ועכשיו סופר סאטרודיי

תקציר החדשות:
חמש מדינות הצביעו אתמול: קנזס, נברסקה ולואיזיאנה בצד הדמוקרטי, קנזס, קנטקי, לואיזיאנה ומיין בצד הרפובלקאי.
בצד הדמוקרטי סנדרס ניצח נצחונות יפים בקנזס (68%-32%) ובנברסקה (56%-44%), אבל קלינטון הביסה אותו בלואיזיאנה (71%-23%), ובסופו של יום הילרי הגדילה את פער הנציגים שלה ב7 נציגים. מיין עוד מצביעה היום בצד הדמוקרטי, וסנדרס צפוי הלצליח בה (זו מדינה מניו אינגלנד, והיא המדינה הלבנה ביותר מכל 50 המדינות) אבל יש שם רק 25 נציגים סך הכל. עד כה, מתאים למגמות מאז סופר טיוזדיי, מגמות שאם לא ישתנו משמעותית יביאו את הילרי די בקלות למועמדות הדמוקרטית (בהקשר הזה, הנקודה המעניינת הבאה היא הפריימריז במישיגן ביום שלישי, הפעם הראשונה שמצביעה מדינה תעשייתית גדולה, לא מדינה כפרית ולבנה, המתאימה לסנדרס, או מדינה דרומית שבה קלינטון מביסה אותו. קלינטון צפויה להצליח בה, בפער יפה - התוצאה הממוצעת אצל סילבר היא 62% - אם כי לא דרמטי כמו הפערים שלה במדינות הדרום)
בצד הרפובליקאי היו הרבה יותר הפתעות: קרוז ניצח ניצחון משמעותי בקנזס (48%, מול 23% לטראמפ, 17% לרוביו ו11% לקייסיק) ובמיין (46%, מול 33% לטראמפ, 12% לקייסיק ו8% לרוביו); והתקרב מאוד לטראמפ בקנטקי (32%, מול 36% לטראמפ, 16% לרוביו ו14% לקייסיק) ובעיקר, באופן מפתיע מאוד, בלואיזיאנה - 38%, מול 41% לטראמפ, 11% לרוביו ו6% לקייסיק.
אלה חדשות מאוד טובות לקרוז. קודם כל, הוא זכה ביותר נציגים מטראמפ, וצמצם את הפער. שנית, תוצאות כאלה מעידות שלא זו בלבד שהחזיר לחיקו נוצרים אוונגליסטים, אלא אף הצליח להרחיב את התמיכה בו לקהלים אחרים: מיין, בפינה הצפון מזרחית של ארה"ב, היא מדינה עם מעט נוצרים אוונגליסטים (אם כי הצד הרפולבקיאי שלה ימני למדי, באופן חריג יחסית לניו-אינגלנד), ונוצרים אוונגליסטים גם לא יכולים להסביר את הפער בקנזס; זאת ועוד, התוצאה בלואיזיאנה ממש מדהימה כי בסקרים שלפני הבחירות טראמפ הוביל בלמעלה מ20%, וכמעט כל הרשתות הכריזו שטראמפ ניצח מיד עם סגירת הקלפיות. צוותי הסוקרים של הערוצים עברו לילה לא קל כאשר עוד ועוד תוצאות הגיעו, הפער הצטמצם והיה להם חשש אמיתי שהם יצטרכו לסגת מההכרזה. תופעה מעניינת בלואיזיאנה היא שבקולות המוקדמים - בכמעט כל המדינות שבהן נערכים פריימריז (וכמובן גם בבחירות הכלליות) ניתן להצביע כבר כמה ימים לפני יום הבחירות - טראמפ אכן הוביל ב20% ומעלה, אבל הקולות של יום הבחירות עצמו צמצמו משמעותית את הפער. זה יכול להעיד על תזוזה משמעותית מטראמפ בימים האחרונים (אחרי המתקפה המרוכזת עליו מכלל המפלגה הרפובליקאית, כמו גם הדיבייט הזכור לשמצה בו הבטיח לאמריקה שיש לו גדול), אם כי באופן קבוע טראמפ מצליח פחות בקרב מצביעים שמחליטים לקראת הבחירות; הבסיס שלו לרוב נלהב והחליט לתמוך בו כבר ממזמן. תוצאה מעניינת נוספת היא שבמחוזות בקנטקי הקרוב לגבול אוהיו, הקולות התחלקו בערך שווה בשווה בין טראמפ, קרוז וקייסיק. זה חושב כי קייבסיק בעצם תולה הכל בנצחון באוהיו, המדינה שהוא הומודל שלה, שמצביעה ב15/3 ומקצה את 66 הנציגים שלה בשיטת "המנצח לוקח הכל".
המפסיד הגדול של הערב הוא מרקו רוביו, שגוברים הקולות הקוראים לו לפרוש מהמירוץ. זה כשלעצמו די מדהים - ממש כל הממסד הרפובליקאי מתייצב מאחוריו, והבוחרים ממש לא. גם כשהבוחרים מחפשים אלטרנטיבה לטראמפ הם עוברקים לקרוז; אם כי מבט מדוקדק מראה שרוביו מועמד מאוד חלש. הוא סנטור מזה 5 שנים ולא ממש רשם שום הישג בסנט; הוא נראה די מתוכנת וזורק סיסמאות גנריות (שלא לדבר שאת דיון המלתחות מול טראמפ בעצם הוא התחיל, כאשר באירוע בחירות כמה ימים לפני הדיבייט לעג לידיו הקטנות של טראמפ, עם הקריצה הנלווית), ובעצם הוא בעמדותיו מאוד שמרן (אחרי הכל, הוא נבחר בגל מסיבת התה של 2010, כשהביס בפריימריז את מושל פלורידה הרפובליקאי דאז צ'ארלי כריסט, שניסה להבחר לסנט).
קרוז, כדאי לזכור, הוא בערך המועמד היחיד שעוד פחות אהוד מטראמפ בקרב הממסד. בקריירה שלו בסנט - גם כן מאז 2010 - הוא התעלם מכל חבריו, ובשלל הזדמנויות ניסה להכשיל עסקאות מול הנשיא גם כשההנהגה תמכה בהן. גם בקמפיין עצמו נקט בטקטיקות מלוכלכות כאשר בקוקוסים באיווה, למשל, הקמפיין שלו הפיץ שמועה שבן קארסון פרש.

וכאן אני רוצה לעבור לנקודה היותר מעמיקה שרציתי לתאר, והיא לגבי המאבק של טראמפ בממסד. קל לראות במועמדות של טראמפ - שהיא עדיין האפשרות הכי סבירה, אם כי קצת פחות ודאית אחרי אתמול - מכה לממסד בשל גסות הרוח שלו או חוסר הרסן שלו, כמו גם חוסר התיאום עם נציגי ממסד. אבל המאבק פה הוא הרבה יותר משמעותי. מאז רייגן, האידיאולוגיה של המפלגה הרפובליקאית נשענה על 3 רגליים: שמרנות כלכלית - הקטנת הוצאות הממשל, גודלו ומעורבותו בכלכלה, והקטנת מסים; שמרנות חברתית - התנגדות להפלות, נישואי הומוסקסואליים, הגדלת הנוכחות הדתית ברשות הציבור וכו'; ומדיניות חוץ אגרסיבית בהתחלה כנגד בריה"מ וכיום כנגד הטרור האיסלאמי. המועמדות של טראמפ מדברת בשם נושאים אחרים לחלוטין. שתי ההצעות העיקריות שהעלו אותו לגדולה הן: א. בניית חומה בגבול מקסיקו (שממשלת מקסיקו תשלם עליה), וגירוש כל 11 מיליון המהגרים הלא חוקיים מארה"ב וב. מניעת כניסת מוסלמים לארה"ב, והגדלת השימוש בענויים. הנקודה הראשונה, כמו נושא ההגירה בכללו, בכלל לא נוכחים באידיאולוגיה השמרנית הקלאסית, ולא בכדי - יש כאן ניגוד מובנה בין העסקים הגדולים, שמעוניינים בהגירה לשם כח עבודה זול, לבין הפופוליזם אנטי-מהגרים, שניהם חלקים מהקואליציה הרפובליקאית. מאידך, השמרנות החברתית והכלכלית כמעט לא קיימת אצל טראמפ. נכון, לאחרונה הוא פרסם כמה תוכניות מבולבלות בנושא מסים, ביטוח בריאות וכד', אבל בבירור אלה לא הנושאים המשמעותיים במועמדות שלו, והוא משנה את דעתו עליהם לא פעם. גם בתחום יחסי החוץ, הגם שהוא מאוד אגרסיבי כנגד מוסלמים בארה"ב, אין לו תפיסה עמוקה לגבי מעורבות ארה"ב בעולם ואיך לנהל אותה. המפלגה הרפובליקאית של טראמפ היא לא מפלגה שמרנית אלא מפלגה לאומנית, שעיקר האנרגיה שלה מופנית להתקוממות אמריקה הלבנה נגד זרים - היספאנים, מוסלמים, ועוד. ולכן העומדים מול טראמפ, אותו "ממסד" רפובליקאי מפורסם, הם לאו דווקא האגף המתון של המפלגה, אלא ראשי התנועה השמרנית - כולל השמרנים ביותר - שטראמפ גנב להם את הבוחרים. ולכן גם המתקפה שלהם עליו עד כה היתה לא אפקטיבית: ראשית, עד לפני שבוע כמעט ולא התקיפו אותו, אבל גם כשכן התחילו להתקיף אותו - כולל בנאום של מיט רומני ובנאומי הבחירות של רוביו - ההתקפות היו על אופיו, על גודל ידיו, או במקרה הטוב סיסמאות בדבר הצורך בשמרנות אמיתית, אבל הם לא נכנסו בכלל לויכוח המהותי, ולא ניסו להסביר לבוחרים למה העצם המפלגה צריכה להיות מפלגה שמרנית ולא לאומנית. אחד הצעדים הסמליים והמשמעותיים בפיוס בין הקלינטונים לברק אובמה הוא נאומו של ביל קלינטון בועידה ב2012, בו הסביר קלינטון לציבור את הישגיו של אובמה ולמה הם נוגעים להם. קלינטון (הבעל) אשף בזה, והוא נקרא לאחר מכן explainer in chief. ה"ממסד" הרפובליקאי המפורסם בכלל לא מנסה. לכן גם, כאשר טראמפ כן נפגע, התמיכה הולכת לקרוז. קרוז הוא מעומד מובחן שברור מה עומד מאחוריו. רוביו בעיקר עומד כיום כי הוא נציג ה"ממסד", ואותו ממסד בכלל לא מסביר למה הוא צריך להכווין את המפלגה.
(גאולה לעולם - את הרעיון הזה קראתי לא מזמן אצל עזרא קליין, אני לא מוצא לינק כרגע).

היו לי גם כמה מחשבות על המירוץ קלינטון-טראמפ, אבל נשמור אותן להמשך.