פנינו אל הבחירות הכלליות

אנחנו נכנסים לתקופה יחסית חלשה יותר בפריימריז, ואפשר להתחיל להרהר באיך תראה מערכת הבחירות קלינטון מול טראמפ.

קודם כל, תשאלו למה אני כל כך בטוח שכך יגמרו הפריימריז? הרי ברני סנדרס זכה בנצחונות גדולים ביוטה ואיידהו, ואפילו צמצם את הפער (ב9 נציגים. מתוך 300). התשובה היא פשוטה. נייט סליבר בנה טבלה של מספר הנציגים שכל מועמד צריך לצבור מכל מדינה כדי להגיע לרוב של נציגים, לפי מה שאנחנו יודעים עד כה על המאפיינים הדמוגרפיים של התמיכה בכל אחד מהמועמדים. הילרי קלינטון נמצאת גם היום ב10% מעל מספר המטרה שלה. אמנם, הפער שלה מעט יורד - היא התחילה ב15% אחרי סופר טיוזדיי - אבל הוא ממש לא יורד מהר מספיק כדי שלסנדרס יהיה איזשהו סכוי. כך שגם אם תשמעו על נצחונות גדולים של סנדרס במדינות הקרובות - אלסקה, הוואי ווושינגטון ביום ראשון, וויסקונסין ב5/4 ווויומינג ב9/4 - תזכרו שאלה מדינות טובות מאוד לסנדרס, והיא בסך הכל צריכה להשיג 100 נציגים מכל המדינות הללו יחדיו, אל מול 140 נציגים שסנדרס צרכיך להשיג. (כלומר, נקודת הבסיס היא שהיא מפסידה את המדינות הללו ב16%). לאחריהן מגיעות קבוצת המדינות בצפון-מזרח - ניו-יורק (19/4), רוד איילנד, קונטיקט, מרילנד, פנסילבניה ודלוור (26/4) שמבחינה דמוגרפית טובות לקלינטון (וניו יורק היא גם מדינת הבית שלה כעת) ואחריהן, אלא אם תהיה הפתעה מאוד גדולה, קלינטון צפויה להחזיק בלמעלה מ1500 נציגים. מכיוון שלמעלה מ450 נציגי-על הודיעו על תמיכה בקלינטון, בשלב הזה יתחיל כבר דיבור מאוד חזק על כך שבעצם קלינטון מגיעה למספר הנציגים הדרוש (צריך 2383 נציגים, כולל נציגי על, כדי לנצח), אם כי לפי רוב ההערכות קלינטון לא תגיע סופית למספר הנציגים הרגילים הנדרש עד קליפורניה ב7/6.  בניו יורק טיימס ערכו חישוב דומה ולפיו התוצאות עד ה15/3 מעידות על ייתרון לקילנטון של 14% ברמה הלאומית, וכדי להשלים אותו סנדרס יזדקק ליתרון של 20% ומעלה בהתמודדויות הקרובות. אגב, גם הקמפיין של סנדרס במובלע מכיר במצב, מכיוון שבתדריכים האחרונים שלו הוא מדבר על כך שדרכו של סנדרס למועמדות עוברת דרך נציגי-העל (הנציגים שלא נבחרים ישירות בפריימריז אלא הם ממנגנון המפלגה, וכמעט כולם תומכים בקלינטון).

בצד הרפובליקאי המצב יותר מסובך. ברור שטראמפ מוביל על פני האחרים, אבל מאוד קשה להעריך האם הוא יצליח להשיג את 1237 הנציגים הנדרשים כדי להשיג רוב מוחלט (שזה מה שנדרש כדי להשיג את המועמדות). מכיוון ששיטת הקצאת הנציגים מאוד שונה בין מדינה ומדינה עם הרבה מצבי המנצח-לוקח-הכל או המנצח-לוקח-הרוב ברמת המחוזות הקונגרסיאליים, מאוד קשה להעריך במדוייק מה יהיה מספר הנציגים שטראמפ ישיג על בסיס הישגיו עד כה (בניגוד לצד הדמוקרטי, שם שיטת ההקצאה היא יחסית ולכן קל לתרגם הערכה לתוצאה במדינה מסויימת לנציגים). אבל גם אם לא ישיג את הרוב הנדרש, מאוד סביר שיהיה קרוב אליו, ואז בחודש שבין הבחירות האחרונות ביוני לועידה ביולי, סביר שיצליח לעשות מספיק עסקאות ולקנות מספיק נציגים כדי להשיג בסוף את המועמדות (בהערת אגב, מכיוון שבעשרות השנים האחרונות לא היתה אף ועידה שלא היתה ברורה התוצאה מראש, יש מעט מאוד כללי אתיקה לגבי התנהגות הנציגים, והשילוב של העובדה הזו עם חוסר המעצורים של טראמפ יכול להביא לאחד ממפגני השחיתות הדוחים ביותר בהיסטוריה האחרונה).

אבל עכשיו אפשר להתחיל להסתכל על מה יקרה בבחירות הכלליות. לפני שמדברים על סקרים, צריך לתת את האזהרה הקבועה, שסקרים בשלב כל כך מוקדם לא ממש אומרים הרבה לגבי מה יקרה בנובמבר. ואחרי שאמרנו את זה, ממוצע הסקרים של realclearpolitics מציג פער של בין 6% ל18% לטובת קלינטון, כשהממוצע הוא 50% קלינטון, 38% טראמפ. אני לא מת על ממוצע סקרים, כי הוא מתיחס לכל הסקרים בצורה זהה בעוד שיש סקרים טובים יותר ופחות, אבל אין ברירה בינתיים כי מי שבונים את המודלים היותר מתוחכמים (למשל של סילבר) עוד לא התחילו לעבוד על הבחירות הכלליות. כדי לתת הערכה, ככה זה נראה ברמת האלקטורים:

זו התוצאה של אובמה ב2008, בתוספת ג'ורג'יה ואריזונה. מצד אחד תוצאה די חותכת, של 374 מול 164 אלקטורים, מצד שני, זה מעיד במשהו עד כמה הקוטביות הפוליטית בארה"ב התרכזה גם באופן גיאוגרפי: ב1988 בוש ניצח את דוקאקיס ברוב של 8% ועדיין סחף 40 מדינות מול 10 מדינות לדוקאקיס, כי האלקטורט היה הרבה יותר מעורבב. היום נצחון של 12% לטובת הדמוקרטים עדיין משאיר 21 מדינות אדומות.
מכל מקום, כאמור, עוד מוקדם לשפוט על בסיס סקרים דהיום. אבל צריך להבחין בין שתי סיבות לאזהרה הזו. האחת היא שאנחנו חצי שנה לפני הבחירות ויכול לקרות אירוע דרמטי - פיגוע טרור סטייל 11/9, קריסה כלכלית - שישנה את פני הבחירות (בכוונה לא התיחסתי לפרשת האי-מיילים של קלינטון, מכיוון שלא סביר שהיא תסתיים בכתב אישום. אחרי הכל, התובעת הכללית היא מנוי של אובמה, ומאוד לא סביר שהיא תטרפד את המועמדות של המועמדת הדמוקרטית המובילה על מקרה משפטי שהוא לכל היותר גבולי מאוד מאוד מאוד).
אבל יש גורם שני שבגללו מזהירים מאקסטרפולציה מסקרים חצי שנה לפני הבחירות לבחירות עצמן, והיא שבדרך כלל בשלב הזה לפחות אחד המומעדים לא ממש מוכר לחלקים ניכרים של האלקטורט, שלא מתעניינים בפוליטיקה דרך קבע ומתחילים להתעניין (מה שקוראים באמריקאית tune in) רק לקראת הסתיו. אבל הפעם המקרה שונה - שני המועמדים מוכרים מאוד לכל אמריקאי כמעט - קלינטון בשל נוכחותה בפוליטיקה כבר 30 שנה, וטראמפ בשל מעמד הסלבריטי שלו - והעמדות לגביהם בקרב הציבור די מוצקות. ובהקשר הזה יש כמה נתונים שאמורים להיות מאוד מטרידים עבור טראמפ, למשל העובדה שאחוז המחזיקים בדעה חיובית עליו הוא 31%, מול 63% בדעה שלילית (נכון, גם קלינטון לא פופולרית, אבל המספרים שלה - 41% מול 54% - הרבה פחות גרועים) או העובדה שרק 49% מה*רפובליקאים* יהיו מרוצים אם הוא המועמד - האחוז הנמוך ביותר עבור כל מועמד בפריימריז של ה20 שנה האחרונות. בנוסף, ברוב הפעמים סקרים בשלב הזה לא חזו במדוייק את התוצאה אבל היו קרובים. למשל: ב2012, בשלב הזה ממוצע הסקרים היה אובמה 1%, בסוף אובמה ניצח ב4%. ב2008, הסקרים בשלב הזה היו אובמה 3%, בסוף אובמה ניצח ב7%. ב2004, הסקרים בשלב זה הראו על תיקו, בסוף בוש ניצח ב1.5%. הדוגמה שתומכי טראמפ נוטים להביא היא של 1980, שבה בשלב זה בקרי גאלופ רייגן הפסיד ב15% לקרטר, ובסוף ניצח, אלא שראשית, באותה מערכת בחירות גאלופ היה גרוע (סקרי טיים מאותה תקופה הראו על תיקו) ושנית, זה היה בשיאו של גל התמיכה הלאומי בתחילת משבר בני הערובה באיראן - שדעך והתחלף באכזבה וכעס על קרטר עם המשכות המשבר.
כך שעל פניו יש מקום להיות אופטימיים. אבל לעולם אין לדעת. טראמפ עד כה הפתיע את כולם, והכל אפשרי.