אנו, מנהג אבותינו בידנו, מסכמים את השנה בכ"ט באלול. אך מה נעשה שהעולם טרם תוקן במלכות שדי, וכל בני בשר טם קראו בשמו יתברך, ועל כן הגויים מסכמים ב31 בדצמבר למניינם?
כך, דיוויד ויגל מציין כמה מהפדיחות הפוליטיות של השנה; פוליטיקו ופוליטיקס דיילי מסכמים את הציטוטים הפוליטיים של השנה - כאן וכאן; CNN גם הוא מצטרף לחיפוש חמשת הפאדיחות הפוליטיות של השנה; ניו יורק טיימס מציין את חמשת הספרים הפוליטיים הכי נמכרים; הוטליין מדרג את הקמפיינים הטובים של השנה; ועוד ועוד...
כשהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה, חשבתי שאני אזכיר את הקטעים האהובים עלי פשוט לפי אילו קטעים עולים בזכרוני (שזה מדד טוב למדי) ובמדד הזה מככבים ג'/ון סטוארט וכתב האישום הדרמטי שלו נגד המפלגה הרפובליקאית על אי העברת חוק התמיכה בכבאי ה11/9 (הסברתי את הרקע כאן), והפרסומת האולטימטיבית של המועמדת הרפובליקאית לסנט במדינת דלוור, קריסטין אודונל, שמתחילה במלים הבלתי נשכחות "אני לא מכשפה" (זו לא בחירה מקורית, אני מודה. הרבה אתרים בחרו בה. וגם לגלגתי עליה לא מעט כבר בבלוג, אבל אם אתם לא יודעים במי או מה מדובר, אז ההסבר כאן). אבל אז עברתי על כל הסיכומים שלינקקתי אליהם, ונתקלתי בקטע מדהים, שלוקח את כל אלה.
ב30/10 הוביל ג'ון סטוארט עצרת גדולה (היו שם כמה מאות אלפי אנשים) להשבת השפיות לפוליטיקה, תחת הכותרת "The rally to restore sanity". כתבתי גם עליו בעבר.אגב, לזכותו של סטוארט ייאמר שהעמדה שלו בזכות המתינות היא די עקבית: עוד ב2002, כשביקרתי בארה"ב בטיול אחרי הצבא, השתתפתי כקהל בתוכנית crossfire של CNN - תוכנית דומה בבסיסה לפופוליטיקה, קצת פחות צעקנית אבל לא הרבה. ויום לאחר מכן התראיין שם ג'ון סטוארט (שכבר אז היה קומיקאי מצליח) ופשוט נזף שם במנחים: הוא התחיל את הראיון שלו במשפט: Please stop. You are hurting America.
מכל מקום, הנה הנאום של סטוארט בעצרת. זה פשוט שיר ההלל יפהפה למתינות פוליטית:
והנה הנאום כולו:
כך, דיוויד ויגל מציין כמה מהפדיחות הפוליטיות של השנה; פוליטיקו ופוליטיקס דיילי מסכמים את הציטוטים הפוליטיים של השנה - כאן וכאן; CNN גם הוא מצטרף לחיפוש חמשת הפאדיחות הפוליטיות של השנה; ניו יורק טיימס מציין את חמשת הספרים הפוליטיים הכי נמכרים; הוטליין מדרג את הקמפיינים הטובים של השנה; ועוד ועוד...
כשהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה, חשבתי שאני אזכיר את הקטעים האהובים עלי פשוט לפי אילו קטעים עולים בזכרוני (שזה מדד טוב למדי) ובמדד הזה מככבים ג'/ון סטוארט וכתב האישום הדרמטי שלו נגד המפלגה הרפובליקאית על אי העברת חוק התמיכה בכבאי ה11/9 (הסברתי את הרקע כאן), והפרסומת האולטימטיבית של המועמדת הרפובליקאית לסנט במדינת דלוור, קריסטין אודונל, שמתחילה במלים הבלתי נשכחות "אני לא מכשפה" (זו לא בחירה מקורית, אני מודה. הרבה אתרים בחרו בה. וגם לגלגתי עליה לא מעט כבר בבלוג, אבל אם אתם לא יודעים במי או מה מדובר, אז ההסבר כאן). אבל אז עברתי על כל הסיכומים שלינקקתי אליהם, ונתקלתי בקטע מדהים, שלוקח את כל אלה.
ב30/10 הוביל ג'ון סטוארט עצרת גדולה (היו שם כמה מאות אלפי אנשים) להשבת השפיות לפוליטיקה, תחת הכותרת "The rally to restore sanity". כתבתי גם עליו בעבר.אגב, לזכותו של סטוארט ייאמר שהעמדה שלו בזכות המתינות היא די עקבית: עוד ב2002, כשביקרתי בארה"ב בטיול אחרי הצבא, השתתפתי כקהל בתוכנית crossfire של CNN - תוכנית דומה בבסיסה לפופוליטיקה, קצת פחות צעקנית אבל לא הרבה. ויום לאחר מכן התראיין שם ג'ון סטוארט (שכבר אז היה קומיקאי מצליח) ופשוט נזף שם במנחים: הוא התחיל את הראיון שלו במשפט: Please stop. You are hurting America.
מכל מקום, הנה הנאום של סטוארט בעצרת. זה פשוט שיר ההלל יפהפה למתינות פוליטית:
Look on the screen ... (which was showing traffic merging into the Holland tunnel). This is who we are. These cars -- that's a schoolteacher who probably thinks his taxes are too high. He's going to work. There's another car -- a woman with two small kids who can't really think about anything else right now. The lady's in the NRA and she loves Oprah. There's another car -- an investment banker, gay, also likes Oprah. Another car's a Latino carpenter. Another car -- a fundamentalist vacuum salesman. Atheist obstetrician. Mormon Jay-Z fan. But this is us.
Every one of the cars that you see is filled with individuals of strong belief and principles they hold dear -- often principles and beliefs in direct opposition to their fellow travelers. And yet these millions of cars must somehow find a way to squeeze one by one into a mile-long 30-foot wide tunnel carved underneath a mighty river. ... And they do it. Concession by concession. You go. Then I'll go. You go. Then I'll go. You go, then I'll go. Oh my God, is that an NRA sticker on your car? Is that an Obama sticker on your car? Well, that's OK -- you go and then I'll go.
ולסיום, אני חייב להוסיף את הלינק הזה, כדי להתחיל את השנה האזרחית עם חיוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה