בהמלצת הועדה הרוחנית, פניתי לקרוא את מאמרה של אוה אילוז, המשוה את המשטר בשטחים לעבדות. שטות כזו מופרכת הרבה זמן לא ראיתי.
אז מכיוון שאני עושה תרגילים כאלה לרוב לכותבים מימין, בואו נתבונן שניה בטיעוניה וניתן להם לקרוס מאליהם.
לאורך חציו הראשון של המאמר אילוז מנסה לטעון כי יש דמיון בין המשטר בשטחים לעבדות מכיוון שבשניהם עם אחד מצוי בויכוח פנימי חריף שעיקרו שאלת יחסו לעם אחר. מעבר לעובדה שאין כאן שום הבנה עמוקה לגבי עבדות
(עליה נגיע בהמשך), האנגלים ביחס לאירלנד באמצע המאה ה19; הצרפתים ביחס לאלג'יריה בשנות ה50; האמריקאים ביחס לויטנאם בשנות ה60 - כל אלה מקרים העונים לקריטריון של אילוז. אם כל אלה עבדות אז המושג "עבדות" מאבד מתוכנו.
(עליה נגיע בהמשך), האנגלים ביחס לאירלנד באמצע המאה ה19; הצרפתים ביחס לאלג'יריה בשנות ה50; האמריקאים ביחס לויטנאם בשנות ה60 - כל אלה מקרים העונים לקריטריון של אילוז. אם כל אלה עבדות אז המושג "עבדות" מאבד מתוכנו.
אחר כך אילוז בעצם מחליטה שזו לא הסיבה, אלא שישה קריטריונים שבהם המשטר בשטחים דומה לעבדות:
1. לתושבי השטחים אין גישה לאזרחות
2. תושבי השטחים נתונים למערכת משפט אחרת מזו של אזרחי ישראל
3. תושבי השטחים "משמשים לתחזוקה והרחבה של נכסי האדון אך נשללת מהם הזכות לרכוש או להרחיב נכסים משלהם"
4. תושבי השטחים נתונים לענישה פיזית שרירותית
5. לתשובי השטחים יש מרחב פיזי מוגבל לנוע בתוכו
6. חייהם האישיים של תושבי השטחים (נישואים ומין) נשלטים בידי האדון.
אז ככה: 1 ו-2 הם בהחלט עוולות אבל ממש לא מאפיינות את העבדות. הם היו תקפות במשטר האפרטהייד, בכל המשטרים האימפריאליים והקולוניאליים, ברוב המדינות הערביות והמוסלמיות, שם במידה זו או אחרת יש שליטה של הדין הדתי המבחין בין מוסלמים ללא-מוסלמים, ועוד. כל אלה משטרים עם עוולות ברמות שונות, אבל הם לא עבדות.
3. זה באמת קריטריון מאפיין חזק של עבדות (למעשה, ההגדרה הכי מקובלת לאופיו של החופש ששחורים יזכו לו לאחר האמנסיפציה בקרב חוגים רפובליקניים היתה "הזכות לפירות עבודתם"). אלא שאין שום בסיס לטענה שהפלסטינים אכן נתונים למשטר כזה; התחום היחידי שאילוז מתיחסת אליו הוא קרקעות, אבל בבירור שם המניע הוא האחיזה בקרקע, לא מניעת היכולת לשמור את רכוש הפלסטינים. ישראל לא מונעת מפלסטינים לצבור רכוש, ולחלקם אף ליהפך לעשירים.
4. כאן יש ערבוב של שתי הפרכות: ראשית, זה לא קריטריון מאפיין לעבדות. אלימות וטרור כלפי האוכלוסיה היה מאפיין של כל משטר לא דמוקרטי מאז שחר ההסטוריה. שנית, הגם שישראל מפעליה אלימות רבה, אין להשוות אותה לאלימות כלפי העבדים הן מבחינת חומרתה (חיילים ישראלים לא מלקים פלסטינים יום יום בשוט כדרך קבע) והן במשטור שלה - בעל עבדים לא מחויב לתת דין וחשבון על האלימות שהוא הפגין כלפי עבדיו, זו זכותו לעשות בהם ככל שיעלה על רוחו. אלימות של צה"ל כלפי פלסטינים צריכה להיות מוסברת ומנומקת (גם אם הסברים אלה לא תמיד ניתנים או רציניים, זה עדיין הבדל תפיסתי דרמטי).
5. זו הגדרה כל כך כללית שאין לה משמעות. גם לי יש מרחב פיזי מוגבל לנוע בתוכו. אני לא יכול להכנס לכמעט אף ממדינה ממדינות ערב, ולכל שאר המדינות אני צריך ויזה. אסיר מוגבל הרבה יותר ממני. הוא עדיין לא עבד.
6. שוב, הגדרה כל כך כללית שאין לה משמעות. בעלי עבדים יכלו לפרק משפחות כרצונם,למכור את ילדי עבדיהם לאחרים ובואפן כליל להתעלם מכל משמעות של משפחה בקרב עבדיהם. פלסטינים מהגדה לא יכולים להתחתן עם פלסטינים מעזה. זו אולי מגבלה, אבל היא בכלל לא קרובה בסדר גודל, באותה מידה אני לא יכול להתחתן עם יהודיה איראנית.
אילוז מנסה לטעון שהיא לא משווה לעבדות ממש אלא ל"מצב של עבדות", שזה נסיון יפה לחמוק מכך שכנראה גם היא מבינה שהיא לא מבינה באופן מהותי מה משמעות המילה עבדות. עבדות היא קודם כל יחס של רכוש. העבד מוצא מכלל בני האדם, ונחשב בגדר רכוש של אדונו. תנאיו נובעים קודם כל מהמעמד הזה, והתוצאה היא עוולות שחלקן הוזכרו וחלקן לא, כי לאילוז אין מקבילה פלסטינית להן: העדר השליטה בזמן של העבד ובפעילותיו, העדר יכולת להתאסף, אפשרות של שנוי דרמטי וכפוי בכל תנאי חייו - ע"י מכירה לאדון אחר או סתם העברה לתחום אחר בחווה, איסור על לימוד ועל קרוא וכתוב, ועוד ועוד.
המשטר של ישראל בשטחים מלא עוולות. אבל אדם בוגר אמור להיות מסוגל לזהות כמה צורות של עוולות, לא כל משטר עוול הוא אותו הדבר. חבל שאילוז השחיתה כל כך הרבה מלים רק כי היא ראתה את "12 שנים של עבדות" ורצתה גם. מצד אחד, קצת עצוב לראות שגם שמאלנים נגררים לפעמים להנמקות מופרכות. מצד שני, לפחות זה נותן לי הזדמנות להיות קצת יותר מאוזן.
אבל בכל מקרה, זו לא היתה הסיבה לפוסט. הסיבה היא רק כדי לעדכן שבינואר נרשמו לביטוח בריאות באמצעות אובמקייר 1.4 מליון אמריקאים, לראשונה כמות העולה על התחזיות המוקדמות של משרד התקציב האמריקאי; בסך הכל נרשמו עד כה 3.3 מליון איש. מה שאומר שההערכה של הרפובליקאים שהסכוי האחרון שלהם לבטל את החוק הוא ינואר 2014 היתה נכונה: הסכוי לבטל תוכנית שכבר מבטחת 3.3 מליון איש ולזרוק אותם חזרה לרחוב מאוד מאוד קטן.
4. תושבי השטחים נתונים לענישה פיזית שרירותית
5. לתשובי השטחים יש מרחב פיזי מוגבל לנוע בתוכו
6. חייהם האישיים של תושבי השטחים (נישואים ומין) נשלטים בידי האדון.
אז ככה: 1 ו-2 הם בהחלט עוולות אבל ממש לא מאפיינות את העבדות. הם היו תקפות במשטר האפרטהייד, בכל המשטרים האימפריאליים והקולוניאליים, ברוב המדינות הערביות והמוסלמיות, שם במידה זו או אחרת יש שליטה של הדין הדתי המבחין בין מוסלמים ללא-מוסלמים, ועוד. כל אלה משטרים עם עוולות ברמות שונות, אבל הם לא עבדות.
3. זה באמת קריטריון מאפיין חזק של עבדות (למעשה, ההגדרה הכי מקובלת לאופיו של החופש ששחורים יזכו לו לאחר האמנסיפציה בקרב חוגים רפובליקניים היתה "הזכות לפירות עבודתם"). אלא שאין שום בסיס לטענה שהפלסטינים אכן נתונים למשטר כזה; התחום היחידי שאילוז מתיחסת אליו הוא קרקעות, אבל בבירור שם המניע הוא האחיזה בקרקע, לא מניעת היכולת לשמור את רכוש הפלסטינים. ישראל לא מונעת מפלסטינים לצבור רכוש, ולחלקם אף ליהפך לעשירים.
4. כאן יש ערבוב של שתי הפרכות: ראשית, זה לא קריטריון מאפיין לעבדות. אלימות וטרור כלפי האוכלוסיה היה מאפיין של כל משטר לא דמוקרטי מאז שחר ההסטוריה. שנית, הגם שישראל מפעליה אלימות רבה, אין להשוות אותה לאלימות כלפי העבדים הן מבחינת חומרתה (חיילים ישראלים לא מלקים פלסטינים יום יום בשוט כדרך קבע) והן במשטור שלה - בעל עבדים לא מחויב לתת דין וחשבון על האלימות שהוא הפגין כלפי עבדיו, זו זכותו לעשות בהם ככל שיעלה על רוחו. אלימות של צה"ל כלפי פלסטינים צריכה להיות מוסברת ומנומקת (גם אם הסברים אלה לא תמיד ניתנים או רציניים, זה עדיין הבדל תפיסתי דרמטי).
5. זו הגדרה כל כך כללית שאין לה משמעות. גם לי יש מרחב פיזי מוגבל לנוע בתוכו. אני לא יכול להכנס לכמעט אף ממדינה ממדינות ערב, ולכל שאר המדינות אני צריך ויזה. אסיר מוגבל הרבה יותר ממני. הוא עדיין לא עבד.
6. שוב, הגדרה כל כך כללית שאין לה משמעות. בעלי עבדים יכלו לפרק משפחות כרצונם,למכור את ילדי עבדיהם לאחרים ובואפן כליל להתעלם מכל משמעות של משפחה בקרב עבדיהם. פלסטינים מהגדה לא יכולים להתחתן עם פלסטינים מעזה. זו אולי מגבלה, אבל היא בכלל לא קרובה בסדר גודל, באותה מידה אני לא יכול להתחתן עם יהודיה איראנית.
אילוז מנסה לטעון שהיא לא משווה לעבדות ממש אלא ל"מצב של עבדות", שזה נסיון יפה לחמוק מכך שכנראה גם היא מבינה שהיא לא מבינה באופן מהותי מה משמעות המילה עבדות. עבדות היא קודם כל יחס של רכוש. העבד מוצא מכלל בני האדם, ונחשב בגדר רכוש של אדונו. תנאיו נובעים קודם כל מהמעמד הזה, והתוצאה היא עוולות שחלקן הוזכרו וחלקן לא, כי לאילוז אין מקבילה פלסטינית להן: העדר השליטה בזמן של העבד ובפעילותיו, העדר יכולת להתאסף, אפשרות של שנוי דרמטי וכפוי בכל תנאי חייו - ע"י מכירה לאדון אחר או סתם העברה לתחום אחר בחווה, איסור על לימוד ועל קרוא וכתוב, ועוד ועוד.
המשטר של ישראל בשטחים מלא עוולות. אבל אדם בוגר אמור להיות מסוגל לזהות כמה צורות של עוולות, לא כל משטר עוול הוא אותו הדבר. חבל שאילוז השחיתה כל כך הרבה מלים רק כי היא ראתה את "12 שנים של עבדות" ורצתה גם. מצד אחד, קצת עצוב לראות שגם שמאלנים נגררים לפעמים להנמקות מופרכות. מצד שני, לפחות זה נותן לי הזדמנות להיות קצת יותר מאוזן.
אבל בכל מקרה, זו לא היתה הסיבה לפוסט. הסיבה היא רק כדי לעדכן שבינואר נרשמו לביטוח בריאות באמצעות אובמקייר 1.4 מליון אמריקאים, לראשונה כמות העולה על התחזיות המוקדמות של משרד התקציב האמריקאי; בסך הכל נרשמו עד כה 3.3 מליון איש. מה שאומר שההערכה של הרפובליקאים שהסכוי האחרון שלהם לבטל את החוק הוא ינואר 2014 היתה נכונה: הסכוי לבטל תוכנית שכבר מבטחת 3.3 מליון איש ולזרוק אותם חזרה לרחוב מאוד מאוד קטן.
*ימינו*
השבמחקתודה, תיקנתי
מחקוהרי ידוע שמה שאווה אילוז כותבת הוא בד"כ שטויות. בכל אופן, גם אני קראתי את זה וישר חשבתי על הפוסטים שלך. אני מניח שאני צריך להודות לך על זה שאני מכיר את מצב העבדות בארה"ב קצת יותר ממנה.
השבמחקמה זו הנטייה הזו שגורמת לאנשים -- לא משנה מאיזה מחנה -- להיסחף ברטוריקה של עצמם ולהגיע לאמירות מופרכות?
השבמחקאממ ההשוואה בין העבדות למצב הפלסטינים אולי גרועה, מצד שני, אני מכיר עוד בחור שהשווה את הסכסוך הפנים ישראלי בין שמאל לימין על מצב השטחים למדינות הצפון והדרום בנושא העבדות: http://sadnadearaa.blogspot.co.il/2011/03/blog-post.html
השבמחקההשוואה שלי שם לא היתה ביחס למצב של הפלסטינים או בהגדרה המוסרית של הכיבוש. ההשואה שלי בין מפעל ההתנחלות והכיבוש לבין העבדות היתה בתפקיד שהיא תופסת בחברה שמקדמת אותה - החברה הדתית לאומית והחברה הדרומית בהתאמה: הפיכת הנושא הזה לנשוא היחידי שלאורו נשפטים כל הדברים; לא שופטים כבר שום דבר לגופו אלא רק האם הלנו הוא או לצרינו. כך מגיעים לתמיכה באנס רק כי הוא דתי, מזרחי וימני אל מול מערכת המשפט הסמולנים.
מחק