בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום ראשון, 21 בפברואר 2016

וגאס וצ'ארלסטון

החדשות מאתמול:
  • בנוואדה קלינטון ניצחה את סאנדרס 53%-47%
  • בדרום קרוליינה טארמפ ניצח: טראמפ 33%, רוביו 23%, קרוז 22%, בוש 8%, קייסיק 8%, קארסון 7%
  • ג'ב בוש פרש
ומה אפשר לומר על זה?
1. ברור שהתוצאות בנוואדה הן חדשות טובות להילרי. היא הצליחה שם מעט יותר מההצלחה שלה ב2008, ומבחינת נציגים משמעותית יותר - ב2008, למרות שניצחה בקרב המצביעים בסוף אובמה קיבל יותר נציגים כי הם מחולקים לפי מחוזות קונגרסיאליים בצורה שנותן עודף ייצוג למחוזות הכפריים (או יותר נכון לומר בנוואדה, המדבריים), שאובמה ניצח בהפרשים גדולים ב2008, בעוד שהילרי ניצחה בלאס וגאס, שבה 70% מהקולות. גם הפעם סאנדרס ניצח מחוץ ללאס וגאס אבל בהפרש משמעותי הרבה פחות מאובמה ב2008 ונראה שסאנדרס יקבל 13-15 מהנציגים אל מול 18-20 של קלינטון.
2. סאנדרס היה צריך לנצח את נוואדה כדי להראות שהוא יכול לנצח במדינות לא לבנות. מבחינה זו, נוואדה היתה המדינה הכי טובה עבורו: בחירות בקאוקוסים ולא בפריימריז, מדינה קטנה יחסית, וכו'. המדגמים בתחילת הערב (למעשה אחה"צ, הקאוקוסים התקיימו ב12 בצהרים בשבת) הראו שסאנדרס מנצח את הקול ההיספאני ב11%, אבל תוצאות האמת די מפריכות את זה, בפרט קלינטון מנצחת משמעותית בקלפיות בשכונות היספאניות בלאס וגאס. זה אולי הסימן הכי רע עבורו כרגע, חוץ מהתוצאות בקרב השחורים.
3. קלינטון ניצחה בקהילה השחורה בשיעור עצום של 50% הפרש, בעוד שסאנדרס קיבל תמכיה רבה הרבה יותר מאובמה בקרב לבנים עניים. מה שמביא לאבחנה מעניינת בדבר הקואליציות השונות. בגדול הקואליציה של סאנדרס היא ליברלים וצעירים, בעוד שקלינטון מושכת מבוגרים ובני מיעוטים. עד כאן, מאוד דומה ל2008; ההבדל הוא שב2008 השחורים הלכו במסה עם אובמה, ועד כה נראה שהשחורים הולכים במסה עם קלינטון (הקלינטונים זכורים מאוד לטובה בקהילה השחורה, ולאובדן של תמיכת השחורים בהילרי ב2008 היה חלק משמעותי באובדן העשתונות של הקמפיין לפני דרום קרלויינה). הצד השני הוא שב2008 תמכו בקלינטון לבנים עניים שהפעם תומכים בסאנדרס, והייתי מנחש שגם לכך קשור צבע עורו של אובמה - הילרי זכתה בתמיכתם מן ההפקר של לבנים עניים שלא יכלו לתמוך במועמד שחור, והפעם הם הולכים לסאנדרס. 
אם התיאוריה שלי נכונה אז מחד זה אומר טוב להילרי, כי הקואליציה שלה גדולה יותר, גם אם במעט; מאידך זה אומר שבכמה מדינות שהיו מאוד טובות לה ב2008 היא דווקא עשויה להתקל בבעיות - אוהיו, פנסילבניה, מערב וירג'יניה - מדינות עם כמויות גדולות יחסית של לבנים עניים.
4. מה שכן, שמעתי אתמול בלילה ניתוח של צ'אק טוד שאני מאוד מסכים איתו: מה שחסר לקלינטון הוא מסר. למה היא רצה. אצל סאנדרס, המסר מאוד ברור: אי שוויון כלכלי, שבירת הבנקים, שכר לימוד חינם בקולג'ים. אצל קלינטון, הרבה מהתוכניות שלה בעצם מומשו על ידי אובמה, וכרגע לא נראה שיש לה מסר חזק מספיק.
5. בצד הרפובליקאי, קודם כל תיקון טעות: לא כל המדינות עברו לשיטה יחסית, כמה מדינות גדולות עדיין מקצות בשיטת "המנצח לוקח הכל", למשל פלורידה. וגם בקרב המדינות האחרות, הרבה מדינות מקצות בשיטת "המנצח לוקח הכל" ברמת המחוז הקונגרסיאלי. מכיוון שנראה שהתמיכה בטראמפ יחסית מפוזרת באחידות, כל עוד הוא מצליח לנצח קבוצה מפוצלת של מתחרים הוא יכול לקחת את כל הנציגים. כך קרה בדרום קרוליינה אתמול. 
6. מאידך, החדשות הטובות עבור הממסד הרפובליקאי הן שג'ב בוש פרש מה שמעמיד את רוביו לראשונה עם סכוי לצבור מספיק תמיכה כדי להתחרות בטראמפ. היה גם מאוד עוזר לו עם קייסיק היה פורש, אבל בינתיים זה לא קורה. ועדיין, אם מצרפים את 8% של בוש לרוביו, הוא כבר מתקרב לטראמפ, מה גם שיש טענה שלטראמפ יש אמנם גרעין מצביעים מאוד נלהב אבל גם תקרה יחסית נמוכה, והוא יתקשה להרחיב את תמיכתו מעבר לאותם 33-35%. נחיה ונראה.
7. אם התוצאה תהיה טראמפ מול הילרי, הייתי מהמר שהילרי תנצח די בקלות. אם המועמד הוא רוביו, יש טענה שהוא מנצח את הילרי בקלות (כך למשל טען עמית סגל) ואני בכלל לא בטוח. הילרי מסתמנת כמועמדת חלשה אבל כך גם רוביו. בעימותים הוא, כמסתבר, מאוד חלש; יש לו עמדות מאוד קיצוניות בעצם (עם כל הממסדיות שלו עכשיו, הוא הגיע לסנט על גל מסיבת התה של 2010 כאשר הביס בפרימריז את המושל הרפובליקאי דאז של פלורידה, צ'ארלי קריסט); ובתחום ההגירה הוא עשה פליפ פלופ רציני כאשר תמך ברפורמת הגירה (מה שהכעיס את הבסיס השמרני) ואז נסוג (מה שמכעיס את הקהילה ההסיפאנית).

היעדים הבאים הם בצד הדמוקרטי דרום קרוליינה בעוד שבוע - שם, אם הילרי תמשיך לשמור על תמיכה כה מסיבית של הקהילה השחורה היא צפויה לנצח בגדול, שכן למעלה מ50% מהמצביעים הדמוקרטים הם שחורים, ובצד הרפובליקאי נוודה בעוד שלושה ימים, שמשום מה אף מועמד לא ממש השקיע בה או התייחס אליה, וטראמפ צפוי לנצח בה בגדול, ואז ביום שלישי הבא סופר טיוזדיי, עם 11 מדינות, רבות מהן בדרום. אח"כ כבר אמור להיות הרבה יותר ברור מה התוצאה הצפויה.

2 תגובות:

  1. קצת קשה להבין אותך כשאתה כותב, חלק מהמשפטים לא מושקעים. אתה כותב כמו שאתה מדבר.
    האם בדרום קרולינה היה מקרה של מנצח לוקח הכל או שטראמפ ניצח בכל המחוזות?
    לפי איך שאתה מתאר את זה המצב של סאנדרס לא מבטיח טובות. האם הלבנים העניים מספיקים כדי לגבור על האהדה של השחורים לקלינטון? או שהשחורים לא יצאו לבחור.

    השבמחק
    תשובות
    1. א. דרום קרוליינה חילקה את הנציגים שלה: 29 נציגים למנצח בכלל המדינה ו21 נציגים למנצחים במחלוזות הקונגרסיאליים (3 לכל מחוז). טראמפ זכה בכולם.
      ב. באמת ההערכה הרווחת היא שסנדרס במצב בעייתי כרגע. נייט סילבר פרסם רשימה (אביא אותה מתישהו בהמשך) של כמה סאנדרס צריך להשיג בכל מדינה כדי להגיע ל50% ועד כה הוא בפיגור של 3%-6% בכל שלוש המדינות, ובקצב הזה הוא בדרך להגיע לתוצאה של בערך 55-45% כללי. אבל עוד מוקדם, נהיה חכמים יורת אחרי יום שלישי הבא

      מחק