בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום ראשון, 30 בינואר 2011

מצרים 2

הנה סברת הכרס של אבא שלי לגבי מה שקורה מאחורי הקלעים במצרים. כדי להיות פופריאני כדבעי אני כותב את הפוסט עכשיו, ונראה אם מאורעות הימים הקרובים יאוששו או יפריכו את התיאוריה. למען הסר ספק - התיאור שאני עומד לתאר לא מבוסס על ידע ספורדי בלבד, והרבה על ניחושים והערכות; אל תתנו לטון הפסקני לבלבל אתכם.
למעשה, בשנים האחרונות מובארק עצמו כבר שכיב מרע; מצב בריאותו רופף והממשל מתנהל במידה רבה של אינרציה על ידי גורמי כוח שונים מאחורי הקלעים, כמו בימי בגין וקדיאשאי או וודרו ואדית ווילסון. החזק מבין גורמי הכח האלה עומר סולימאן, בעוד שגמאל מובארק סומן כיורש המיועד.
המפגינים אפוא לא היו מודעים לכך אבל הם תפסו את המשטר באחת מתקופות החולשה שלו, ולכן לקח לממשל זמן להגיב והוא הגיב בהיסוס ובחוסר הבנה את עוצמת המתרחש. ביום ששי, כאשר החל להתברר שלא מדובר בהפגנות שגרתיות אלא בסף מהפכה, עומר סולימאן החליט - בלשונו הציורית של רם עמנואל - לא לתת למשבר טוב להתבזבז, ולנצל אותו כדי להשתלט בצורה מלאה על השלטון ולסלק את גמאל מובארק. לכן הוא נתן למהומות להמשך, ובמשך כמה שעות מתוחות בערב יום ששי, שבהן מובארק לא יצא אל הטלויזיה למרות שהבטיח (מה שנראה כמו סימן לכך שיתכן שהוא כבר בדרך לסעודיה) למעשה נשא ונתן סולימאן עם מובארק על מנויו לסגן נשיא - ובמשתמע לנשיא בעתיד הקרוב ביותר - אחרי שהראה לכל שאר גורמי הכח שאין להם ברירה אלא לפנות אליו, וסילק את גמאל מהזירה (גמאל ומשפחתו כבר בלונדון). בשבת מינה מובארק את סולימאן לסגן נשיא, ומאז הגלגל החל להתהפך; בין השאר, דובר הצבא הכריז אתמול בטלויזיה - בתמונתו ובקולו, לא בהודעה - שהצבא ינקוט ביד קשה כלפי מפירי חוק, ואתמול בלילה אף החלו קרבות יריות באש חיה סביב משרד הפנים ושתי תחנות משטרה (והשוו זאת להשתלטות הקלה של מפגינים על תחנות משטרה בימים האחרונים).
ולכן התחזית שלי/של אבא שלי היא שבימים הקרובים סולימאן יתפוס פיקוד על העניינים והמהומות ישככו. מובארק יפרוש - עכשיו או בכמה חודשים, הוא בכל מקרה בסוף חייו - והשלטון יעבור לסולימאן (הוריאציה היחידה שאני לא יודע לחזות לגביה היא אם הצבא ידכא באלימות את המהומות או שפשוט ייתן לגל הביזה והאנרכיה להתפשט עד שהמהומות ישככו מעצמן והאזרחים יקראו לצבא להשליט סדר ברחובות). תבוא המציאות ותשפוט, וירחב ליבו של קרל פופר.
(טוב או רע לנו? אני מניח שטוב; בטוח טוב יותר מהשתלטות של האחים המוסלמים, שאגב עד עכשיו הסיפור הזה מציג אותם כמאוד מאוד חלשים - הם לא הצליחו לתפוס פיקוד על האופוזיציה או אפילו להתפס כגורם כח במאבק הנוכחי, גם כאשר אתמול ושלשום למשל נראה שאם רק היתה מנהיגות מוסכמת ומסודרת לאופוזיציה השלטון היה באמת נופל)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה