בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום שבת, 3 במרץ 2018

ג'רי, מי יגל עפר מעיניך


המפה המופלאה הזו היא מפת 18 המחוזות הקונגרסיאליים של פנסילבניה. הם נראים די מכוער, ולא ממש הגיוניים, ולכן אם אתם באמת רוצים להבין למה הם שורטטו כך, אולי עדיף להסתכל על המפה הבאה:
אלה תוצאות הבחירות ב2016. למרות שהתפלגות הקולות בפנסילבניה היתה בערך חצי חצי, הרפובליקאים זכו ב12 מתוך 18 המחוזות. זה כמובן לא במקרה, המחוזות שורטטו ע"י בית המחוקקים הרפובליקאי כדי למקסם את ההשפעה הרפובליקאית: לדחוס כמה שיותר קולות דמוקרטיים לכמה שמעט מחוזות - בפילדלפיה ברום מזרח, בפיטסבורג בדרום מערב וסקרנטון בצפון מזרח - מחד, ולפזר את הקולות הרפובליקאים בין שאר המחוזות כך שבכל מחוז יהיה רוב רפובליקאי בטוח מספיק אבל לא גדול מדי כדי לא לבזבז קולות. זו לא טכניקה חדשה; קוראים לזה ג'רימנדרינג וזו פרקטיקה נואלת שרווחת מאז המאה ה18. אבל הרפובליקאים בשלל מדינות - ובפרט, בפנסילבניה - הגדילו לעשות בשנים האחרונות והביאו את הג'רימנדרינג לקיצונות כמו זו שרואים כאן.
ולכן, בתגובה, בכמה וכמה מדינות דמוקרטים עתרו לבתי המשפט כדי לבטל את המפות הללו. ברוב המקרים העתירות הגיעו עד לבית המשפט העליון, שרובו שמרני, והוא דחה אותן (אם כי, אם אני לא טועה יש עוד עתירה ביחס לצפון קרוליינה שעוד מחכה לפסיקה). אבל בפנסילבניה העותרים עתרו לבית המשפט העליון המדינתי בטענה שהמפה סותרת את החוקה של פנסליבניה, שאוסרת על כל "כח...להתערב כדי למנוע את זכות ההצבעה". בית המשפט - ששופטיו בפנסילבניה נבחרים ע"י הציבור, ורובם כרגע ליברלים - פסק לטובת העותרים והטיל על בית המחוקקים והמושל לשרטט מפה חדשה סבירה יותר, ובפרט שהמחוזות קומפקטיים: שלא יפרקו מחוז (כבמובן של county' היחידה המנהלית הבסיסית באיזורי הכפר) עיירה או עיר שלא לצורך. בית המחוקקים הציע הצעה אבל המושל - שהוא כיום דמוקרט - הטיל עליה וטו, ולכן בית המשפט שרטט מפה בעצמו, שנראית כך:
או! זה כבר נראה הרבה יותר טוב!
האמנם? ומה עם המפה הזו?
(מתנצל שאין אחידות בפורמט המפות, לא מצאתי אתר אחד שמציג את כולן באותו פורמט). המפה הזו היא המפה שהציע בית המחוקקים של פנסילבניה, והיא היתה צפויה להשיג בערך 11 מחוזות לרפובליקאים מול 7 לדמוקרטים, בעוד שהמפה של בית המשפט צפויה להשיג בערך חצי חצי.
האמת היא שמבחינת "קומפקטיות", המפה של בית המשפט מצליחה להגיע פחות או יותר למינימום של חיתוכי מחוזות בהנתן האילוצים: הצורך להשיג שוויון אוכלוסיה פחות או יותר, הצורך ליצור מספיק מחוזות שבהם רוב המצביעים בני מיעוטים (הוראה של חוק זכויות האזרח מ1965, שנועדה למנוע את המצב שהתרחש עד אז במדינות הדרום, שבו השתמשו בין השאר בגבולות המחוזות כדי לבטל את היכולת של שחורים להשפיע על הבחירות). אבל היא לא האופציה היחידה שמגיעה לתוצאה הזו, ובכל מקום שבו היה צורך לקבל החלטה נראה שהשופטים החליטו בצורה שתיטיב עם הדמוקרטים, למשל השליטה שבצפון מערב המחוז השישי כוללת את העיירה רדינג, מעוז דמוקרטי, והפוכת את המחוז הששי ךיותר תחרותי עבור הדמוקרטים.
אהה! תאמרו (כפי שאומרים הרפובליקאים בפנסליבניה), זה שוב פעם ג'רימנדרינג, פשוט הפוך! אז לא בדיוק, השאלה היא למה הכוונה בהוראה לייצר מפה "הוגנת". הבעיה של הדמוקרטים היא לא *רק* ג'רימנדרינג, אלא העובדה שהקולות שלהם מפוזרים בצורה מאוד לא יעילה גיאוגרפית. בערים כמו ]ילדלפיה או פיטסבורג (או ניו יורק, או כל עיר גדולה אחרת) יש להם מעל 90% מהקולות, בעוד שהרוב הרפובליקאי בפרברים ובאיזורי הכפר הוא בערך 70%. ולכן אם היו משרטטים את המחזוות בצורה גיאוגרפית טהורה כנראה שהיה יתרון לחרפובליקאים. אך האם זה באמת הוגן? האם זה לא כשלעצמו סותר את הוראת החוקה של פנסליבניה לקיים "בחירות הוגנות ושוות"? ואם כן, האם אין חיוב בעת שרטוט המפות לאזן, עד כמה שניתן, את אי ההגינות הזו?
מאידך, בעצם הקונספט של בחירות ישירות יש אי הגינות, למשל כלפי מועמדים ממפלגות קטנות. כל הרעיון הוא שערכים אחרים - כמו קשר ישיר עם הבוחר, אפשור ייצוג לכל אזור, ויציבות מפלגתית, באים לידי בטוי בשיטה בצורה שמפצה על אי ההגינות הגיאוגרפית.כמו שאנחנו יודעים, השיטה היחסית יוצרת הרבה מאוד בעיות בפני עצמה.
במסגרת הדיונים הרבים על ג'רימנרינג, עלתה גם ההצעה הבאה על איך אפשר לחלק את מדינת ניו יורק כך שכל 27 המחוזות שלה יהיו דמוקרטיים:

היא זכתה לכנוי baconmandering כי כל המחזות צרים כמו רצועות בייקון, שיוצאות מתוך העיר ניו יורק. זה כמובן נראה מגוחך. אבל is it really? מי אמר שדווקא הקריטריון הגיאוגרפי הוא הנכון לחלק מחוזות? באתונה העתיקה כל שבט הורכב משלושה חלקים, חלק אחד מהעיר, חלק אחד מאיזור החוף וחלק אחד מהכפר. אולי דווקא נכון שכל חבר קונגרס יצטרך להתיחס לכמה סוגים של בוחרים? אולי הקריטריון הנכון לייצוג הוא דווקא כלכלי - 10 סנטורים לכל עשירון?

2 comments:

  1. אור, יש מקרה מפורסם של מפת המחוזות בויסקונסין שהגיע השנה לביהמ"ש העליון, ולראשונה עם מודל מתמטי פשוט שאמור לעזור לשופטים לגבש קריטריון של סבירות. דנו בו, בין היתר, בתוכנית הראשונה בעונה השניה של "more perfect".
    https://www.wnycstudios.org/story/whos-gerry-and-why-he-so-bad-drawing-maps

    המקרה הזה כבר הוכרע?

    השבמחק
  2. לא שמעתי שהוא הוכרע. אבל אני לא מעודכן כמו בימים עברו...
    היו הרבה דיונים והצעות לקריטריונים של סבירות, אבל יש שאלה יותר מהותית והיא למה אתה מכוון כשאתה מתכוון לסבירות. אם הכוונה לסבירות גיאוגרפית, התוצאות יצאו שונות באופן לא זניח מהקולות. ואם אתה מתכוון לקרבה בין תוצאות המחוזות לתוצאות הקולות, אתה צריך לעוות קצת את הגיאוגרפיה.

    השבמחק