בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום שבת, 5 בפברואר 2011

שקרים, שקרים מחורבנים וסטטיסטיקה

בשבוע שעבר, כשקראתי קצת על מצרים התגלגלתי בין בלוגים עד שהגעתי למדד הדמוקרטיה של האקונומיסט. המדד כמובן מרתק; אנחנו במקום 37, עם ציון 7.48 (מתוך 10) - לא מדהים, אבל לא רע כמו שהייתי מצפה; אנחנו בעיקר חוטפים על סעיף "זכויות אדם". בעיקר זה מוזר לי כי לא ברור לי אם הם כוללים את השטחים או לא; אם לא, אז הייתי מצפה שנקבל ציון גבוה יותר, ואם כן אז הייתי מצפה שנקבל ציון נמוך יותר, מה גם שהרש"פ - או ליתר דיוק "פלסטין" - מופיעה גם בפני עצמה. בכל מקרה אנחנו בסביבה לא כ"כ רעה - באיזור טאיוואן וקפריסין, רק 6 מקומות מתחת לצרפת. ועוד נקודה מדהימה בעיני היא שהרש"פ - עם הכיבוש, וחמאס בעזה והכל - שנייה רק ללבנון מתוך כל מדינות ערב. ואחריה במדינות ערב עיראק - שוב, עם הכיבוש האמריקאי והכל. הרש"פ במקום 93 (ציון 5.44), עיראק במקום 111 (ציון 4) והמדינה הערבית הבאה בתור היא כווית, מקום 114 (ציון 3.88). זה כמובן, לפני המהפכות בטוניסיה ומצרים...
ואז קראתי את הפרק המילולי, ועל המזרח התיכון וצפון אפריקה הם כותבים שהוא מהאזורים הכי דיקטטוריים בעולם (הפתעה!), וש"משתנה דמה של שייכות למזרח התיכון הוא בעל השפעה שלילית ומשמעותית סטטיסטית גם אם מנכים את ההכנסות מנפט". כלומר, עצם שייכותה של מדינה למזרח התיכון מעידה על סיכוי גבוה להיות דיקטטורית. אלא שזה, כמובן, יופומיזם; הנקודה היא היותה של מדינה ערבית, או מוסלמית, ולאו דווקא מיקומה במרחב, היא האינדיקציה להיותה דיקטטורית. אבל את זה בחיים לא יכתבו באקונומיסט.
אז החלטתי לשחק קצת בסטטיסטיקה. לקחתי את מדד הדמוקרטיה האמור, והוספתי שלושה משתנים: משתני דמה של 0/1 אם המדינה ערבית או לא, מוסלמית או לא, ותל"ג לנפש (לקחתי מויקיפדיה) - כדי לנרמל מול משהו, כי יכול להיות שדמוקרטיה באה עם עושר (למעשה הבדיקה היותר נכונה היא לבדוק מול מעמד בינוני, כלומר נניח לחלק את התל"ג לנפש במדד ג'יני או משהו כזה, אבל לא הגעתי עד כדי כך). ואז עשיתי רגרסיה לינארית - זה די קל לעשות את זה באקסל וכשמשתלטים על העניין זה די כיף - ומתברר שאין נורא מתאם בין תל"ג לדמוקרטיה כפי שהייתי מצפה - תל"ג לנפש מסביר רק ב25% את השונות במדד הדמוקרטיה - אבל עצם היות מדינה ערבית מנבא לא פחות מ13% מהשונות במדד הדמוקרטיה, והיותה של מדינה מוסלמית מנבא לא פחות מ21% (כמעט כמו תל"ג).  שלושת המשתנים הללו בלבד מספיקים כדי להסביר לא פחות מ47% מהשונות במדד הדמוקרטיה (כלומר אין גם קורלציה ביניהם, היות מדינה מוסלמית מוסיף על כח הניבוי של התל"ג לנפש, והוא לא זהה לו). יתקנו אותי הסטטיסטיקאים אם אני טועה, אבל זה נראה לי די מדהים: עצם היותה של מדינה מוסלמית נושא בלא פחות מחמישית מהאחריות לכך שהיא דיקטטורית.
ואם כבר הייתי בשוונג, אז ניסיתי לבדוק את הטענה שלי משבוע שעבר שדמוקרטיה לא בהכרח כרוכה עם יחס חיובי יותר כלפי ארה"ב. אז כאן אני על בסיס רעוע הרבה יותר; קצת קשה לי למצוא נתונים כמותיים על "עד כמה מדיניותה של מדינה היא פרו מערבית או אנטי מערבית" (אגב, במדיניות פנים האמריקאים עושים דברים כאלה כל הזמן - יש דירוגים רבים לגבי מידת השמרנות/ליברליות של סנטורים וחברי קונגרס) אז השתמשתי בדעת הקהל, ליתר דיוק בסקר של מכון פיו על עמדתו של הציבור במדינות שונות על ארה"ב (ואם נדייק - מה האחוז של אנשים שענו שיש להם עמדה חיובית על ארה"ב). הסקר הזה קיים רק על 22 מדינות כך שבסיס המדגם היה קטן הרבה יותר (בסיס המדגם ברגרסיה הקודמת היה 155 מדינות), כך שצריך לקחת את התוצאות בעירבון מאוד מאוד מאוד מוגבל. אבל עדיין אני אתן לתוצאות לדבר בעד עצמן: היות מדינה דמוקרטית מסביר רק 13% מהשונות ביחס לארה"ב; היות מדינה מוסלמית מסביר 55% מהשונות. ביחד המשתנים מסבירים 58% מהשונות, כך שכל כח ההסבר של הדמקורטיה של מדינה נובע מהקורלציה בין מדינות לא דמוקרטיות למדינות מוסלמיות. כלומר, בפשטות: זה לא שנתינים מסכנים תחת עריצות שונאים את אמריקה; זה מוסלמים ששונאים את אמריקה, וסכוי גבוה שהם ימשיכו לשנוא אותה גם אם הם יחיו בדמוקרטיה.
זו לא טענה מאוד מבוססת, שכן אפשר בודאי להתווכח אם האינדיקטורים שלקחתי נכונים, ואחרי הכל זו רק סטטיסטיקה, שעל טיבה כבר עמד דיזרעאלי בציטוט שבכותרת (למעשה, כנראה שדיזרעאלי לא אמר את זה, למרות שמרק טווין מצטט את הציטוט מפיו) - במיוחד סטטיסטיקה של רופאים מהסוג שהבאתי בקטע השני. אבל אלה מספרים, ועם מספרים קשה מאד להתווכח, במיוחד שכל מה שיש בצד השני זה  לרוב מגדלים באוויר - זה היה הבסיס של רוב ניתוחי מדיניות החוץ האמריקאיים שראיתי שבשבוע האחרון, ובראש ובראשונה של אובמה עצמו. וככלל, נחמד לראות שהמפרים הראשונים שמצאתי מאששים בצורה כל כך נחרצת את תחושת הבטן שלי.

נ.ב. 1 הניתוח הזה של וולטר ראסל מיד הוא הפעם הראשונה ששמעתי אמריקאי אומר דבר טעם בנושא מאז שהתחילו המהומות במצרים. גם מאוד אהבתי את המאמר של שלמה אבינרי ב"הארץ השבוע" השבת, אבל עוד לא הצלחתי למצוא אותו באתר הארץ, אז אם הם יעלו אותו אלנקק אליו בהמשך
נ.ב 2 - תודה ליהונתן על העזרה הטכנית.
נ.ב. 3 - מישהו יודע איך אפשר להוסיף קבצים לבלוג בתשתית של blogger? (אם אדע, אוסיף את האקסלים המקוריים...)


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה