בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום חמישי, 25 בנובמבר 2010

לך על זה, חיים משה

למשל פה.

מה אתם חושבים שזה אומר, עלינו ועל האמריקאים, שהם מקדישים את החג העיקרי שלהם לאמירת תודה, ואנחנו לבקשת סליחה? (ובאותו הקשר, מה זה אומר שכאשר אמריקאי מסיים את ההמנון המשפט הבא שבא לו באינסטינקט הוא "play ball", בעוד שהמשפט הבא שמגיע אינסנקאיבית אחרי "וירושלים" הוא "תם הטקס"...)
אז מבלי לגרוע מיופיים של החגים היהודיים (לא בציניות, הם באמת יפים), אפשר לאמץ דברים יפים מהאמריקאים, והאוכל של החג הזה כל כך נורא (פאי דלעת? באמת? ולמה להרוג בשר יבש מילא בשעות בתנור?) אז נותרנו עם התודה. וברצינות, לדעתי יש משהו יפה בלהקדיש יום לבקש תודה על מה שיש לך. אין מה להיות קיטשי יותר מדי, אבל תודה רבה לכל אחד ואחד. וגם לכם, חמשת עד עשרת קוראי הנאמנים!

יופי, ועכשיו אפשר לחזור לרשעות הרגילה. בעל האתר politicl wire הודה לפוליטיקאים האמריקאים הכי ביזאריים ששעשעו אותו השנה: קריסטין אודונל שהוציאה פרסומות בטלוויזיה על כך שהיא לא מכשפה, ראנד פול, הסנטור החדש מקנטקי, שהיה מעורב בכת בעברו, דייל פיטרסון שהתמודד לאיזו משרה זוטרה באלבמה ופרסם את עצמו סטלויזיה עם רובה ביד, ופיל דיווידסון, עם הנאום הגרוע ביותר שצולם אי פעם כנראה.
ואני רק אוסיף את תודתי לזוג מפלורידה שכבר למעל משבוע עושה קמפינג מחוץ לחנות בסט ביי כדי לתפוס ראשון את מבצעי black friday, יום הקניות הראשון שלאחר חג ההודיה, כלומר מחר, ובו מסורתית מתחילים המבצעים שלפני חג המולד. כי הזוג הזה מלמד אותנו משהו מאוד עמוק על ארה"ב, והוא שלפעמים המדינה הזאת פסיכית. אל ברך את אמריקה.

תגובה 1:

  1. הקליפ של קיפי בן-קיפוד (!) שר (!!) ורוקד (!!!) את "תודה" של חיים משה, יחד עם חיים משה (!!!!), הוא ללא ספק אחד המראות המהפנטים שראיתי בזמן האחרון. תודה *לך*, אור קרוייזר, על פיסת היו-טיוב הסוריאליסטית הזו.

    ואגב, אני משוכנע שגם אתה וגם שאר הקוראים בוודאי שמתם לב לרפרנס לפרדוקס ראסל בדקה 4:40 (נו, לא בדיוק בדיוק פרדוקס ראסל, אבל תוך כמה דקות הם היו מגיעים לשם).

    השבמחק