קול חתן וקול כלה

תומר פרסיקו ישב לשיחה מרתקת עם הרב דוד סתיו, מראשי "צהר" ומועמד מוביל לתפקיד הרב הראשי הבא, על תקן הרב הליברלי שיציל את הרבנות הראשית מעצמה. הראיון הזה לא פחות ממדהים; עד כדי שהביא אותי לכתוב פוסט מהמטוס.
הראיון כולו כאן, החלק הראשון מכיל את הפכים היותר מדהימים:

פרסיקו: אז הרב סתיו שומר תורה ומצוות, אבל האם הוא מאפשר ליהודים שאינם שומרים תורה ומצוות להתחתן כדרכם, כדעתם, כהוויתם? האם תהיה מוכן לנישואים אזרחיים בישראל?
הרב סתיו: לא. אני מתנגד לחתונה אזרחית. אני מתנגד לחתונה אזרחית לא בגלל שאני רוצה לכוף את החילוני להתחתן כדת משה וישראל. שהרי אם זו הסיבה, הוא ממילא חי עם בת זוגו כמה שנים לפני כן, שלא כדת משה וישראל. אני מתנגד לנישואים אזרחיים מהסיבה הפשוטה שבמדינת ישראל, ביום שבו יהיו נישואים אזרחיים, המרקם החברתי ילך ויפרם לחלוטין. התוצאה של זה תהיה שבתהליך של שנים יווצרו כאן שנים-שלושה עמים, לא מבחינה תרבותית, אלא שנים שלושה עמים הלכתיים שונים. ואת זה אני מנסה לעצור.
פרסיקו: הבעיה היא עניין הממזרות?
הרב סתיו: לא, בכלל לא. הבעיה שלי היא בכלל לא ממזרות. המרכיב המרכזי שגורם לכך שהעולה מרוסיה ירצה להוכיח שהוא יהודי, זה מפני שהוא יודע שהוא צריך להתחתן כאן חתונה דתית. צריך להבין: במדינת ישראל של היום חיים למעלה ממיליון ורבע בני אדם שטעונים הוכחת יהדות.
פרסיקו: עולי ברית המועצות לשעבר?
הרב סתיו: עולי ברית המועצות, ועולי ארצות הברית, ועולי דרום-אמריקה – כל מי שעלה לארץ אחרי 1990 צריך הוכחת יהדות. בהגדרה.
פרסיקו: מה קרה ב-1990?
הרב סתיו: נפרצו השערים, הפרסטרויקה, ותעשיית הזיופים מברית המועצות החלה לשגשג. הרבה אנשים טענו שהם יהודים [כדי לעלות לישראל] והם לא יהודים.
פרסיקו: על פי ההלכה האורתודוקסית.
הרב סתיו: על פי ההלכה האורתודוקסית. וגם לא, כי הם זיפו מסמכים. כלומר יש פער בין חוק השבות לבין ההלכה האורתודוקסית, ויש פער בין המציאות לבין חוק השבות. [...] ואז באה הרבנות ואמרה: אנחנו רוצים שתוכיח יהדות. וזה תהליך לא פשוט. זה לפעמים גם מעליב ומשפיל אדם שגדל כיהודי, ופתאום אומרים לו: תוכיח.
פרסיקו: ולפעמים הוא גם לא יכול בכלל להוכיח.
הרב סתיו: לא 'לפעמים הוא לא יכול להוכיח'. בדרך כלל הוא לא יכול. למה? כי המסמכים המרכזיים שמוכיחים יהדות של אדם הם או תעודת נישואים של ההורים או כתובה של ההורים.
פרסיקו: אבל בברית המועצות לא התחתנו ככה.
הרב סתיו: בברית המועצות לא התחתנו ככה. אז הוא תקוע. על רקע התקיעות הזאת 'צהר' הקימה מחלקה שנקראת "מחלקת שורשים" לפני כמה שנים. ועניינה לעזור לאנשים להוכיח יהדות. וככה ברוך ה' אנחנו עוזרים לאלפים. נניח שיהיו נישואים אזרחיים בישראל, מה מידת המוטיבציה של אותם מיליון ורבע אנשים להוכיח את יהדותם? אפסית.
פרסיקו: אז הם יהיו חייבים להוכיח שהם יהודים כדי להתחתן דרך הרבנות? הרב סתיו: כן, כי צריך להבין את המשמעות של מה שיקרה אחרת. המשמעות היא שיהיו לנו כאן בישראל בעוד 10-12 שנים שניים שלושה מיליון ישראלים שהם גויים. והמשמעות היא שכולם יתחברו עם כולם ויש לך התבוללות.
פרסיקו: אם זאת הבעיה מבחינתך, אפשר לגייר אותם. הרב בן-נון הציע איזשהו סוג של גיור כולל, המוני. הרב סתיו: עזוב אותי מהמצאות שאני לא מכיר אותן, לא מבין אותן, והן שייכות לעולם התנ"ך ולא שייכות לעולם ההלכה.

האכזבה העיקרית של פרסיקו היא מתמונת היהדות שמצטיירת מדבריו של הרב סתיו - דת שאין לה ברירה אלא לכוף את עצמה על האזרחים באמצעות המדינה. בזוית זו הוא כמובן צודק, אבל אותי הראיון הדהים דווקא בזוית של מדיניות ציבורית: הרב סתיו מתנגד לנישואים אזרחיים, מכיוון שרק הנישואים דרך הרבנות מחייבים את כל מי שעלה לארץ אחרי 1990 להוכיח את יהדותו, ואם לא היה עושה זאת אז היו רבים נישואי התערובת בארץ והיתה התבוללות.

יש שתי דרכים להבין את זה. האחת היא שהרב סתיו לא מתכוון ברצינות; הוא יודע שגם ה"צהר" שהוא עומד בראשו ניזון למעשה מהמונופול של הרבנות הראשית על הנישואים - הרי השירות ש"צהר" מציע הוא לעשות את הייאוש ליותר נח, אם יונהגו נישואים אזרחיים בארץ הביקוש אליו ירד פלאים - ולכן הוא מעוניין לשמר את המונופול הזה, ומכיוון שההפחדה ברשימות שחורות של ממזרות כבר לא עובדת - אולי מכיוון שגם הרב סתיו מודע לזה שבכל ארצות הגולה משום מה העם היהודי מצליח להסתדר למרות שיש נישואים אזרחיים - אז הוא ממציא איזה טיעון ממוצא כדי לסנוור ולבלבל את הקוראים, שהוא בז להם מספיק כדי לחשוב שהם לא יבינו את זה.
זו כמובן האופציה הטובה, כי יכול להיות שהוא באמת מאמין בנימוק שלו, ואז באמת אני לא יודע איפה להתחיל. אבל בכל זאת בואו נתחיל:
1. קודם כל, עזות המצח לכריז שכל מי שעלה לארץ אחרי 1990 יהדותו מוטלת בספק (שימו לב, לא רק מארצות בריה"מ לשעבר, גם מכל שאר ארצות הגולה). מי שמך בדיוק, הרב סתיו, להחליט מי יהודי ומי לא? אתה הוכחת את יהדותך? באיזו זכות בדיוק אתה דורש מאנשים להוכיח את יהדותם? אתה באמת מעוניין לטעון שהעובדה שאתה או הוריך עלו לארץ לפני 1990 הופכת אותך ליהודי יותר?
לגבי טענות הזיופים, הרי שגם אם הן נכונות (ושימו לב, הן רק חלק מהעניין, שכן הרב סתיו מפריד בין מי שרימה וזייף, מי שעלה מתוקף חוק השבות ויהודי על פי ההלכה, ובצדק, כי חוק השבות מתיר עליה של כל בן משפחה עד דור שלישי של יהודי - כמו הקריטריון של הנאצים, כך שזיופים הם סתם red herring), ממתי הרבנות ה ופכה להיות רשות ההגירה והאוכלוסין של ישראל? אם מדינת ישראל חושדת בזיופים, זהו תפקידו של משרד הפנים ורשות ההגירה, ולנישואין אין קשר לכך; ומה אם זייפן יהדות לא מתחתן?
2. הקשר לנישואין מביא אותנו להטעיה הבאה, והיא טענת ההתבוללות. בואו נחזור להגדרות: התבוללות, לפי מילון אבן שושן, היא "התערבות, טמיעה, אסימילציה, חקוי נימוסי אחרים והליכה בדרכיהם", כלומר כאשר מיעוט נטמע בתוך תרבות הרוב ומאבד את זהותו הייחודית. השלב האחרון בדרך כלל בהתבוללות הוא נישואי תערובת, אבל אין זהות בין השתיים. ובכל מקרה, ההתבוללות מסוכנת לעם היהודי כאשר הוא מיעוט בארצות הגולה, ואז הוא מתבולל בחברה הגויית. כאן בישראל - שימו לב, הפתעה - העם היהודי הוא *הרוב*. אנחנו *מעוניינים* שהאוכלוסיה שאינה יהודית לפי ההלכה תתבולל. כמובן, האופציה האופטימלית היא שםה יתגיירו אבל מכיוון שהרבנות הופכת את הגיור לבלתי אפשרי (ובפרט, לא מאפשרת גיור שהופך אדם ליהודי חילוני, כך שמי שמעוניין לא לשמור מצוות לאחר גיורו או שלא יתגייר או שישקר), אז אם הייתם שואלים אותי, עדיף לנו שתהיה התבוללות מאשר שתווצר חברה נפרדת של עולים לא יהודיים, שלא מעורבים בחברה הכללית. יכול להיות שהרב סתיו לא מעוניין שנישואים בין יהודים למי שאינם יהודיים ע"פ ההלכה, אבל זאת מסיבות דתיות שלו, זריקת המושג התבוללות נועדה סתם להפחיד.
3. וגם עם נתיחס לבעיה ההלכתית של הרב סתיו, בעיה הלכתית צריך לפתור בכלים הלכתיים - ואפילו יש הצעות כאלה, כמו הצעת הגיור ההמוני של הרב בן-נון שפרסיקו הזכיר וסתיו מנפנף כלאחר יד, כמשהו מ"ימי התנ"ך". יתכן, אבל מכיוון שימי התנ"ך הם הפעם האחרונה שהעם היהודי היה רוב בארצו ולא סבל מלחצי תרבות חיצוניים, נשמע סביר למדי דווקא לקחת מהם השראה בנושא הזה. אבל זו כבר הערת צד, אם הרב סתיו מעוניין לפתור את הבעיה ההלכתית, שיתכבד למצוא פתרון הלכתי יותר סביר מהמנגנון העקום הזה.
3. כמובן, כל המנגנון כאן עקום, עד שהמופרכות שלו כמעט מובנת מאליה: תכפה מערכת חוקי נישואין ימי-ביניימית - לא שהנישואין היהודיים הם ימי-בניימים, אלא שהתפיסה של לחלק את האוכלוסיה לקהילות ולהפקיד חלק מהמשפט בידי הקהילות האלה היא ימי-ביניימית - על כל העוולות הכרוכות בכך - פגיעה אנושה בחופש הדת של עשרות רבות של אחוזים מהאוכלוסיה, מניעת אפשרות להתחתן מזוגות רבים ועוד - רק בשביל היתרון העקיף (בהנחה שהוא אכן מתממש) של הכרחת עולי 1990 ואילך להוכיח את יהודתם? זה כבר ממש מופרך.
4. ולבסוף, זה כמובן לא עובד. לכל עולה שלא מעוניין להוכיח את יהדותו ויש לו מספיק כסף עומדת בעינה אופציית נישואי קפריסין, והוא יכול להניח את מסמכי הנישואין המתפוררים של הוריו בשקט. ואז מה הועילו חכמים בתקנתם?
בקיצור, רק מפאת כבודו של הרב סתיו אני לא אכנס לתיאור יותר בוטה של מה אני חושב על הנימוק הזה. ולכן אני אתן לו את היתרון שבספק שהוא לא באמת מאמין בזה אלא רק משתמש בנימוקי הקש האלה כאחיזת עיניים - שזו בעצם כל התורה כולה. הוא נחמד, מאיר פנים, יש לו כיפה סרוגה. אבל כשמגיעים לתוכן, בעצם התוכן אותו דבר.

כשטיילתי בצ'כיה לפני הגיוס (ואו, כבר כל כך מזמן!) השתתפתי בסיור של אתרי מהפכת הקטיפה שהפילה את השלטון הקומוניסטי ב1991. באיזשהו שלב אחד המשתתפים שאל את המדריך האם בשלב ההוא של המהפכה חשוב להחזיר את מנהיגי האביב של פראג מ1968. "אתה לא מבין", ענה לו המדריך במה שנראה כמבט של מעט בוז "מנהיגי האביב של פראג רצו סוציאליזם עם פנים אנושיות. אבל ב91, אף אחד כבר לא רצה שום סוציאליזם, עם אילו פנים שלא יהיו".