בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום שלישי, 31 בדצמבר 2013

פתאום באמצע החיים ג'ון מקיין

בקיץ 2010, לאחר סדרה של מקרי התאבדויות של נערים הומואים ונערות לסביות על רקע התעללות ברחבי ארה"ב, דן סאבאג', סופר ובעל טור, החל פרוייקט ששמו it gets better, בו הוא - לאחר מכן סדרת סלבריטאים ומנהיגים, ובשיאם הילרי קלינטון וברק אובמה - צילמו סרטונים ששודרו בטלויזיה וביו-טיוב תחת הכותרת "it gets better", ובהם הם מנסים להסביר לצעיר ההומוסקסואל המיואש שגם אם כעת המצב שלו נראה על הפנים, הוא משתפר כל הזמן וישתפר גם בעתיד ולכן שלא יאבד תקוה. באורח מקרי פחות או יותר באותו הזמן ברק אובמה השיג את אחד ההשיגים של הקדנציה הראשונה שלו, והוא ביטול מדיניות "Don't ask, don't tell" ששררה בצבא ארה"ב מאז שנות ה90, ולפיה באופן רשמי אסור להומוסקסואלים לשרת בצבא, אבל לא ישאלו אותם באופן יזום על נטייתם. עם זאת אם יתגלה שחייל הוא הומוסקסואל, או חיילת היא לסבית, הם ישוחררו לאלתר. אובמה ביטל את המדיניות בתמיכה ציבורית משמעותית, כחלק מהתהליך המהיר של שנוי במעמדה הציבורי של הקהילה הלהט"בית; אלא שכמה גורמים המשיכו להלחם בשיניים במהלך הזה, למרות שראשי הצבא, ורוב מכריע של החיילים והציבור תמכו בו. בראשם עמד ג'ון מקיין.
זו היתה הזדמנות מצויינת לג'ון סטוארט לעשות ממקיין צימעס:

(לינק כאן)
אתה מבין, אמר סטוארט למקיין: כרגע המצב שלך נראה לא טוב. אתה מתנגד לביטול don't ask, don't tell, וכל ראשי הצבא והחיילים מתננגדים לעמדתך. למעשה, אפילו אישתך מתנגדת. אבל אל תדאג, זה רק נהיה גרוע יותר: אתה תשאר בודד יותר ויותר ואז, יום אחד בעוד 20 שנה, כאשר יעשו סרט דוקמונטרי על קבלתה של הקהילה הלהט"בית בחברה, הדמות הזו של השמרן האנכרנויסטי שמתנגד לשנוי החברתי הבלתי נמנע, כמו ג'ון וואלאס מושל אלבמה בשנות ה60 שקבע: segregation now, segregation forever  - זה יהיה אתה.

אז זו היתה האסוציאציה שלי כשקראתי על שר הדתות בפועל בן דהאן ויוזמתו להקים סיירת שתקנוס בתי עסק שמכריזים על כשרותם מבלי שהם משלמים אתנן למנגנון הכשרות של הרבנות תמורת תעודה.

רציתי להביא לתועלת הציבור רשימת מסעדות כשרות ללא תעודה אבל לא מצאתי רשימה מסודרת. הכי קרוב יש בדף הפייסבוק הזה.

אין תגובות:

פרסום תגובה