than 600,000 Americans died in a long and bloody civil war that vindicated the principle that the Constitution establishes a permanent union between the States.
11. ואם נחזור לויזואליציה: מפוי של כל פצצה ופצצה שנפלה על לונדון בבליץ.
12. לג'ק לו, מי שעומד להיות שר האוצר הבא של ארה"ב, יש הרבה מעלות (וזה עוד בלי שדיברנו על נסיונו בשוק הפרטי בשנות ה80), אבל ללא ספק הפיצ'ר המגניב ביותר הוא החתימה שלו, שבקרוב תתנוסס על כל שטר אמריקאי שיונפק:

ומכיוון שהאינטרנט הוא מקום מופלא, אתם יכולים גם לארגן לעצמכם חתימה בסגנון ג'ק לו.
13. בממסגרת סקרי "הקונגרס כל כך לא פופולארי שהוא פחות אהוד מ", באחד הסקרים האחרונים הקונגרס האמריקאי פחות אהוד מכנים, פקקי תנועה, טיפול שורש וקולונוסקופיה. אבל, מאידך, חברי הקונגרס יכולים להתנחם בכך שהם עדיין יותר אהודים מבריונים בגני ילדים, ג'ון אדוורדס, לוביסטים, פידל קסטרו, קומוניזם וזיבה.
13. בכל רחבי ארה"ב מצויים כיום מסלולי car pool, בהם מותר לסוע רק אם נוסעיפ ברכב 2 (או 3 או 4) או יותר נוסעים, או תחבורה ציבורית, בדומה לנסיעה חינם במסלול המהיר לת"א. ג'ונתן פרידמן מסן רפאל, קליפורניה נתפס כשהוא נוסע במסלול כזה לבדו. ההגנה שלו? הוא טען שהיו שני אנשים במכונית, מכיוון שעל המושב שליד הנהג היו מונחים מסמכי ההקמה של תאגיד. ותאגידים, כפי שיומר לכם מיט רומני, הם אנשים. ההגנה הזו לא עבדה. אבל בטח כי זה קרה בקליפורניה, ססססמולנים.
14. פינת הויזואליציה, #3: כמה רחוק יכולת להגיע מניון-יורק בתוך יום, ימויים, שלושה, שבוע, שבועיים שלושה וכו', מ1800 ועד ימנו. מדהים.
15. תיאוריה ידועה בבפרק האחרון של "פריקונומיקס" קושרת את הירידה בשיעורי הפשיעה בניו-יורק בתחילת כהונתו של רודי ג'וליאני בשתחילת שנות ה90, ובערים אמריקאיות אחרות באותה התקופה, בפסק הדין רו נ' וייד מ1974 שהפך הפלות בארה"ב לחוקיות, וכך מי שהיו נהפכים לפושעים בעת התבגרותם בתחילת שנות ה90 פשוט לא נולדו כי הם הופלו. אבל האמת היא שהראיות מאחוריה בעייתיות משהו. מכל מקום, מחקר חדש קושר את הירידה בפשיעה בדבר אחר לחלוטין - ירידה בשיעור העופרת במזון ובמים.
16. הקרוניות המפורסמות של סן פרנסיסקו חוגגות יום הולדת 100.