יש הרבה בעיות בתת מודע הקולקטיבי של החברה האמריקאית, אבל אנטישמיות איננה אחת מהן. בין אם מכיוון שהחברה האמריקאית באמת מבוססת על חופש דת וסובלנות, ובין אם מכיוון שיש הרבה קבוצות שעומדות לפננו בתור קורבן לגזענות לקסונופביה - בראש ובראשונה השחורים - אני באמת מעריך שבחברה האמריקאית אין באמת אנטישמיות.
אבל בימין הנוצרי יש אבק אנטישמיות, לא במובן של נשאה או בוז ליהודי באשר הוא יהודי, אבל כן במובן שהיהודים האמריקאים הם חיל החלוץ של הכוחות שבעיני הימין הנוצרי הורסים את אמריקה: הם ליברלים רכרוכיים מהחוף המזרחי, שרוצים לקחת לנו את הרובים ולמנוע תפילות בבת הספר הציבוריים. אז אין בעיה עם אריק קנטור או ביל קריסטל כשלעצמם, אבל אמריקה היא אומה נוצרית, כפי שמדגישים בימין הנוצרי שוב ושוב, ועמוק מאחורי המשפט הזה עומדת המחשבה שהיהודים לא באמת אמריקאים (זה בסדר, אנחנו בחברה טובה של כל שאר הסמולנים).
מידי פעם, בלהט הויכוחים הפוליטיים, כאשר הצד המתוכח מצד שמאל הוא יהודי, האמירה: "אתה יהודי, אתה לא באמת אמריקאי" מתפלקת החוצה. לא בצורה ישירה - זה ממש לא פוליטיקלי קורקט - אבל ברמז. לדוגמה: אלנה קגן, שופטת בית המשפט העליון שמינה אובמה לפני למעלה משנה. קגן, יהודיה כמובן, נולדה והתחנכה בניו יורק, ופיתחה קרירה אקדמית מפוארת ששיאה בתפקיד דיקנית בית הספר למשפטים של הרוורד; הישג נוסף של קגן היה שבתכנון מרשים למרחוק, עם מחשבה על מנוי פוטנציאלי לבית המשפט העליון, היא נמנעה באופן מרשים מלהשאיר רמזים במאמריה או במסמכים שכתבה בדבר עמדותיה לגבי נושאים שנויים במחלוקת (כמו הפלות) כך שימנע ממנה הליך אישור מפרך בסנט. ולכן הסנטורים הרפובליקאים התקשו למצוא על מה לתוקף אותה, במהלך השימוע שלה וביאושם פנו לכיוונים שמרמזים על יהדותה, כמו למשל הביקורת שאת כל שלבי חינוכה (כולל דוקטורט) עשתה בניו יורק - יופומיזם ליהדות - ולכן לא נחשפה ל"אמריקה האמתית".
אבל הפואנטה של הפוסט היא ביחס לשלב אחר בשימוע שבו סנטור לינדסי גראהם, רפובליקאי מדרום קרוליינה, ניסה להפנות זרקור ליהדותה של קגן וזה יצא לו בוטה מדי: הוא החל לשאול בחס למעשיה ועמדתה, בעת שהיתה היועצת המשפטית של הבית הלבן, ביחס לחשוד בפעולת טרור שניסה לבצע את זממו בחג המולד ולכן כונה Chrusmass day bomber. בסוף הוא הגיע לשאול אותה "מה עשית ביום חג המולד". תגובתה הצליחה להוציא לו את כל האויר מהמפרשים:
ושלא תאמרו שלמסעדנים הסינים אין הערכה למנהג זה של יהודי ארה"ב, התמונה הבאה נקלטה בניו יורק (באדיבות חשבון הפייסבוק של נעמי קריגר):
אז תהנו מהאוכל הסיני שלכם הערב, וחנוכה שמח לכולם.
אבל בימין הנוצרי יש אבק אנטישמיות, לא במובן של נשאה או בוז ליהודי באשר הוא יהודי, אבל כן במובן שהיהודים האמריקאים הם חיל החלוץ של הכוחות שבעיני הימין הנוצרי הורסים את אמריקה: הם ליברלים רכרוכיים מהחוף המזרחי, שרוצים לקחת לנו את הרובים ולמנוע תפילות בבת הספר הציבוריים. אז אין בעיה עם אריק קנטור או ביל קריסטל כשלעצמם, אבל אמריקה היא אומה נוצרית, כפי שמדגישים בימין הנוצרי שוב ושוב, ועמוק מאחורי המשפט הזה עומדת המחשבה שהיהודים לא באמת אמריקאים (זה בסדר, אנחנו בחברה טובה של כל שאר הסמולנים).
מידי פעם, בלהט הויכוחים הפוליטיים, כאשר הצד המתוכח מצד שמאל הוא יהודי, האמירה: "אתה יהודי, אתה לא באמת אמריקאי" מתפלקת החוצה. לא בצורה ישירה - זה ממש לא פוליטיקלי קורקט - אבל ברמז. לדוגמה: אלנה קגן, שופטת בית המשפט העליון שמינה אובמה לפני למעלה משנה. קגן, יהודיה כמובן, נולדה והתחנכה בניו יורק, ופיתחה קרירה אקדמית מפוארת ששיאה בתפקיד דיקנית בית הספר למשפטים של הרוורד; הישג נוסף של קגן היה שבתכנון מרשים למרחוק, עם מחשבה על מנוי פוטנציאלי לבית המשפט העליון, היא נמנעה באופן מרשים מלהשאיר רמזים במאמריה או במסמכים שכתבה בדבר עמדותיה לגבי נושאים שנויים במחלוקת (כמו הפלות) כך שימנע ממנה הליך אישור מפרך בסנט. ולכן הסנטורים הרפובליקאים התקשו למצוא על מה לתוקף אותה, במהלך השימוע שלה וביאושם פנו לכיוונים שמרמזים על יהדותה, כמו למשל הביקורת שאת כל שלבי חינוכה (כולל דוקטורט) עשתה בניו יורק - יופומיזם ליהדות - ולכן לא נחשפה ל"אמריקה האמתית".
אבל הפואנטה של הפוסט היא ביחס לשלב אחר בשימוע שבו סנטור לינדסי גראהם, רפובליקאי מדרום קרוליינה, ניסה להפנות זרקור ליהדותה של קגן וזה יצא לו בוטה מדי: הוא החל לשאול בחס למעשיה ועמדתה, בעת שהיתה היועצת המשפטית של הבית הלבן, ביחס לחשוד בפעולת טרור שניסה לבצע את זממו בחג המולד ולכן כונה Chrusmass day bomber. בסוף הוא הגיע לשאול אותה "מה עשית ביום חג המולד". תגובתה הצליחה להוציא לו את כל האויר מהמפרשים:
ושלא תאמרו שלמסעדנים הסינים אין הערכה למנהג זה של יהודי ארה"ב, התמונה הבאה נקלטה בניו יורק (באדיבות חשבון הפייסבוק של נעמי קריגר):
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה