בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום שלישי, 1 בפברואר 2011

And now, to something completely different

האמת, שאני לא כל כך רוצה לכתוב שוב על מצרים, בעיקר כי אין הרבה מה להוסיף - יש שם עכשיו מלחמת התשה בין המשטר למפגינים ונותר לראות מי ינצח (ואני כבר הימרתי). אך פטור בלא כלום אי אפשר; ומכיוון שאני לא יודע הרבה על מצרים, נוסיף רק עוד דבר קטן על אמריקה: אין ספק שהתגובה של ממשל אובמה למאורעות תציב אותו במקום של כבוד, לצד ממשל קרטר, כאחד הממשלים הגרועים ביותר במדיניות חוץ. כי איך שלא תהיה התוצאה, אמריקה עומדת להפסיד ובגדול מתגובתה: אם הממשל ישרוד, מובארק וסולימאן יזכרו טוב טוב שאמריקה לא עמדה לצדם בעת המבחן (ורק נזכיר שאת השלב האעחרון בהפיכתו לאנטי-אמריקאי נחרץ עשה הוגו צ'אבז אחרי שארה"ב תמכה בהפיכה כושלת נגדו); ואם הממשל לא ישרוד - מי יעלה לשלטון? האפשרות הטובה ביותר אולי מבחינת האמריקאים היא מוחמד בדרעי - דיפלומט אנמי שבתפקידו כראש הIAEA עשה כל שביכולתו לתקוע מקלות בגלגלי המדיניות האמריקאית - במקרים מוצדקים (עיראק) או לא מוצדקים (איראן). תרחשים נוספים - סבירים לא פחות ואולי אף יותר - הם שיעלו לשלטון האחים המוסלמים או שמצרים תדרדר לאנדרלמוסיה (וד"ש מעיראק). ובכל מקרה, העמידה מהצד של האמריקאים עכשיו לא תעזור להם באף אחד מהתרחישים הללו.
שלא לדבר על כך שהממשל נראה נסחף אחרי האירועים, ולא יוזם; גם אם הם החליטו לזרוק את מובארק מתחת לאוטובוס - ויכול להיות שזה המהלך הנכון מבחינתם -  אני לא שומע על שום מגעים עם גורמים אחרים, או נסיון לבנות איזשהו קשר אם איזשהו גורם שיכול לעלות לשלטון. נראה שמדיניות החוץ האמריקאית כרגע מורכבת מincompetece מוחלט מעורב עם התלהבות רומנטית ממהפכה עממית (שכן, כאמור, האמריקאים לא מסוגלים לשער שדמוקרטיה תהיה צעד רע עבורם). בקיצור, קיסינג'ר קיסינג'ר, מי יגלה עפר מעיניך, שלא זו בלבד שיורשיך לא מגיעים ליכולותיך אלא בימים אלה ממש הם עומלים כדי לערער את אחד מהישגיך הגדולים - ניתוק מצרים מבריה"מ וקשירתה לגוש המערבי. (אהף ורק עוד אגב אחד - אולי האינדיקציה הטובה ביותר לכך שמדיניותו של אובמה ביחס למצרים שגויה היא שקרטר עצמו תומך בה)
ובזאת נסיים עם מצרים, וכפי שכותרת הפוסט מרמזת - עניינים אחרים:
1. ארה"ב בכלל איבדה עניין במצרים, שכן הנושא הבוער החדש הוא פסיקה של שופט פדרלי בפלורידה כי רפורמת הבריאות איננה חוקתית והוא פוסל אותה. (וקרדיט לליטל שהביאה לידיעתי לפני שהספקתי לגלות בעצמי...). זו פסיקה אחת מתוך מספר פסיקות במספר בתי משפט ברחבי ארה"ב בנושא - שחלקן אישרו את החוק וחלקן ביטלו את חלקו, ומה שקיצוני בה הוא שלמרות העובדה שרק סעיף אחד נמצא לא חוקתי - החיוב על רכישת ביטוח בריאות - ביהמ"ש ביטל את כל החוק. ברור שהעניין יגיע לבסוף לביהמ"ש העליון, מה שמעניין בינתיים לראות הוא שהפסיקות עד עתה פוליטיות לחלוטין - שופטים שמונו בממשל קלינטון אישרו את החוק ושופטים שמונו בממשלים רפובליקאים פסלו אותו או את חלקו (מה שלא מעיד טובות ביחס לביהמ"ש העליון, שבו יש רוב של 5-4 לטובת השמרנים, למרות שאנתוני קנדי נחשב לשון מאזניים והוא לא תמיד פוסק בכיוון השמרני), ושלמרות תלונות הימין על האקטיביזם השיפוטי, כאשר מדובר בחוקים שהדמוקרטים העבירו לשופטים שמרנים אין בעיה להיות אקטיביסטים. וכל קשר בין זה לבין פסיקתו של אדמונד לוי בעתירה כנגד חוק פינוי פצוי היא על אחריותכם בלבד.
2.השלט הבא - המוצב בגבעה הצרפתית - ללא ספק גורם לי גאווה להיות ירושלמי (ותודה לאבא, ולירון גונן שצילם):
3. פוקס ניוז מוכיחים את הידיעה המרשימה שלהם בגיאוגרפיה של המזרח התיכון  (תודה לרן).
4. כלכלן של הניו יורק טיימס מראה שהעשירים ביותר בהודו עניין יותר מהעניים ביותר בארה"ב.
5. אחד המערכונים הטובים של saturday night live מפגיש את אנדי סודברג, הקומיקאי שמחקה בדר"כ את מרק צוקרברג בתוכנית, עם ג'סי אייזנבג - שגילם את צוקרברג בסרט הרשת החברתית - ועם צוקרברג עצמו.
6. וזה סתם משעשע.
7. מישל בקמן, חברת הקונגרס ממינסוטה מחביבות הימין הקיצוני התעקשה לשאת תגובה עצמאית לנאום מצב האומה של אובמה, אלא שבדרך היא הצליחה גם לעשות צחוק מעצמה, בעיקר מכיוון שהיא הסתכלה על טלפרומפטר שהיה לצד המצלמה, ולכן נראתה מוזר משהו לאורך כל הנאום. ואם אתם חושבים שג'ון סטוארט (וגם כאן) או Satruday night live לא עטו על המציאה - חישבו שנית.
8. דג הבבל של דגלאס אדמס בדרך אליכם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה