נכון, זהו יומה האחרון של 2011, אך מה לנו ולתאריך המומצא של לידתו של מנהיג משיחי יהודי הזוי, אחד מיני רבים, בעיירה גלילית פרובינציאלית בסוף ימי הבית השני? אז את הסיכומים שלי אעשה בסוף השנה ה5772 לבריאת העולם. אבל הנה כל רישמות הסיכומים ששטפו את הגוגל רידר שלי בשבוע האחרון, והבחירה האחת שלי מכל אחת.
1. 76 התמונות של 2011 מהבית הלבן. אני היתי בוחר כמובן את זו:
(ואם אנחנו בענייני מיזוגניה, גרסת העיתון החרדי ניו יורקי יידישע צייטונג:)
3.Foreign Affairs אוסף את הספרים הטובים של 2011 בתחומים שונים של מדיניות חוץ. לא קראתי אף אחד עדיין, אז אני לא באמת יכול להמליץ.
4. חורים ברשת אספו את 15 השאלות הכי ביזאריות בראיון עבודה ב2011.
5. הבלוג של עזרא קליין אוסף את 20 הפוסטים הכי פופולאריים ל2011. הם באמת מעניינים כולם. מסיבות מובנות החביב עלי ביותר הוא מספר 6, העוסק בבעיות הניצבות בפני תעשיית האנרגיה הסולארית הפוטו-וולטאית.
6. וגם political wire מפרט את עשרת הפוסטים הפופולאריים ל2011. אני לא יכול להתאפק מלבחור את מספר 8, הידיעה על כך ששרה פיילין עברה ניתוח לייזר ולא זקוקה יותר למשקפיים, אבל היא עדיין מרכיבה משקפיים כי הם גורמים לה להראות חכמה יותר.
7. ושוב עזרא קליין: 11 הגראפים שתופסים בצורה הטובה ביותר את הפוליטיקה האמריקאית ל2011. רציתי לבחור בגרף מס' 4 אבל אני לא מצליח ליצא אותו כתמונה, ובכלל real clear politics מציגים גרף שתופס בצורה הרבה טובה את מצעד הליצנים למועמדות הרפובליקאית (פוסט על כך בקרוב):
(סגול - רומני; ירוק - גינגריץ'; צהוב - פול; כחול - פרי; שחור - בקמן; אדום - קיין; ורוד - הנטסמן, וחום - סנטורום, מה שמעיד על כך שלמי שעיצב את הגרף הזה יש חוש הומור אכזרי במיוחד)
8. בראד פיליפס אוסף את עשר הפאדיחות התקשורתיות הגדולים בארה"ב (יכול להיות שכבר לינקקתי לזה שבוע שעבר). בעיני, ריק פרי וה"אופס" שלו (מס' 6) לוקח ובגדול.
בעולמו הצנוע של "סדנא דארעא", אין כל כך משמעות בציון עשר הרשימות הפופולאריות ל2011, מכיוון שהרשימה זהה לרשימת עשר הרשימות הפופולאריות בכלל; הבלוג די צעיר, וכמות הקוראים קפצה משמעותית ביולי 2011 (בין אם בשל המחאה החברתית, יום ההולדת לבלוג או טיריון לניסטר) כך שרשימות 2011 כובשות את כל העשיריה. וגבוה מעל כולן,"המוסד המיוחד" המשווה בין מעמד מפעל ההתנחלויות בציונות הדתית למעמד העבדות במדינות הדרום האמריקאיות. מכיוון שזו גם מהרשימות האהובות עלי, משמח לדעת שטעמי דומה לטעמכם, חמשת קוראי הנאמנים.
הולך להיות כיף ב2012: יש אולימפיאדה; סביר שתהיינה אי אילו תובנות על חשמל סולארי, על שוק החשמל בקליפורניה, על ספרד של פרנקו, על הפקולטה למדעי הרוח באונ' ת"א; וכמובן, תתתרחש החגיגה הארבע-שנתית האולטימטיבית, בחירות אמריקאיות, על שלל משרות מהנשיאות ומטה. ומטבעו של עולם, בדרך כלל כל שנה טובה מזו שקדמה לה. אז כמו שנהוג לומר בטלויזיה האמריקאית לפני שיוצאים לפרסומות: stick around.
1. 76 התמונות של 2011 מהבית הלבן. אני היתי בוחר כמובן את זו:
(ואם אנחנו בענייני מיזוגניה, גרסת העיתון החרדי ניו יורקי יידישע צייטונג:)
2. הועדה הלאומית הדמוקרטית (גוף העל של המפלגה הדמוקרטית) קיבצה בלעג את 10 הרגעים הגדולחים של המועמדים הרפובליקאים לנשיאות:
3.Foreign Affairs אוסף את הספרים הטובים של 2011 בתחומים שונים של מדיניות חוץ. לא קראתי אף אחד עדיין, אז אני לא באמת יכול להמליץ.
4. חורים ברשת אספו את 15 השאלות הכי ביזאריות בראיון עבודה ב2011.
5. הבלוג של עזרא קליין אוסף את 20 הפוסטים הכי פופולאריים ל2011. הם באמת מעניינים כולם. מסיבות מובנות החביב עלי ביותר הוא מספר 6, העוסק בבעיות הניצבות בפני תעשיית האנרגיה הסולארית הפוטו-וולטאית.
6. וגם political wire מפרט את עשרת הפוסטים הפופולאריים ל2011. אני לא יכול להתאפק מלבחור את מספר 8, הידיעה על כך ששרה פיילין עברה ניתוח לייזר ולא זקוקה יותר למשקפיים, אבל היא עדיין מרכיבה משקפיים כי הם גורמים לה להראות חכמה יותר.
7. ושוב עזרא קליין: 11 הגראפים שתופסים בצורה הטובה ביותר את הפוליטיקה האמריקאית ל2011. רציתי לבחור בגרף מס' 4 אבל אני לא מצליח ליצא אותו כתמונה, ובכלל real clear politics מציגים גרף שתופס בצורה הרבה טובה את מצעד הליצנים למועמדות הרפובליקאית (פוסט על כך בקרוב):
8. בראד פיליפס אוסף את עשר הפאדיחות התקשורתיות הגדולים בארה"ב (יכול להיות שכבר לינקקתי לזה שבוע שעבר). בעיני, ריק פרי וה"אופס" שלו (מס' 6) לוקח ובגדול.
בעולמו הצנוע של "סדנא דארעא", אין כל כך משמעות בציון עשר הרשימות הפופולאריות ל2011, מכיוון שהרשימה זהה לרשימת עשר הרשימות הפופולאריות בכלל; הבלוג די צעיר, וכמות הקוראים קפצה משמעותית ביולי 2011 (בין אם בשל המחאה החברתית, יום ההולדת לבלוג או טיריון לניסטר) כך שרשימות 2011 כובשות את כל העשיריה. וגבוה מעל כולן,"המוסד המיוחד" המשווה בין מעמד מפעל ההתנחלויות בציונות הדתית למעמד העבדות במדינות הדרום האמריקאיות. מכיוון שזו גם מהרשימות האהובות עלי, משמח לדעת שטעמי דומה לטעמכם, חמשת קוראי הנאמנים.
הולך להיות כיף ב2012: יש אולימפיאדה; סביר שתהיינה אי אילו תובנות על חשמל סולארי, על שוק החשמל בקליפורניה, על ספרד של פרנקו, על הפקולטה למדעי הרוח באונ' ת"א; וכמובן, תתתרחש החגיגה הארבע-שנתית האולטימטיבית, בחירות אמריקאיות, על שלל משרות מהנשיאות ומטה. ומטבעו של עולם, בדרך כלל כל שנה טובה מזו שקדמה לה. אז כמו שנהוג לומר בטלויזיה האמריקאית לפני שיוצאים לפרסומות: stick around.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה