בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום שבת, 31 במרץ 2012

משחקי הרעב

התגעגעתם, תודו, ובכן, חזרתי ובגדול.
הפריימריז הרפובליקאים נגמרו דה פקטו, מיט רומני מנצח, זה כבר משעמם, אז די סיימנו עם זה. עם זאת, יש המון דברים אחרים מעניינים. אבל טרם התאוששתי מספיק מהנסיעה כדי להגיע אליהם. אז מילה קצרה על ההסטריה של השבוע, הלא הם "משחקי הרעב" (הספקתי לראות את הסרט במין הצגת אמצע היום בניו יורק - זה היה הסרט היחידי שזיהיתי את הכותרת שלו -  מה שחסך ממני את עשרות עדרי הבנות הצווחות שכנראה מלוות כל הקרנה בשעה נורמלית).
אורון שמיר קוטל את הסרט באופן מאוד דרמטי באתר "סריטה" (יש שם גם תיאור מקוצר של העלילה, אז אני לא אחזור עליה), והטענה העיקרית שלו היא שהסרט מניפוליטיבי בצורה הכי בזוייה: מצד אחד הוא מבקר את הזיוף והאכזריות של תרבות הריאליטי, אבל מצד שני הוא משתמש בדיוק באותם תרגילים כדי לרכוש את אמון הצופים באולם. למשל, בסרט מראים איך שההפקה מחליטה להכניס קצת רומנטיקה כדי להוסיף עניין, אבל בדיוק באותה נשימה הסרט בעצמו משתמש ברומנטיקה כדי להעיר קצת עניין.
אני מסכים שיש הקבלה בין התרגילים העלילתיים שנעשים על ידי הפקת המשחקים לבין אלו של הסרט עצמו אבל החויה שלי בהקשר הזה (אולי כי קראתי את הביקורת לפני שראיתי את הסרט) היא דווקא הפוכה: במידה מסויימת יש גדולה בהקבלה הזו. כי כצופה בסרט אתה יודע שהמשחק הזה הוא אכזריות וחוסר מוסריות לשמה, ואז בכל פעם שאתה מודע לכך שאתה נסחף לתוך עולם הסרט, פתאום משהו מתעורר בצד ומזהיר אותך: הי, נכנסת גם למשחק, אתה לא טוב יותר מתושביה הנהנתנים והאכזריים של הקפיטול. למשל: רוב המתמודדים האחרים לא ממש מפותחים לכדי דמויות, וחלקם מפותחים לכדי דמויות רעות למדי;; אז אתה רוצה שקטנס תהרוג אותם לעזאזל. אבל אז אתה חושב: רגע, זה מה שקורה לצופים של המשחקים בתוך הסרט, לא?
ובמובן הזה יש פה הרבה חתרנות לדעתי, באופן שיצאתי מהסרט - אחרי שנכנסתי אליו עם הרבה ציניות ונכונות לקטול את להיט המתבגרות התורן - דווקא מוטרד למדי. 

stay tuned, יש הרבה על מה לכתוב השבוע.

4 תגובות:

  1. אז לגבי הסרט - ראיתי אותו (יחד עם עדר של בנות צווחות), ואני חייב להגיד שמדובר במקרה נוסף של "צריך לקרוא את הספר". אני לא ממש מבין את ההחלטה לעשות מהספר הזה סרט, כי הוא מתרחש ברובו בראש של המספרת (זה לא ספוילר), כלומר במספר מגוף ראשון. התוצאה של המעבר לסרט היא עלילה מעוותת במקצת. אבל עזוב את זה.
    בספר עצמו מוטיב הרומנטיקה וההכנסה שלו כמוטיב מלאכותי הוא אישיו הרבה יותר גדול. בעצם כל העיוותים שמכניסים אדוני המשחק במשחקים הם הרבה יותר מודגשים כי הם נעשים מנקודת מבט של משתתפת במשחק. אישית אני חשבתי שהספר מעביר ביקורת מאוד נוקבת על תכניות הריאליטי וממש לא קיבלתי את אותה תחושה מהסרט (אולי בגלל אפקט הקהל, שהיה מורכב מאמריקאים ובנות צווחות). אני ממש לא חושב שהבנות שבגללו הספר הפך ללהיט מבינות עד כמה הוא אירוני כלפיהן...

    השבמחק
  2. טוב שחזרת!. אולי תוכל להסביר למה אתה אומר שרומני ניצח? אין סיכוי להגיע לועידה ללא הכרעה? (היו עוד פרימריז בשבועיים האחרונים שלא דיברו עליהם ?)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה!
      לא היו עוד פריימריז חוץ מלואיזיאנה, בה דווקא סנטורום ניצח, אבל מספר גורמים מביאים לתחושה שבגדול המירוץ נגמר:
      א. גינגריץ' פרש
      ב. רומני זכה בנצחון מכריע באילינוי, מדינה שסנטורום היה צריך לפחות להיות קרוב אליו כדי לשכנע שיש לו סכוי
      ג. גומרי כח שונים במפלגה הרפובליקאית החלו לתמוך ברומני: פול ראיין, חבר הקונגרס מויסקונסין שנחשב הגורו הרפובליקאי בענייני תקציב, מרקו רוביו, סנטור סטאר מפלורידה, ועוד.
      כך שגם אם רומני לא יזכה ברוב מוחלט של נציגים לפני הועידה, כנראה שהוא יהיה קרוב ושסנטורום לא, ונראה שהמפלגה תפעיל את כל כוחה למנוע ועידה מפוצלת. לכן התחושה הכללית היא שהמירוץ נגמר. בהתאם, גם התקשורת הפסיקה להקדיש כ"כ הרבה תשומת לב למירוץ, ועברה לנושאים אחרים (כמו הדיון על חוק הבריאות בביהמ"ש העליון, פרשת טרייוון מרטין, וכו')

      מחק
  3. לירן, אני מסכימה איתך לחלוטין. תמיד יש בעיה כשמעבדים ספר לסרט. ברב המקרים, כשמדובר בעולם דמיוני - בין אם פנטזיה או מדע בדיוני או עולם עתידני אחר - המשימה אף קשה מכך. באופן כללי, עדיף שילדים יקראו כמה שיותר על פני צפייה בסרטים כי כך הדמיון שלהם מתפתח בצורה טובה ויצירתית יותר. אבל איך אפשר להילחם בקידמה? בינתיים כל מה שהאחיינים רוצים זה שהסרט יגיע לאתר של סרטים חדשים לצפייה ישירה, כדי שיוכלו לצפות בו מיליון פעמים בלי להבין כלל את המסר וחבל.

    השבמחק