אם שמעתם חדשות הבוקר אז את השורה התחתונה של התוצאות בפררימריז בניו-יורק אתם בודאי יודעים: בצד הדמוקרטי, קלינטון ניצחה 58%-42%; בצד הרפובליקאי טראמפ זכה 60% אל מול 25% לקייסיק ו15% לקרוז.
- מבחינת נציגים, קלינטון הגדילה את פער הנציגים שלה בקצת יותר מ30 נציגים. אחרי שסדרת הנצחונות של סנדרס בחודש האחרון הורידה את הפער מסביבות 300 ל213, כעת הפער עלה שוב ל244 (לפי החישוב של הניו יורק טיימס. יכולים להיות קצת וריאציות בין החושבים השונים בגלל כללי האלוקציה השונים של נציגים ממשיים במדינות).פער הנציגים שקלינטון זכתה בו - 31 מתוך 247 - הוא 12%, קטן מהפער בקולות של 16%, מכיוון שכמו במדינות אחרות, הנציגים חולקו בצורה פרופורציונית אבל חלק חולקו פרופורציונית לחלוקת הקולות בכל המדינה, וחלק חולקו פרופורציונית לתוצאות בכל מחוז קונגריסאלי (אם כי, בניגוד לרפובליקאים, כל מחוז קיבל מספר שונה של נציגים לפי שיעור הדמוקרטים שבו). בשל כך, בכמה וכמה מחוזות היה לקלינטון יתרון אבל לא כזה שמספיק כדי להשיג נציג נוסף. זו תופעה דומה, בהיפוך, למה שקרה לסנדרס בויסקונסין ובוויומינג.
- מבחינה דמוגרפית, ניו-יורק למעשה די דומה לאלקטורט הדמוקרטי הממוצע, ובהתאם במצב של תיקו בין קלינטון לסנדרס התוצאה גם בניו-יורק היתה צריכה להיות קרובה לתיקו (למעשה, קצת לטובת סנדרס). כך ש31 הנציגים הללו מרחיקים אותו משמעותית מקלינטון (המטרות מחושבות ע"י סילבר כאן). לפי המודל של סילבר, כדי להשלים את הפער כעת זה מה שסנדרס יצטרך:
| STATE OR TERRITORY | NO. ELECTED DELEGATES | SANDERS’S PATH-TO-2026 PROJECTION | POPULAR VOTE MARGIN NEEDED TO REACH TARGET |
|---|
| California | 475 | 280 | Sanders | +18 |
| Pennsylvania | 189 | 103 | Sanders | +9 |
| New Jersey | 126 | 69 | Sanders | +10 |
| Maryland | 95 | 44 | Clinton | +7 |
| Indiana | 83 | 49 | Sanders | +18 |
| Oregon | 61 | 46 | Sanders | +51 |
| Puerto Rico | 60 | 34 | Sanders | +13 |
| Connecticut | 55 | 32 | Sanders | +16 |
| Kentucky | 55 | 34 | Sanders | +24 |
| New Mexico | 34 | 19 | Sanders | +12 |
| West Virginia | 29 | 20 | Sanders | +38 |
| Rhode Island | 24 | 16 | Sanders | +33 |
| Delaware | 21 | 10 | Clinton | +5 |
| Montana | 21 | 16 | Sanders | +52 |
| South Dakota | 20 | 14 | Sanders | +40 |
| D.C. | 20 | 9 | Clinton | +10 |
| North Dakota | 18 | 14 | Sanders | +56 |
| Guam | 7 | 4 | Sanders | +14 |
| Virgin Islands | 7 | 4 | Sanders | +14 |
כדי לקבל הערכה כמה זה ריאלי, בסקרים כרגע סנדרס מפגר בקילפורניה ב13%, בניו ג'רזי ב9%, במרילנד ב23%.
בצד הרפובליקאי טראמפ זכה בנצחון מרשים - זו המדינה הראשונה שבה זכה בלמעלה מ50% מהקולות. הוא גם יזכה כנראה בכ90 מ95 הנציגים. כזכור, 14 נציגים מחולקים ברמת המדינה למנצח אם זה זוכה בלמעלה מ50% - כפי שקרה לטראמפ - ובנוסף כל מחוז קונגרסיאלי מקבל 3 נציגים. אם המנצח זוכה בלמעלה מ50%, הוא מקבל את שלושתם, אחרת הוא מקבל שניים והמקום השני מקבל אחד. טראמפ ניצח בכל המחוזות הקונגרסיאליים חוץ ממחוז אחד, המכיל את האיסט סייד של מנהטן, וברוב המכריע של המחוזות ניצח בלמעלה מ50%, כך שנראה שקייסיק וקרוז יצליחו לגרד רק מספר בודד של נציגים.
ההישג של טראמפ מרשים אבל לא מטורף - הוא היה צפוי לנצח בניו-יורק, שהיא מדינת הבית שלו, כפי שהוא צפוי לנצח בשאר מדינות הצפון מזרח המצביעות בשבוע הבא והלאה. עדיין, זה לא מספיק כדי להגיע בודאות לועידה עם רוב מוחלט של נציגים - לשם כך הוא יצטרך נצחונות מרשימים גם באינדיאנה ובעיקר בקליפורניה.
אגב השיטה הביזארית של חלוקת הנציגים הרפובליקאים, כל מחוז כאמור קיבל מפר שווה של נציגים, אבל בניו-יורק יש הבדלים תהומיים בנטייה המפלגתית של מחזות שונים. המדינה כולה דמוקרטית, אבל המחוזות בפרברי ניו-יורק ובעיקר באפסטייט יחסית יותר רפובליקאים מהמחוזות בעיר עצמה, שהם דמוקרטיים בצורה קיצונית. וכך, את שלושת הנציגים של המחוז הקונגריסאלי הראשון, בלונג איילנד, בחרו כ50,000 מצביעים (רפובליקאים); את שלושת הנציגים של המחוז ה22, ממערב לאלבני, בחרו כ60,000 מצביעים (רפובליקאים). את שלושת הנציגים של המחוז ה15, בדרום ברונקס, בחרו 1,026 מצביעים (רפובליקאים) בלבד.
ותמונה יפה לסיום: במידה רבה אפסטייט ניו-יורק הוא ערש התנועה הפמיניסטית בארה"ב; הועידה המייסדת של התנועה התכנסה בסנקה פולז, וסוזן ב. אנת'וני, המנהיגה המובהקת של המאבק לזכויות הצבעה לנשים בסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20, גרה באיזור וקבורה ברוצ'סטר. בארה"ב אחרי שאתה מצביע אתה מקבל מדבקה קטנה ועליה כתוב "I voted", בדומה למדבקת דם המכבים אחרי טקסי יום הזכרון אצלנו; כך ראה הקבר של אנת'וני ברוצ'סטר אתמול בערב:
סאנדרס התמודד במדינת הבית של קלינטון. הסכוי שלו לא היה רב מלכתחילה. משונה מאד שהוא בפיגור של פחות מ 3% בסקרי הפינגטון פוסט ובכל זאת התוצאות לא מגיעות לידי ביטוי בשדה
השבמחקהשאלה היא מה המטרה של קמפיין סנדרס. אם המטרה שלו היא - כמו רוב הקמפיינים של מועמדי השוליים - להעביר מסר, להשפיע על המפלגה ולהזיז אותה שמאלה - את זה הוא כבר השיג. ההישג של כ40% מהקולות וכ45% מהנציגים הוא הישג מרשים שאיש לא ציפה, הוא כבר הזיז את קלינטון שמאלה וסביר להניח שהוא ישפיע על המצע שיכתב בועידה. אין ספק שהמפלגה הדמקרטית יוצאת מהקמפיין הזה משמעותית שמאלה מ2008.
מחקאם המטרה שלו היא כפי שהוא חוזר וטוען, התמודדות אמיתית על המועמדות, אז אין משמעות למשחק הציפיות, לשאלה של יתרון בית או לא, וכו'. השאלה הפשוטה היא האם הוא מצליח לצבור את הנציגים או לא. ולכן ההפסד בניו יורק משמעותי גם אם לא היה לו סכוי רב מלכתחילה, גם אם זו מדינת הבית של קלינטון או כל תירוץ אחר; העובדה היא שהפער גדל בעוד 20 נציגים וכעת כדי להשיג את קלינטון הוא צריך לנצח אותה בממוצע ב20% בכל שאר המדינות.
לגבי סקרים לאומיים - אני לא יודע עד כמה הם משמעותיים - לא יוצאים הרבה סקרים כאלה, ויכולות להיות הטייות בשל העובדה שיש מעט סקרים. מכיוון שסקררים לאומיים לחלוטין לא רלוונטיים כרגע לא משקיעים בהם ובניתוח שלהם יותר מדי מאמץ.
תיקון: בעוד *30* נציגים, לא 20.
מחקהמפלגה זזה שמאלה בשל הצעדים של אובמה. זו לא המפלגה הדמוקרטית של תקופת ביל קלינטון. גם המצב הכלכלי וגם הנטיה האישית של אובמה הביאו את המדיניות הרבה שמאלה. ההדגשות בחדשות על הפער הגדל בין העשירים לעניים הן חלק מזה. הרושם שסאנדרס מנסה לתת לגבי הילרי הוא שהיא יותר מדי מונהגת על ידי בעלי הכספים, החברות והבנקים.
השבמחקיתכן שהוא גם מנסה להרוויח זמן לשימוע על אחריותה לגבי השרת שלה אבל זה כנראה כבר לא יכול להשפיע
מסכים איתך ברוב הניתוח אם כי אני לא חושב שהתזוזה שמאלה היא בגלל אובמה. למרות התדמית, אובמה היה למעשה מאוד מתון במדיניות שלו - בעיקר מדיניות פנים. הגישה הכללית שלו היתה שהוא בא להתעלות מעל הפלגנות והשסע ימין-שמאל, ולעבוד עם הרפובליקאים - זה לא ממש עזר לו ולכן בשנים האחרונות הוא היה יותר אגרסיבי, אבל זה בפירוש היתה הגישה שלו לאורך כל הקדנציה; ההישגים הגדולים שלו - אובמהקייר ודוד-פרנק - הם בעצם מאוד שמרניים יחסית. אובמהקייר התבסס על תוכנית שמיט רומני הרפובליקאי הנהיג במסצ'וסטס. כך שאני חושב שהמפלגה זזה מאוד שמאלה (למעשה, זה כנראה היה הפוסט הראשון שלי על הבחירות השנה) אבל לאו דווקא בגלל אובמה.
מחקכרגע נראה שגם סנדרס עצמו, למרות שריטורית הוא טוען שהוא ישאר עד הסוף, ויתר למעשה על המירוץ. בהודעה שלו אחרי ההפסדים במדינות הצפון-מזרח הוא הבהיר שמטרתו העיקרית היא להשפיע על מצע המפלגה בועידה (ולא המועמדות); והקמפיין שלו פיטר מאות עובדים בימים האחרונים. כך שיתכן שהוא עוד מחכה לאיזה דאוס אקס מכינה בחסות הFBI, אבל ריאלית הוא גם כבר ויתר.