בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום רביעי, 10 בספטמבר 2014

איפה הכסף?

מרכז אדוה פרסם שלשום דו"ח המשווה את השתתפות המדינה בהכנסות המועצות המקומיות ביו"ש (ללא ההתנחלויות החרדיות מודיעין עלית, ביתר עלית ועמנואל), בעיירות פיתוח, ב15 הערים החזקות ובמועצות המקומיות הערביות; הדו|ח מצא פערים אדירים (כצפוי), ועורר סערונת. תגובת מועצת יש"ע לא אחרה לבוא, והיא כנסה צוות כלכלנים - מהם מצוטטת רק ד"ר עדית סולברג מהמכללה באריאל - שטוענים כי הדו"ח מוטה. לא מצאתי את התגובה של מועצת יש"ע עצמה אלא רק דיווחים משניים, למשל כאן או כאן, אבל בכל המקומות שמצאתי שני הטיעונים המרכזיים הם:
1. ביו"ש אחוז ניכר מהתושבים גר במועצות איזוריות, שבאופן טבעי ההוצאות שלהן גדולות יותר, בשל הפיזור הגיאוגרפי של היישובים, בעוד שהקבוצות האחרות מורכבות רק מעיריות ובמועצות מקומיות
2. מרכז אדוה משתמש באופן מניפולטיבי בטיעון ביחס לחלקו של תקציב החינוך בתקצוב הממשלתי לרשויות המקומיות: מחד, הוא משתמש בטיעון הזה כדי להסביר למה ההתנחלויות החרדיות הוחרגו - שכן בציבור החרדי, המימון לחינוך עובר דרך הרשתות הארציות ולא דרך הרשויות המקומיות, אבל מאידך הוא מתעלם מהעובדה שאחוז הילדים בהתנחלויות גבוה משמעותית מזה שבקבוצות האחרות (פרט לרשויות הערביות) ושהתקצוב הממשלתי לרשויות אמור לעלות בהתאם.
בהמשך, מביאה סולברג מספר דוגמאות של השוואות ספציפיות - הר הנגב מקבלת יותר מהר חברון, חוף אשקלון מקבלת יותר משומרון, ראש פינה יותר מאלקנה, וכד'.

האמת, שסולברג ומועצת יש"ע צודקים בכך שהדו"ח של מרכז אדוה מניפולטיבי. ויש אמת בשני טיעוני הביקורת. אלא שבהמשך התגובות הובאו השוואות ספציפיות, אז - כדברי אסי כהן - "פה חשדתי".
שכן הדרך הנכונה והפשוטה ביותר לבדוק את טענות הביקורת של מועצת יש"ע היא פשוט לחתוך לפי שני המשתנים האלה. כלומר להשוות את ההוצאה הממשלתית לרשות מקומית בחתך של מועצות איזוריות, ושל מועצות מקומיות ועריות בנפרד; וכן להשוות לאחוז הילדים הממוצע. ומכיוון שספר הרשויות של הלמ"ס ל2012 נמצא לכל דורש באינטרנט, עשיתי את החיתוך בעצמי, והשוויתי בין הפער שבהוצאה לתושב אל מול הפער באחוז בני 0-17. כל הנתונים מנורמלים לפי הקבוצה הכללית (כלומר ישובים יהודיים בתחומי ישראל הריבונית)



בכל שלושת המקרים, הרשויות המקומיות ביו"ש מקבלות סכומים גבוהים משמעותית ממקבילותיהן בתחומי ישראל הריבונית, סכומים שלא יכולים להיות מוסברים רק במספר הילדים הגבוה: עיריות ביו"ש (אריאל ומעלה אדומים, חילוניות) מקבלות 21% יותר לתושב בעוד שאחוז הילדים גבוה רק ב8%; מועצות מקומיות (ההתנחלויות הדתיות הגדולות - אפרת, בית אל, קרנ"ש, קרית ארבע - כמו גם ישובי כוכבים -אורנית, בית אריה - ופרברי ירושלים  -גבעת זאב, הר אדר) מקבלים 77% יותר בעוד שאחוז הילדים גבוה רק ב16%; והמועצות האיזוריות - איפה התנחלויות גב ההר ה"הרד קור", כמו גם בקעת הירדן - מקבלות 80% יותר ממקבילותיהן בישראל בעוד שאחוז הילדים גבוה רק ב27%.
הפרדתי את החרדים - גם ביו"ש וגם בישראל - והנתונים שלהם מאוד משתנים; ביתר עלתי ומודיעין עלית (עיריות) מקבלות רק קצת מעל המקבילות בישראל, בעוד שעמנואל מקבלת הרבה יותר. לא יודע למה זה, אבל התקצוב במגזר החרדי כל כך לא שקוף שהנתון הזה לא יכול להיות ממצה.

מכל מקום - חבל שאדוה נכנסו למניפולציות. הנתונים הפשוטים מדברים בעד עצמם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה