בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום שני, 8 במאי 2017

שתי הערות על נצחונו של מקרון

1. אז מה ההבדל? למה הברקזיט וטראמפ ניצחו בעוד שוילדרס ולה-פן הפסידו? יש כמובן הרבה הבדלים. מועמדים שונים (בלב כבד עלי להודות שהילרי קלינטון לא היתה מועמדת טובה מספיק, או לפחות לא מתאימה לזמן), תרבות פוליטית שונה, תנאים כלכליים וחברתיים שונים. ועדיין, בגדול ההבדל הוא זה: בכל המדינות הללו יש 20-30% שתומכים בימין לאומני וגזעני. השאלה היא מה עושים השאר.
את הברקזיט הוביל נייג'ל פראג' הסהרורי, אבל גם אישים מרכזיים מהמפלגה השמרנית כמו בוריס ג'ונסון ומייקל גוב - אם כי זה לא חדש, המפלגה השמרנית תמיד היתה חצויה בנושא השילוב באיחוד האירופי. אלא שבברקזיט גם תמכו חברי פרלמנט מהלייבור ובעיקר מנהיג הלייבור, ג'רמי קורבין, אמנם לא תמך רשמית ביציאה אבל גם לא ממש התנגד. הברקזיט עבר בגלל קולות המיינסטרים.
וכמובן דונלד טראמפ - בפריימריז, כזכור, טראמפ השיג מעל 50% רק במדינות של סוף התהליך ובחישוב קולות כולל זכה במשהו כמו 40% מקולות הרפובליקאים. אלא שהמפלגה הרפובליקאית התלכדה סביבו ותמכה בו. טראמפ נמצא איפה שהוא נמצא לא רק בגללו, אלא בעיקר בגלל מיץ' מקונל, ופול ראיין, ושדרני פוקס ניוז. הוא שם כי הימין כולו תמך בו.
בצרפת לעומת זאת, כבר בערב התוצאות של הסיבוב הראשון יצאו שני מועמד הימין פיון והמועד הסוציאליסטי המן בתמיכה במקרון. מועמד השמאל הקיצוני מלאנשון אמנם לא הביעה תמיכה במקרון (רק התנגדות ללה-פן), וזכה להרבה ביקורת על כך, אבל מתברר שמצביעיו בכל זאת הלכו עם מקרון, למעשה יותר ממצביעי פיון. בקיצור, המיינסטרים התלכד נגד לה-פן. יש לי הרבה ביקורת על הצרפתים אבל חייבים להוריד את הכובע בפניהם הבוקר.
2. אחרי הבחירות הללו, כמו סביב כל הגל הפופוליסטי הנוכחי, יש דיבור גדול על העוול שנגרם למפסידים מהגלובליזציה, על אלו שנשכחו כשהמפעלים עברו מארה"ב למקסיקו ולסין ומצרפת לפולין. יש לי הרבה אמפתיה למי שאיבד את מקום עבודתו ושקוע באבטלה, אבל משום מה שוכחים שבתהליך הזה המפעלים עבור למקסיקו וסין ופולין והוציאו שם מאות מליונים מעוני מחפיר. הפרוטקציוניזם כמו זה שמקדם טראמפ או לה-פן (או למצער אצלנו שלי יחימוביץ') משמעותו לא רק עליית מחירים לצרכנים אלא גם סגירת מקומות העבודה לאותם מאות מליונים. זה מוסרי רק אם אתה חושב שצרפתי מבלפור שווה יותר מפולני ואמריקאי מקליבלנד שווה יותר מסיני.
כעת, לגיטימי לטעון את תיאורית המעגלים - כלומר, שאני צריך קודם לדאוג למשפחתי, אח"כ ללאום שלי, למדינתי ורק אח"כ לאנושות כולה, ולכן לגיטימי שהמדינה תקדם תעשיות מקומיות. אבל ראשית לא לגיטימי להתעלם מכך שבכל זאת גם בצד השני יש בני אדם; ושנית כדאי לשים לב לכך שיש מעגלים שאנחנו לא מקבלים העדפה כלפיהם כלגיטימית. לא לגיטימי בעיננו שהמדינה תעדיף אשכנזים מכיוון שהוקמה על ידי אשכנזים. לא לגיטימי שתל אביב תעדיף להעסיק חילונים מכיוון שהיא עיר שברובה חילונית. לא לגיטימי שבעל מפעל שמאלני יסרב להעסיק ימנים מכיוון שהם ימנים. אז למה דווקא המעגל שסביב הלאום כל-כך מקודש ולגיטימי?

4 תגובות:

  1. כמה הערות:
    - אני שונא את המילה "לגיטימי".
    היא תמיד מרגישה לי כהתחמקות מהשאלה של האם אני רוצה להגיד "לא מוסרי" או "לא חוקי" או "צריך להיות לא חוקי לדעתי".

    - איך שאני מבין את תיאורית המעגלים היא שהיא לא בינארית - היא רצף.
    יש מעגלים יותר חשובים ויש פחות, וככל שאתה ממעגלים פחות רחוקים ממני אז פחות אכפת לי ממך.
    לפי זה, יותר אכפת לי מאנשים מובטלים במדינה שלי מאשר מאנשים מובטלים במדינה אחרת, גם אם אני מאמין שזה משחק סכום אפס.
    גם יותר אכפת לי מאבטלה אצל אנשים שדומים לי - אכפת לי יותר משוק התעסוקה בהיי-טק מאשר משוק התעסוקה הכללי (ואני לא אתחמק - יותר אכפת לי ממצב האבטלה אצל יהודים בארץ מאשר מצב האבטלה אצל ערבים בארץ).
    מה שכן, זה שיותר אכפת לי מקבוצה א' או ב', אז זה לא אומר שמוסרי בעיני לפעול לטובת קבוצה א' על פני קבוצה ב' (בפרט: גזענות, דתופוביה, אפליה על בסיס עמדה פוליטית וכו' לא מוסריים בעיני ברמת הפרט, ואפילו יותר לא מוסריים בעיני אם מדברים על אפליה ממוסדת ברמת העיר\מדינה).

    ואחרי שכתבתי את כל זה, אני לא יודע למה למדינה יש פטור. למה נראה לי יותר מוסרי שמדינה תתן עדיפות לתושביה על פני תושבי חוץ (הייתי אומר אזרחיה, אבל אנחנו חיים בישראל), מאשר עיר או מפעל.

    אולי כי אני מתייחס למדינה כאל חוזה הדדי של התושבים שאמור להתייחס לכולם כבעלי מסגרת ואינטרסים משותפים, ושאם אחד האינטרסים האלה הוא תעסוקה (שזה הגיוני - כולם עובדים זה אינטרס משותף של האנשים ושל המדינה), אז זה הגיוני שיפעלו ביחד בנושא.
    עיר הוא חוזה הרבה יותר חלש, ומפעל הוא לא באמת חוזה משותף (אפשר לדבר על זה שהגיוני שועדי עובדים ידאגו יותר לעובדים שהם מייצגים במפעל מסוים, אבל זה גם אפור בעיני).
    אז אולי זה ההסבר שלי, אבל בהנתן איך שהמדינה מתנהגת - זה מרגיש כמו די הצדקה בדיעבד.


    השבמחק
    תשובות
    1. מעניין. תודה!
      אני חושב שאפשר להחליף את כל המקומות שכתבתי "לגיטימי" ב"מוסרי"...

      מחק
  2. יש, אתה עדיין כותב! קיוויתי שלא תעמוד בפיתוי :-)
    יש לפחות כמה כלכלנים בעלי שם שחושבים שהגורם לבעיות התעסוקה שציינת הוא בעיקר אוטומציה, לא מעבר של עבודות מחוץ למדינה:
    https://sites.google.com/site/economistsagainsttrump/

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה :-) אם כי זה רק בהבלחות.
      זה בהחלט ייתכן (ייתכן שזו גם הסיבה לכך שלמרות בשנים האחרונות חזרו הרבה מפלים לארה"ב למשל, התעסוקה בתעשיה לא עלתה משמעותית), אבל בכל מקרה היון הציבורי הוא על "גלובליזציה" ולא על אוטומציה. לה-פן רוצה לפרוש מהאיחוד האירופי כדי, בין השאר ש"לא יעבירו מפעלים צרפתיים לפולין". טראמפ רצה לפרוש מנאפט"א כדי "להחזיר מפעלים ממקסיקו לארה"ב". בהקשר הזה הערתי את ההערה שלי. בהחלט ייתכן שהדיון הזה לא רלוונטי בגלל אוטומציה אבל בכל מקרה הערתי לעניין הדיון עצמו.

      מחק