אם תרשו לי פרפרזה על נועה בן-ארצי: תסלחו לי שאני לא רוצה לדבר על שרון. אני רוצה לדבר על גיוס בנות דתיות לצה"ל.
מבין ים המלל באינסופי בואכה בלתי נסבל על אריק שרון בצבצה בגלי צה"ל
ידיעה המציינת שנמצאה ברשת תשובה של הרב פירון מלפני כעשור, ולפיה אינו מכיר פסיקה המתירה לבנות דתיות להתגייס, וממילא אף הוא סבור שאסור להן להתגיס. תגובתו של פירון לא מתירה ספק שזו עמדתו גם היום; תגובתו הראשונית ל
כתבה באתר סרוגים היתה:
שר החינוך הרב שי פירון סבור שאכן כמעט ואין פוסקי הלכה שהתירו לבנות דתיות להתגייס לצבא. לשם כך נועד מסלול של שנתיים שירות לאומי. אין בעמדה זו כדי לפגוע בחובתן של כלל הבנות לשרת בצה״ל.
כנראה שמישהו בלשכה נכנס ולחש לכבוד השר את העצה הבסיסית בעולם הדיבייט: try to do the upmost not to contradict yourself, כי התגובה הבאה שלו, בכתבה לגלי צה"ל, היתה הרבה יותר מתוחכמת; לא ממש הייתי חייב להביא אותה בשביל הפוסט אבל היא דוגמה מופלאה לנסיון מעודן אך החלטי להטעות ביודעין את הציבור:
שר החינוך סבור כי אין מקום להשתמטות גם בקרב בנות דתיות, וכי לאור עמדת פוסקי ההלכה, עליהן למלא את חובתן כלפי המדינה בשירות של שנתיים במסלול השירות הלאומי המקובל
טוב, אז שי פירון יצא בהתחלה קצת דביל, ואח"כ צבוע ומגלגל עיניים. זה לא חדש ולא ממש דורש פוסט, כלב נשך בן אדם. זה בעיקר מעניין כי זה שיאו של דיון מאוד לוהט בציבור הדתי על גיוס בנות לצה"ל.
מה פתאום עכשיו, אתם שואלים? סיפורנו מתחיל קודם כל במספרים: בשנים האחרונות ישנה עליה דרמטית במספר הבנות הדתיות המתגייסות לצה"ל. לאחר ירידה בין השנים 2005 ל2010, בין השנים 2010 ו2012
עלה שיעור זה מ935 ל1503, מתוך מחזור של כ5000 בנות, כלומר עליה משיעור גיוס של 18% לשיעור גיוס של 30% בשנתיים בלבד, והמגמה ממשיכה גם ב2013 ו2014. אין לי הסבר טוב להתפתחות הזו דווקא עכשיו, אם כי ברור שחלק מהסיפור קשור לפעילות של עמותת "אלומה" - עמותה שנוסדה ע"י גורמים בקיבוץ הדתי והיא מהמשובחות במגזר השלישי בישראל (ובמקרה גם נהנית מעבודתם וכישוריהם של הגורמים המוסמכים כמו גם בעלת מניות מסוימות בשליש גן-עדן הרלוונטי אלי, אבל זה חוץ-א-מעיישה). מכל מקום, אחד הפרוייקטים המרכזיים של אלומה הוא פרוייקט לעידוד ותמיכה בבנות דתיות המשרתות בצה"ל. במסגרת פרוייקט זה
קיימה העמותה בנובמבר שעבר ערב הסברה לבנות דתיות לקראת הגיוס, שזכה להצלחה גדולה ולהשתתפות של למעלה מ1200 בנות ( כרבע מכלל המחזור (!)). כל הגורמים הרלוונטיים היו שם: היוהל"נ, ראש אכ"א, בכירים ממנהל חברה ונוער משרד החינוך. רק גורם אחד לא היה שם: מנהלי בתי הספר והאולפנות הדתיות (אף לא אחד (!)).
בא הרב בני לאו וכתב
בפייסבוקו פשוט את העובדות שציינתי לעיל. שהבנות הולכות לצבא, למרות - ואולי בגלל? - המסר הברור והחד של מערכת החינוך שלהן בדבר האיסור ללכת; שהן נהנות מתמיכת משפחותיהן, סביבתן הקרובה, הצבא ומערכות המדינה; ושמערכת החינוך הדתית מתעלמת. השטח בורח מכם, אמר הרב לאו למנהלים. אתם מנותקים.
וזה יצר מהומת אלוהים, ששיאה ב
מסה של הרב שמואל אליהו בדבר האיסור לבנות להתגייס, שלוותה במקביל במכתב מעודן יותר שנשלח למנהלי בתי"ס ואולפנות דתיות בדבר האיסור להתגייס. המכתב הציבורי הוא מסמך כל כך מדהים, שאני חש צורך להביא אותו כאן בשלמותו. כך דברי כבוד תורתו:
הניסיון מורה שרוב הבנות הדתיות שהלכו לצבא יצאו פגועות. אם הם הלכו לתפקידים מינהלים - הם יצאו פגועות בצניעות וברמה הדתית שלהן. אם הם יצאו לתפקידים קרביים - הן יצאו פגועות גם גופנית בשברי מאמץ וכד'. הכל בגלל פעולות גופניות שמתאימות לגברים ולא לנשים. בוודאי נוכל למצוא כמה בנות שאולי לא יצאו פגועות, אבל רובן המוחלט של הבנות יצא פגוע.
גם המסגרות שהן כאילו דתיות לא הוכיחו את עצמן. יתכבדו נא כל אלה שמטיפים לבנות ללכת לצבא במסגרות דתיות ויראו לנו את הנתונים. כמה בנות דתיות נכנסו דרכן לצבא וכמה יצאו דתיות. מביאים בפני בנות בשמינית חיילות עם שמלות כאילו כך הן נראות ביום יום. אבל באמת זו רק הצגה. רוב הבנות שמתגייסות מאבדות את כל הצביון הדתי שלהן עם כניסתם למערכת הצבאית. ההצגה מראה תדמית של כאילו ושל בודדות. הרוב לא מחזיקות מעמד ויוצאות פגועות מאוד בתחום הדתי והאמוני.
שמא נאמר כי יש תועלת לצבא בשירותן של הבנות, אז זהו שיש תועלת אבל יש גם נזק, והנזק לצהל יותר גדול מהתועלת. בצבא ארצות הברית כבר הבינו את המשוואה הזו והבינו ששירות נשים הוא יותר נזק מתועלת. לא בגלל שהן לא טובות, אלא בגלל שהתערובת בצבא מורידה את הרמה של החיילים מאוד. צבא הוא מכשיר ללחימה ולא מקום בילוי משותף ובודאי לא מקום להשגת שויון מגדרי כזה או אחר.
זה לא סוד כי מי שמניע ודוחף פוליטית וציבורית את תהליך השתלבות הנשים בצבא הם ארגוני השמאל והשמאל הקיצוני שבדרך כלל פועלים בעד סרבנות לשרת הצבא. ארגונים שפועלים נגד קציני צבא בבתי משפט ובממשלות בעולם. ארגונים שפועלים בדרך כלל נגד חיילים שביצעו את תפקידם. ארגונים שמנסים לקשור את ידיו של הצבא בכל מיני חוקים מגבילים. ארגונים שפועלים להכפיש את פעולות הצבא בעולם. כל בת צריכה לשאול את עצמה, למה ארגוני השמאל הללו פתאום הם בעד התגייסות בנות לצבא?
התשובה היא שהם נראים כאילו "בעד הצבא" אבל באמת הם "נגד הצבא". הם מעודדים גיוס הבנות לא בעד הצבא אלא נגד הצבא. הם יודעים ששילוב בנות בצבא מוריד את הרמה של הצבא פלאים.
תחשוב כל בת למה רוב מוחלט של הרבנים והמחנכים שאוהבים את צהל - מתנגדים לגיוס בנות לצבא, ולמה רוב מוחלט של ארגוני השמאל ששונאים את צהל - מעודדים גיוס בנות לצבא?
צריך לדעת שבין המפקדים בצבא יש מחלוקת אם שירות בנות תורם או מזיק. המחלוקת היא ברורה. המפקדים שיושבים בקריה ורוצים להראות יפה בתקשורת - מפחדים מארגוני השמאל ומיישרים איתם קו. המפקדים הקרביים שלא נבהלים מהתקשורות - יגידו לכן ברורות. גיוס של בנות יותר מזיק לצבא ממה שהוא מועיל. מזיק לבנות כי הוא לא מתאים להם גופנית. מזיק לחיילים שעסוקים בבנות במקום להיות עסוקים בבטחון. מזיק לצה"ל שמוריד את הרמה הקרבית שלו כדי להתאים לבנות שבאופן טבעי כושרן הגופני פחות מכושר של בנים. את התוצאה של הנזק - ראינו במלחמת לבנון השניה.
תחשוב כל בת שמהרהרת בגיוס, למה אני צריכה להקריב שנתיים מהחיים שלי בשביל לעזור לשמאל במלאכתו הבזויה?
אליהו לא הסתפק בשיגור המכתב, הוא גם יוזם ייסוד ארגון הסברה שיפיץ את איסור הגיוס באולפנות. הוא גם לא לבד, רבים ממנהלי בתי הספר מפיצים את הבשורה, ו
מצטרפים למאבק בהתלהבות, והוא זוכה לתמיכת רבנים חרד"לים מרכזיים אחרים כמו
הרב אריאל; והוא גם יזם את
ההחלטה המחודשת של מועצת הרבנות הראשית המדגישה את האיסור על גיוס בנות דתיות לצבא, החלטה שבעקבותיה יאיר לפיד יצא עם
ההנפצה הפייסבוקית היומית שלו, על כך שיזום את פיטורי הרבנים הראשיים, ובעקבותיה רן חורי חיפש ומצא את תשובתו של פירון - כדי להביך, ובצדק, את לפיד - והנה הגענו לאיפה שאנו היום. למותר לציין, כמובן, שפרט לרב בני לאו הצדיק בסדום, ולרבני הקיבוצים הדתיים, לא נשמע קול רבני או מנהיגותי-דתי אחד התומך בגיוס הבנות, מהלך שלא זו בלבד שמתיישב באופן עקרוני עם האידיאולוגיה הציונית דתית - אחרי הכל, מה יותר ציוני מגיוס לצה"ל? - אלא סוחף את השטח ונמצא בעלייה מסחררת.
אז עד כאן ההסטוריה, מה שיותר מעניין הוא התיאולוגיה, או בפשטות: למה? למה דווקא גיוס בנות לצה"ל כל כך מרתיח את רבני החרד"לות והמיינסטרים של הציונות הדתית? הרי על פניו גיוס לצה"ל אמור להתפס כחיובי באידיאולוגיה ציונית דתית; הטענות בדבר החילון של הבנות בצבא
מנוגדות לראיות מהשטח; וגם הרמיזות לפגיעות מיניות לא ממש תופסות מים בצה"ל של ימנו. וגם אם הם כן רואים אלמנט שלילי בגיוס בנות לצה"ל, מה מביא לעוצמה כזו נחרצת של התנגדות, עד כדי בניית תיאוריות קונספירציה מופרכות כל כך, שהן גורמות לקונספירציה של אוליבר סטון על כך שניקסון ארגן את רצח קנדי להיראות כמו תיאוריה הסטורית מיינסטרימית? מה דווקא בנושא הזה גורם לירידה הקולקטיבית מהפסים?
אני חושב שאליהו דווקא מזהה כאן משהו. הוא צודק שהוא נבהל. וזה קשור לתיאוריה של הלברטל על החילון. כתבתי על זה באריכות
כאן, אבל בקצרה הטענה היא זו: בכל אורח חיים שאדם חי, ישנם פערים מסויימים בין האינטואיציות המוסריות או אף אסתטיות של האדם לבין הדברים שמכתיבים אורח חייו; יש דברים שלא נראים לו במאה אחוז הגיוניים או מוסריים. אבל הוא קשור בכל חייו לאורח החיים אז הוא מבצע התאמות והצדקות. זה אגב לא נכון בהכרח לאורח חיים דתי, באותה מידה זה נכון לאורח חיים חילוני. תהליך החילון (או החזרה בתשובה) הוא לא תהליך רציונלי של שיקול והחלטה, אלא הוא תהליך של זרות הולכת וגוברת בין האדם לאורח החיים שלו שמביאה ליכולת ומוטיבציה הולכת ופוחתת לבצע את ההתאמות האלה, מה שגורם לפערים בין הרצוי למצוי לגדול עוד, ומשם לזרות להעמיק, וחוזר חלילה, עד שמתנתק הקשר, והאדם עושה את המהלך של שנוי אורח חייו וההגדרתו העצמית. ולכן, טוען הלברטל, תהליכי החילון הגדולים ביהדות התרחשו בזמן שהתרחשו - בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים - מכיוון שבתקופה הזו רווחו בעם היהודי שלוש תנועות דרמטיות, ההשכלה, הציונות והקומוניזם, שהציעו אידיאולוגיה ותיאולוגיה הכרוכה באורח חיים, ושאיננה דתית. אורח חיים עם אופק. והיכולת הלעבור לפרספקטיבה של אורח החיים הזה היא שהיארה את הפערים מול הדת, יצרה את הזרות והביאה לחילון. כיום שלוש התנועות האלה איבדו מכוחן המאיים - בין אם מכיוון שהצליחו (ציונות), נכשלו (קומוניזם) או איבדו מהרלוונטיות שלהן (אידיאולוגית ההשכלה לאחר המהפכה הפוסט-מודרנית), ולכן כיום "לא ממש מודאגים בפוניבז'". יש תנועה אחת, אומר הלברטל, שיכולה להוות איום בסדר גודל כזה והיא הפמיניזם. זו תנועה שמציגה אורח אידיאולוגיה המשולבת באורח חיים המייצר ומדגיש פער אל מול אורח החיים הדתי, פער שיכול ליצור זרות.
כעת בואו נדמיין את אורח חייה של אישה מהמיינסטרים הדתי. עד לסיום התיכון היא נמצאת בבועה דתית לחלוטין. בשירות הלאומי היא נחשפת במידה זו או אחרת לעולם החילוני אבל עדיין מסגרת הייחוס שלה היא רק המסגרת הדתית. כך גם לאחר מכן באוניברסיטה ובחיי המעשה - אמנם יש חשיפה הולכת וגדלה לעולם החילוני אבל אף פעם לא למסגרת מארגנת שלמה ואחרת, שמעמידה באופן בולט וקיצוני את הפער בין האינטואיציה הבסיסית שלה, שכאישה מגיעות לה זכויות שוות, לבין האפליה הברה והמבנית לה היא זוכה במוסדות ובחברה הדתית לאומית, החל מבית הכנסת וכלה בשיח היומיומי על תפקידים בחברה. על אחת כמה וכמה שהחברה מכוונת אותה להתחתן כמה שיותר מוקדם, ובכך ליצור מחוייבות כמעט בלתי הפיכה לחברה הדתית.
שירות בצבא לעומת זאת הוא דבר שונה לגמרי מכל השלבים שתיארנו. זו היא מסגרת מארגנת אחרת לחלוטין, עם אידיאולוגיה והצדקה משל עצמה. נכון שבצבא יש שוביניזם אבל הוא מכיוון ומסוג אחר לגמרי; ברוב התפקידים שבנות משרתות בהן, בעיקר בנות דתיות - בחיל המודיעין, בחיל החינוך, או מדריכות במקצועות הקרביים - הן נמצאות במעמד זהה או אף בעמדת סמכות מול החיילים הגברים. המסר שהמערכת משדרת להן הוא מסר חד משמעי של העצמה, יכולת ואמון, מסר הפוך לחלוטין מהמסר המצמצם של רוב החברה הדתית כלפי הבנות, לפיו תפקידן בראש ובראשונה לדאוג למשפחה, עליהן לקבל באופן בסיסי את הדרתן מקבלת ההחלטות בתחום הדתי ובהון התרבותי הנגזר ממנו, והדאגה האבוססיבית שלהן צריכה להיות איך לא לשדר כל רמז למיניות. תארו לעצמכן איזה פער נחשף בפני בת שבבסיס נותנים לה לפקד על מחלקה של חיילים בחוות השומר, להדריך טריוני שריון או לנהל את שטף הידיעות המודיעיניות מזירה מסויימת, וכשהיא חוזרת לסופ"ש הביתה המסר מהחברה הוא ש"כל כבודה בת מלך פנימה". היא אפילו לא צריכה להגדיר את עצמה כפמיניסטית כדי לחוש בפער העצום הזה, וכדי להרגיש זרות למעמד שהחברה הדתית המיינסטרימית מקצה לה, הלוא הוא ארבע הבלטות שליד הכיור.
זה כמובן לא אומר ששירות צבאי חייב בהכרח להוביל לחילון. כאמור, הנתונים מלפני שלוש שנים לפחות לא מעידים דווקא על חילון. אבל זה כן יכול להביא לשנוי דרמטי בדרישות של נשים דתיות מהמנהיגות הדתית שלהן ואולי - אולי - לשידוד מערכות בעולם הדתי. בקיצור, זה יכול להפוך את ה
פדלחו"שיות לכח התרבותי המוביל בעולם הדתי של השנים הבאות. אז לא פלא ששמואל אליהו מודאג.
ותת-נושא מסתעף לסיום: לא פלא שעמותת "אלומה" היא מיסוד הקיבוץ הדתי. יש אולי שתי קבוצות בציבור הדתי שלא מתנגדות ואף מעודדות גיוס בנות דתיות לצה"ל: האחד הוא הקצה הליברלי הירושלמי, הרטמן-פלך. זה לא מפתיע, כי הם הקצה הליברלי בכל תחום. והאמת שבתחום הזה, אפילו הם לא הצדיקים הכי גדולים, התואר הזה שייך לקיבוצניקים. אם מסתכלים על דירוג בתי הספר הדתיים לפי שיעורי גיוס, התיכונים בשדה אליהו וביבנה הם ממובילי הרשימה (
ב2007 למשל, הם היו המקום הראשון והשני מרשימת התיכונים הדתיים.
ב2009, שדה אליהו היה במקום הראשון בין כלל התיכונים בארץ, ויבנה במקום השמיני. לא מצאתי נתונים עדכניים יותר), ואם מצמצמים לבנות בלבד (התיכונים הקיבוציניקים, בניגוד לרובם המכריע של מוסדות החינוך הדתיים, מעורבים) הם מנצחים ובגדול - שיעור הגיוס של בנות בתיכונים האלה הוא פחות או יותר כמו של בנים, בעוד שברובה המכריע של שאר המערכת הוא כ20-25%, וגם בתיכונים הליברלים ביותר בירושלים הוא לא מגיע לשיעורים של הקיבוצים. אז למה עליהם זה לא מאיים? למה בקיבוצים אפשר?
חלקית זה נובע מכך שחינוך לשירות צבאי היה באג'נדה של הקיבוצים הדתיים - כמו של החילוניים - מאז ומתמיד. אבל אם מסתכלים מהפסרפקטיבה שציינתי, על הקיבוצים הדתיים שירות צבאי לבנות לא מאיים מכיוון שמסגרת החיים שהוא מציג לא זרה באופן מהותי מהבחינה הפמיניסטית מהמסגרת שממנה באות הבנות. נכון, לא כל הקיבוצים הם סעד, ולא כולם מובילים את מהפכת הפמיניזם הדתי. אלא שבקיבוץ דתי, מסגרת היחוס הבסיסית היא לאו דווקא הדתית, אלא כלל מסגרת החיים של הקיבוץ, שהדת היא חלק ממנה. ובמסגרת הזו, הגם שיש מקומות שבהם יש שוביניזם, יש שוויון מהותי בזכויות ובחובות. נכון שברוב הקיבוצים בתי הכנסת לא שוויוניים, אבל בית הכנסת הוא לא המייצג היחידי ואולי אפילו לא העיקרי של החיי הקהילה ושל מסגרת ההתיחסות. מי שממנה את הרב הוא אספת החברים, ובאספת החברים יש קול זהה לחבר ולחברה.
(ובהרהור אחרון - יכול להיות שזה גם קשור לכך שהקיבוצים הדתיים הם התוצאה של התמודדות והתאמת האורתודוקסיה לשילוב של כל שלוש התנועות המחלנות של לפני מאה שנה - גם ההשכלה, גם הציונות וגם הסוציאליזם...)
----
עדכון:
הגורמים המוסמכים הצליחו למצוא את אחוזי הגיוס של בנים ובנות ב
מועצות האיזוריות והמקומיות. זה לא נותן אינופרמציה חזקה כמו פילוח לפי בתי ספר, אבל זה כן נותן אינפורמציה לגבי איזור ספציפי: המועצות ביהודה ושומרון. ובכן:
