בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום שבת, 15 בינואר 2011

עולם כמנהגו נוהג והולך.

1. מסתבר שבחרתי במקצוע הנכון (וגם מה שסביר להיות שהיו הבחירות הבאות שלי - מתמטיקאי או הסטוריון - נמצאות במקומות שני ושמיני בהתאמה). מצד שני, המקצוע שלי אולי מוצלח, אבל יש לו את האתגרים משלו.
2. כשראוי לתת קרדיט  -גם לג'ורג' בוש - יש לתת אותו: בתקופה הקרובה ממשלת ארה"ב הולכת להנפיק מחדש את חברת הביטוח AIG, אותה הלאימה למעשה תוך סיוע של מיליוני דולרים בשיא המשבר הכלכלי ב2007. בזמנו המהלך גרר ביקורת, אבל מי שהוביל אותו בנחרצות - למרות חוסר ההחלטיות של חברי הקונגרס - היה הנשיא בוש, והיום מתברר שזו היתה הצלחה מסחררת. עוד פרטים כאן (ותודה לדוד).
3. גלן בק כנראה ממש ממש מעריך את שרה פיילין, מין אחוות מטורפים שכזו (אני לא בארה"ב ואין כנראה אף אמריקאי שקורא את הבלוג, אז לי אין כל צורך להוריד את הטון המתלהם...). העצה שהוא נתן לה בעקבות ההתנקשות בחברת הקונגרס גבי גיפורדס היא לשמור על עצמה ועל משפחתה כי פגיעה בה "תביא לנפילת הרפובליקה"
4. יש לכך הסברים מוצדקים, אבל הניחוש שלי הוא שלג'ון ביינר כנראה פשוט אין רגישות לסמליות, ולכן הוא כנראה לא הבין שבחירתו לא להצטרף לנשיא לטקס הזכרון בטוסון, ובמקום זאת ללכת לאירוע מפלגתי רפובליקאי, לא תיראה כל כך טוב.
5. הרפובליקאים הולכים להאבק בדמוקרטים כנגד הגדלת תקרת החוב של הממשל האמריקאי - אבל הRNC, הארגון הארצי של המפלגה הרפובליקאית, עומד להגדיל את תקרת החוב שלו עצמו. בניגוד, לכל הדוגמאות המטופשות בשירה של אלאניס מוריסט, זה באמת אירוני.
6. עוד אבן דרך בהתקדמות המחשבים לעבר עליונות על המין האנושי: לראשונה מחשב ניצח אדם במשחק הטריוויה האהוב עלי, "מלך הטריוויה" (או ליתר דיוק בגרסתו האמריקאית המקורית, jeopardy).
7. זה לא אונס, אבל גם לאמריקאים יש פוליטיקאים מושחתים בליגה משל עצמם: השבוע נגזר על טום דיליי, מי שהיה מנהיג בית הנבחרים (ואגב, הספיר להופיע בינתיים בגרס האמריקאית של רוקדים עם כוכבים), עונש מאסר על הלבנת הון.
8.כתב של הניו יורק טיימס מצא סוף סוף ערך בשטרות הכסף המאבדים מערכם במהירות של זימבאבווה - השבוע התחילו לקנות אספנים מרחבי העולם את השטרות החדשים, בסך מאה ביליון (ביליון ישראלי, כלומר 100,000,000,000) דולר זיומבאבווי, כפריט אספנות - זה שטר הכסף עם הספר הרב ביותר של ספרות בהסטוריה העולמית (אגב, נכון ללפני קצת פחות משבועיים השטר היה שווה חמישה דולרים אמריקאים, כיום כנראה פחות).
9.  וקצת ג'ון סטוטארט לסיום: השבוע ראיין סטוארט את טים פולנטי, מושל מינסוטה לשעבר ומומעד מסתמן בפריימריז הרפובליקאים לנישאות ב2012. פולנטי הוא מועמד די מתון ומאוד לא מתלהם, והדיון ביניהם היה מרתק. והקטע היפהפה הוא כשסטוארט מנסה לטעוון את הטענה / שאלה הבאה: מעבר לטענות על ההשפעה של הלהט בדיון הפוליטי על נסיון הרצח של ג'יפורדס - ברור שהרוצח היה משוגע שלא הושפע מרטוריקה פוליטיתף אז בוא נשאיר את זה בצד - ומעבר לשאלות על הטון עצמו, בוא נשים את אלה בצד, אומר סטוארט לפולנטי; האם לדעתך ההיסטריה הרפובליקאית בשנתיים האחרונות נכונה מצד האמת? כלומר, הרפובליקאים טוענים ברמות הולכות וגובהות של להט שאובמה מדרדר את אמריקה לרודנות; אבל למה צעדים דומים שעשה בוש (והוא מביא דוגמאות) לא זכו לאותה ביקורת? האם לכן אתה חושב שהביקורת הזו כנה, שהם באמת חושבים שאובמה מדרדר את אמריקה לרודנות. במשך עשרים דקות פונטי מתפתל ולא מצליח לענות. הקטע מדהים, צפו בו.

ובסיום לכותרת - כל שנותר הוא לקוות ששוטים שקלקלו עתידים לתת את הדין.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה