אחד הדברים שתמיד משעשעים אותי בארה"ב הוא ההתמחות האזורית: הערים הגדולות הם רב-גוניות ומורכבות אבל מדינות קטנות יותר נשלטות ע"י תעשייה או תחום כלכלי בצורה מובהקת: במישיגן מייצרים מכוניות. באיווה מגדלים תירס וסויה. באיידהו מגדלים תפוחי אדמה. כמובן שזה לא עד כדי כך קיצוני, אבל זו התדמית של המדינות האלה. ובוויסקונסין, כמו הפרה שפלוטו פוגש ברפת, מייצרים חלב לגבינה.
יעשו הרבה רעש מהבחירות בוויסקונסין היום אבל אלא אם תהיה הפתעה מאוד דרמטית, סטייל מישיגן, ממה שהסקרים צופים, כנראה שגם וויסקונסין לא מבטאת שנוי מהותי במירוץ. סביר שטראמפ יפסיד, ויהיו הרבה דיבורים על כך שזו תחילת הסוף עבורו אחרי השבועיים הקשים שעבר (נגיע לכך בהמשך) אבל זה קשקוש - מבחינה דמוגרפית, וויסקונסין היא מהמדינות הגרועות ביותר עבור טראמפ: רמת ההשכלה בה גבוהה יחסית, רמת ההכנסה בה גבוהה יחסית, יש בה אחוז גבוה של צאצאי מהגרים מצפון ומערב אירופה (המערב התיכון העליון יושב ברובו ע"י מהגרים מגרמניה וסקנדינביה, וממהגרים פנימיים מניו-אינגלנד שבתורם היו צאצאים של מהגרים אנגלים, בתחילת ואמצע המאה ה19), ויש בה רמת גזענות נמוכה יחסית (ע"פ אינדיקטורים כמו כמות חיפושים של בטויים גזעניים כמו nigger בגוגל), בין אם בשל מוצא האוכלוסיה ובין אם מכיוון שזו ברובה מדינה חקלאית בלי הרבה שחורים, ולכן גם בלי הרבה מתח בין-גזעי כמו במדינות תעשייתיות. בנוסף, יש טענה קצת יותר כללית ופחות מבוססת על מספרים שהגסות של טראמפ לא מתיישבת עם הרוח המנומסת והנחמדה של וויסקונסין, כמו של המערב התיכון בכללו. כל אלה אינדיקטורים לתמיכה חלשה בטראמפ, ולכן הפסד שלו ב5%-10% צפוי לאור המאפיינים הדמוגרפיים.
גם בצד הדמוקרטי, סנדרס צפוי לנצח (אם כי באחוז נמוך ע"פ הסקרים - 2%-5%) - ושוב, אל תאמינו לסיפורי המומנטום, שכן ווסקונסין היא מדינה חזקה לסנדרס - אחוז לבנים גבוה, ומדינה שבה הצד הדמוקרטי מאוד ליברלי: למרות הרוח הנחמדה של וויסקונסין המפה הפוליטית בה מאוד מקוטבת. זו מדינה שמצד אחד מחזיקה במסורת של רפומטורים עוד מימי דה-פולט בתחילת המאה ה20, עם סדרה ארוכה של ראשי עיר סוציאליסטים במילווקי, והמדינה שבחרה את הסנטורית הלסבית הראשונה, תמי בולדווין, ומאידך המדינה שהביאה את ג'ו מקארת'י, ובחרה את סקוט ווקר, המושל שיישם את המדיניות אנטי-ועדים הכי אגרסיבית בשנים האחרונות. לפי המדד של סילבר, סאנדרס צריך לזכות בפער של 11% כדי לעמוד ביעד הנציגים שלו (מבלי לצמצם את הפער, רק להשאר במקום).
לעומת זאת, כן התרחשו חדשות שלא שומעים עליהם הרבה, ושעלולות לבשר בעיה קשה עבור טראמפ. הם התרחשו בנאוודה, לואיזיאנה, דרום קרוליינה ומקומות כאלה. רגע, תשאלו - אלה לא מדינות שכבר הצביעו? נכון. אלא שכזכור, הנציגים לועידה אינם רק יחידות סטטיסטיות אלא נציגים בשר ודם, ובשבועות האלה הממסד המפלגתי במדינות האלה בוחר את הנציגים שיסעו לועידה בקליבלנד. ובבחירות האלה קרוז מנצח בגדול: מדינה אחרי מדינה נבחרים נציגים שנאמנים לקרוז, למרות שטראמפ ניצח בפריימריז במדינות האלה. בדרום קרוליינה, אגב, יש דיבור על כך שלמרות שטראמפ זכה בכל הנציגים הם ישללו ממנו מכיוון שהוא כעת הכריז שהוא לא רואה עצמו מחוייב להצביע למועמד הרפובליקאי אם זה לא יהיה הוא, והוא היה צריך להתחייב על כך כדי להיות מועמד בדרום קרוליינה. כעת משנסוג מההתחייבות, יש דיבור על שלילת הנציגים שלו בדיעבד.
כעת, ברובן המכריע של המדינות הנציגים יהיו מחוייבים להצביע לפי תוצאות הפריימריז בסיבוב ההצבעה הראשון, אבל אם בסיבוב הזה אף מועמד לא מצליח להגיע לרוב מוחלט של הנציגים, הנציגים משוחררים להצביע כרצונם בסיבובים הבאים. אגב, רוב, אבל לא כל המדינות: בקולורדו ובצפון דקוטה לא מקיימים פריימריז או קאוקוסים בכלל, והממסד המפלגתי קובע את הנציגים לועידה (כמו בימים היפים של לפני 1968), ובבחירות האלה בצפון דקוטה בשבת קרוז ניצח בענק; בפנסילבניה, שתצביע בעוד כמה שבועות, למרות שיש תוצאות לפריימריז, הנציגים ברמת המחוזות הקונגריסאליים - שהם הרוב המכריע של הנציגים מפנסליבניה - לא מחוייבים להם.
כל זה לא רלוונטי אם טראמפ יצליח להגיע ל1237 נציגים מחוייבים אליו. אבל כרגע לפי רוב ההערכות סכוי גבוה - יותר מ50% - שהוא לא יצליח, במיוחד אם הוא יפסיד הפסד משמעותי בוויסקונסין. ואם המגמה הנוכחית תמשך, נראה שיהיה לטראמפ מאוד קשה לשכנע נציגים לא מחוייבים לתמוך בו בסיבוב הראשון כדי להגיע לרוב מוחלט, ואם יגיעו לסיבוב שני נראה שבסכוי גבוה קרוז ינצח. בהקשר הזה, אפשר לנפנף די בביטול את כל הדיבורים על מועמד חיצוני בסגנון פול ראיין שיוצנח כמושיע; הנציגים שנבחרים הם לא תומכים גנריים של הממסד אלא תומכי קרוז. אם טראמפ לא מגיע לרוב מוחלט, כרגע נראה שהכי סביר שקרוז ינצח (אם זה הופך לתסריט ממשי, אדון במשמעות לבחירות הכלליות בפוסטים הבאים אבל בקצרה, לא נראה שיש לו סכוי גבוה בהרבה מטראמפ - הוא אמנם לא גס רוח וגזעני כמוהו אבל מאוד מאוד ימני; הפופולאריות שלו לא גבוהה בהרבה מזו של טראמפ; והוא יאלץ להתמודד עם קרע משמעותי מול כל תומכי טראמפ, שמאוד יכעסו אם טראמפ יזכה ברוב יחסי של הנציגים אבל לא במועמדות, שלא לדבר על כך שטראמפ אולי ירוץ כעצמאי).
וכעת לשבועיים הקשים של טראמפ. אבל לשם כך עלי לחזור לאחד הקטעים האהובים עלי בבית הלבן:
ההסבר המלא כאן. בגדול קרה לטראמפ מה שקרה לריצ'י, המתמודד הרפובליקאי מול ברטלט: בראין עם כריס מת'יוז הוא הביע את התמיכה שלו בהתנגדות להפלות (תמיכה חדשה למדי, אגב, שכן רוב ימיו הוא תמך בהפלות, וכנראה שגם ביקש מאחת מפלגשיו לבצע הפלה בעבר). אלא שכאשר נשאל על הפרטים, איך בדיוק האיסור הזה יעבוד, הוא הגיע למסקנה שהוא יטיל עונש על האישה המפילה:
זו עמדה מאוד בעייתית, ואפילו אכזרית משהו, ולא בכדי היא עוררה עליו זעם משמאל וגם מימין- מתנגדי ההפלות טוענים בדרך כלל שהם נגד הענשת נשים, והם רק יענישו רופאים המבצעים הפלות.
הראיון הזה, בתוספת העובדה שמנהל הקמפיין של טראמפ נעצר באשמת הכאת עיתונאית, והערות הזויות שלו בתחום מדיניות החוץ - שהוא תומך בכך שיפן ושאר מדינות אסיה יפתחו פצצת אטום; שהוא לא שולל שימוש בפצצת אטום על אדמת אירופה; ועוד - הביאו לדיבורים על כך שטראמפ הולך להתחיל ליפול. זה לא ניתוח נכון לדעתי. הבוחרים של טראמפ אוהבים אותו כי הוא מתייחס לבעיות שלהם - בעיקר, הקפיאה במקום של המעמד הבינוני והנמוך הלבן, והירידה של הגבר הלבן מעמדת הבכורה שלו בסולם הגזעי - ומבטיח להתמודד איתן באמצעות מדיניות גזענית - שמעצמה פותרת את הבעיה השניה ונתפסת כפתרון בעיני תומכיו גם לבעיה הראשונה. הבורות שלו, או עמדות הזויות בתחומים כמו הפלות ומדיניות חוץ שוליים בעיניהם. זה קצת דומה לנסיון של השמאל בבחירות האחרונות לנצח באמצעות כלכלה. לתומכי נתניהו (ובעצם גם לתומכי השמאל) הכלכלה שולית אל מול העמדה בנושאי יהודים-ערבים וישראלים-פלסטינים.
איפה זה כן רלוונטי? בבחירות הכלליות. תומכי טראמפ המובהקים הם 45% מתוך החצי הרפולביקאי. זה מספיק כדי לנצח את הפריימריז, וזה ישאר כך. אבל בקרב האלקטורט הכללי, הם רק 23%. וכל פרשה כזו או התבטאות כזו מרחיקה מטראמפ עוד חלקים מה77% האחרים.
יעשו הרבה רעש מהבחירות בוויסקונסין היום אבל אלא אם תהיה הפתעה מאוד דרמטית, סטייל מישיגן, ממה שהסקרים צופים, כנראה שגם וויסקונסין לא מבטאת שנוי מהותי במירוץ. סביר שטראמפ יפסיד, ויהיו הרבה דיבורים על כך שזו תחילת הסוף עבורו אחרי השבועיים הקשים שעבר (נגיע לכך בהמשך) אבל זה קשקוש - מבחינה דמוגרפית, וויסקונסין היא מהמדינות הגרועות ביותר עבור טראמפ: רמת ההשכלה בה גבוהה יחסית, רמת ההכנסה בה גבוהה יחסית, יש בה אחוז גבוה של צאצאי מהגרים מצפון ומערב אירופה (המערב התיכון העליון יושב ברובו ע"י מהגרים מגרמניה וסקנדינביה, וממהגרים פנימיים מניו-אינגלנד שבתורם היו צאצאים של מהגרים אנגלים, בתחילת ואמצע המאה ה19), ויש בה רמת גזענות נמוכה יחסית (ע"פ אינדיקטורים כמו כמות חיפושים של בטויים גזעניים כמו nigger בגוגל), בין אם בשל מוצא האוכלוסיה ובין אם מכיוון שזו ברובה מדינה חקלאית בלי הרבה שחורים, ולכן גם בלי הרבה מתח בין-גזעי כמו במדינות תעשייתיות. בנוסף, יש טענה קצת יותר כללית ופחות מבוססת על מספרים שהגסות של טראמפ לא מתיישבת עם הרוח המנומסת והנחמדה של וויסקונסין, כמו של המערב התיכון בכללו. כל אלה אינדיקטורים לתמיכה חלשה בטראמפ, ולכן הפסד שלו ב5%-10% צפוי לאור המאפיינים הדמוגרפיים.
גם בצד הדמוקרטי, סנדרס צפוי לנצח (אם כי באחוז נמוך ע"פ הסקרים - 2%-5%) - ושוב, אל תאמינו לסיפורי המומנטום, שכן ווסקונסין היא מדינה חזקה לסנדרס - אחוז לבנים גבוה, ומדינה שבה הצד הדמוקרטי מאוד ליברלי: למרות הרוח הנחמדה של וויסקונסין המפה הפוליטית בה מאוד מקוטבת. זו מדינה שמצד אחד מחזיקה במסורת של רפומטורים עוד מימי דה-פולט בתחילת המאה ה20, עם סדרה ארוכה של ראשי עיר סוציאליסטים במילווקי, והמדינה שבחרה את הסנטורית הלסבית הראשונה, תמי בולדווין, ומאידך המדינה שהביאה את ג'ו מקארת'י, ובחרה את סקוט ווקר, המושל שיישם את המדיניות אנטי-ועדים הכי אגרסיבית בשנים האחרונות. לפי המדד של סילבר, סאנדרס צריך לזכות בפער של 11% כדי לעמוד ביעד הנציגים שלו (מבלי לצמצם את הפער, רק להשאר במקום).
לעומת זאת, כן התרחשו חדשות שלא שומעים עליהם הרבה, ושעלולות לבשר בעיה קשה עבור טראמפ. הם התרחשו בנאוודה, לואיזיאנה, דרום קרוליינה ומקומות כאלה. רגע, תשאלו - אלה לא מדינות שכבר הצביעו? נכון. אלא שכזכור, הנציגים לועידה אינם רק יחידות סטטיסטיות אלא נציגים בשר ודם, ובשבועות האלה הממסד המפלגתי במדינות האלה בוחר את הנציגים שיסעו לועידה בקליבלנד. ובבחירות האלה קרוז מנצח בגדול: מדינה אחרי מדינה נבחרים נציגים שנאמנים לקרוז, למרות שטראמפ ניצח בפריימריז במדינות האלה. בדרום קרוליינה, אגב, יש דיבור על כך שלמרות שטראמפ זכה בכל הנציגים הם ישללו ממנו מכיוון שהוא כעת הכריז שהוא לא רואה עצמו מחוייב להצביע למועמד הרפובליקאי אם זה לא יהיה הוא, והוא היה צריך להתחייב על כך כדי להיות מועמד בדרום קרוליינה. כעת משנסוג מההתחייבות, יש דיבור על שלילת הנציגים שלו בדיעבד.
כעת, ברובן המכריע של המדינות הנציגים יהיו מחוייבים להצביע לפי תוצאות הפריימריז בסיבוב ההצבעה הראשון, אבל אם בסיבוב הזה אף מועמד לא מצליח להגיע לרוב מוחלט של הנציגים, הנציגים משוחררים להצביע כרצונם בסיבובים הבאים. אגב, רוב, אבל לא כל המדינות: בקולורדו ובצפון דקוטה לא מקיימים פריימריז או קאוקוסים בכלל, והממסד המפלגתי קובע את הנציגים לועידה (כמו בימים היפים של לפני 1968), ובבחירות האלה בצפון דקוטה בשבת קרוז ניצח בענק; בפנסילבניה, שתצביע בעוד כמה שבועות, למרות שיש תוצאות לפריימריז, הנציגים ברמת המחוזות הקונגריסאליים - שהם הרוב המכריע של הנציגים מפנסליבניה - לא מחוייבים להם.
כל זה לא רלוונטי אם טראמפ יצליח להגיע ל1237 נציגים מחוייבים אליו. אבל כרגע לפי רוב ההערכות סכוי גבוה - יותר מ50% - שהוא לא יצליח, במיוחד אם הוא יפסיד הפסד משמעותי בוויסקונסין. ואם המגמה הנוכחית תמשך, נראה שיהיה לטראמפ מאוד קשה לשכנע נציגים לא מחוייבים לתמוך בו בסיבוב הראשון כדי להגיע לרוב מוחלט, ואם יגיעו לסיבוב שני נראה שבסכוי גבוה קרוז ינצח. בהקשר הזה, אפשר לנפנף די בביטול את כל הדיבורים על מועמד חיצוני בסגנון פול ראיין שיוצנח כמושיע; הנציגים שנבחרים הם לא תומכים גנריים של הממסד אלא תומכי קרוז. אם טראמפ לא מגיע לרוב מוחלט, כרגע נראה שהכי סביר שקרוז ינצח (אם זה הופך לתסריט ממשי, אדון במשמעות לבחירות הכלליות בפוסטים הבאים אבל בקצרה, לא נראה שיש לו סכוי גבוה בהרבה מטראמפ - הוא אמנם לא גס רוח וגזעני כמוהו אבל מאוד מאוד ימני; הפופולאריות שלו לא גבוהה בהרבה מזו של טראמפ; והוא יאלץ להתמודד עם קרע משמעותי מול כל תומכי טראמפ, שמאוד יכעסו אם טראמפ יזכה ברוב יחסי של הנציגים אבל לא במועמדות, שלא לדבר על כך שטראמפ אולי ירוץ כעצמאי).
וכעת לשבועיים הקשים של טראמפ. אבל לשם כך עלי לחזור לאחד הקטעים האהובים עלי בבית הלבן:
הראיון הזה, בתוספת העובדה שמנהל הקמפיין של טראמפ נעצר באשמת הכאת עיתונאית, והערות הזויות שלו בתחום מדיניות החוץ - שהוא תומך בכך שיפן ושאר מדינות אסיה יפתחו פצצת אטום; שהוא לא שולל שימוש בפצצת אטום על אדמת אירופה; ועוד - הביאו לדיבורים על כך שטראמפ הולך להתחיל ליפול. זה לא ניתוח נכון לדעתי. הבוחרים של טראמפ אוהבים אותו כי הוא מתייחס לבעיות שלהם - בעיקר, הקפיאה במקום של המעמד הבינוני והנמוך הלבן, והירידה של הגבר הלבן מעמדת הבכורה שלו בסולם הגזעי - ומבטיח להתמודד איתן באמצעות מדיניות גזענית - שמעצמה פותרת את הבעיה השניה ונתפסת כפתרון בעיני תומכיו גם לבעיה הראשונה. הבורות שלו, או עמדות הזויות בתחומים כמו הפלות ומדיניות חוץ שוליים בעיניהם. זה קצת דומה לנסיון של השמאל בבחירות האחרונות לנצח באמצעות כלכלה. לתומכי נתניהו (ובעצם גם לתומכי השמאל) הכלכלה שולית אל מול העמדה בנושאי יהודים-ערבים וישראלים-פלסטינים.
איפה זה כן רלוונטי? בבחירות הכלליות. תומכי טראמפ המובהקים הם 45% מתוך החצי הרפולביקאי. זה מספיק כדי לנצח את הפריימריז, וזה ישאר כך. אבל בקרב האלקטורט הכללי, הם רק 23%. וכל פרשה כזו או התבטאות כזו מרחיקה מטראמפ עוד חלקים מה77% האחרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה