"הארץ" (לפחות המודפס) החליט לקחת את המאבק בפסק ההלכה של שמואל אליהו האוסר להשכיר דירות לערבים לכותרת הראשית. אז איזה יופי שיש לי בלוג. אפשר להפיץ לעולם את מחשבותי בנושא.
אז נתחיל בשמואל אליהו ושאר החותמים - האמת היא שתומר פרסיקו מסכם זאת הרבה יותר טוב ממני כשהוא מבהיר שזו הסתכלות על העולם ברמה של המסאים בקניה. סליחה, יכול להיות שזו אמירה חריפה מדי, שהרי אני לא מכיר מספיק את המסאים בקניה, יתכן שיש להם עוד נקודות זכות ולא צריך להחריף את השיפוט עליהם עד כדי השוואה לשמואל אליהו.בקיצור, מדובר בגזען קטן ודי פרימיטיבי, שאיבד אותי סופית לפני שנתיים כשטען בשם אביו שהוא שלח את רחל אימנו לעזור לחיילי צה"ל בזמן מבצע עופרת יצוקה.
כמובן, שמבחינת כללי הפנים של ההלכה, ברור שזו פרשנות הלכתית לגיטימית (ואולי גם היותר מתבקשת) לאיסור "לא תחנם". אבל הדיון ההלכתי לא באמת רלוונטי מכיוון שהפרשנות הזו אינה הכרחית. ישנן גם דרכים אחרות לפרש את האיסור - קחו למשל את הרב יובל שרלו; לא בכדי עוקץ הרב אלישיב כשהוא מזכיר שאותם רבנים מעקרים את איסור "לא תחנם" כאשר הם מתירים את היתר המכירה בשנת השמיטה. (שהרי על איסור לא תחנם מבססים החרדים את הטיעון ההלכתי להתנגדותם להיתר המכירה). כך שהשאלה היא באיזו פרשנות בוחרים ומה המניעים מאחוריה, וזו שאלה אידאולוגית - שמואל אליהו מתנגד להכשרת דירות לערבים כי הוא גזען, הרב שרלו יוצא נגדו גם כי הוא לא גזען וגם כי האידיאולוגיה שמאחוריו רואה ערך בשותפות לערכים הדמוקרטיים של רוב האוכלוסיה היהודית, החרדים מתנגדים להיתר המכירה כי הם לא ציונים, ובאף אחד מהמקרים הללו לא מדובר במסקנה מחוייבת המציאות מבחינה הלכתית. השאלה היא רק מי מודע מספיק כדי להודות ששיקולים אידיאולוגיים עומדים מאחורי החלטותיו והשיפוט הערכי של האידיאולוגיה עצמה.
ועם זאת, לגופו של עניין המצב קצת יותר מורכב, שכן ישראל היא בכל זאת מדינה בה שני לאומים נתונים במאבק לאומי - גם אם לא אלים, ובה הציבור הערבי דורש זכויות קבוצתיות רבות; הטענה שהגזענות לא מתחילה בשמואל אליהו אלא בעצם רעיון ייהוד הגליל, וכל יומרה כזו איננה דמוקרטית, היא קצת פשטנית - וגם לא ממש נכונה עובדתית אלא אם גם בלגיה וקוויבק אינן דמוקרטיות: בלגיה, המגדירה בחוקתה את הלאומיות של כל אחד מהאזורים, המתבטאת בין השאר באיסור ללמד בצרפתית בפלנדריה ולהיפך ובאיסור של מפלגות מאיזור אחד להתמודד באיזור אחר, וקוויבק המעדיפה בגלוי ובפרהסיה את דוברי הצרפתית במדינה. ישנם כמובן הבדלים, העיקרי שבהם הוא שמדינות אלה לא מגיעות לכדי אפליה אישית, אלא רק אפליה בזכויות קבוצתיות, בעוד שבישראל מצב האפליה האישית של ערבים הוא יתר בעייתי, אבל טענת הקיצון ההפוכה שעצם רעיון ייהוד הגליל הוא גזעני ולא דמוקרטי לדעתי גם הוא פשטני וחוטא למציאות.
מה שמביא אותי לנקודה האחרונה והיא שפסק ההלכה המדובר בעיקר מעיד על כישלון וחולשה. שמואל אליהו לא היה נזקק לפסק בוטה שכזה אם צפת היתה במצב טוב; הסיבה לחוסר האטרקטיביות של צפת, כרמיאל נצרת עילית וכו' איננה העובדה שערבים שוכרים וקונים שם דירות אלא להיפך, ערבים שוכרים שם דירות כי הערים הללו אינן אטרקטיביות מספיק ויהודים עוזבים. ובהקשר הזה, ישנו מקום אחד בארץ בו אכן מתרחש ייהוד, מסיבי, בדרכי שלום (לרוב), ללא צורך אפילו בסיוע ממשלתי שלא לדבר על התלהמות גזענית, וזה יפו. האוכלוסיה היהודית ביפו גדלה שנים האחרונות באופן דרמטי, ומסיבה פשוטה - תל אביב נהייתה יקרה מדי, אבל נשארה אטרקטיבית כמובן, ויפו מציעה מחירים זולים יחסית לקרבה לתל אביב ולים. ולכן אם רוצים לייהד את הגליל, לא צריך להידרדר לפסקים גזעניים, צריך להפוך את צפת להיות אטרקטיבית, כלכלית ותרבותית, כמו תל אביב. הציונות לא תגיע דרך התלהמות דתית, היא תגיע דרך היי-טק; סטף וורטהיימר אחראי להרבה יותר ציונות בהקשר הזה משמואל אליהו.
שתי פיקנטריות לסיום:
א. העובדה שהארץ נתלה ברב אלישיב להלחם את המלחמה הליברלית די מצחיקה ומריחה כמו שמעון פרס, שנות ה80 (החרדים יצילו אותנו מהימנים), שכן קריאה בגוף המאמר מראה כי אלישיב אלא מתנגד לפסק מעמדה מוסרית, אלא רק בשל העמדה החרדית הקבועה של "מה יאמרו הגויים" (בתוספת, כמובן, ההזדמנות ללעוג לציונות הדתית)
ב. בלגיה היא סיפור משעשע ככלל, מהסבה הבאה: הסיבה העיקרית לכך שאין ממשלה בבלגיה מזה שנתיים, והנושא החם במערכת הפוליטית הבלגית מזה שנים הוא איזור הבחירות "בריסל-ואלה". האיזור כולל את בריסל ופרבריה, שנמצאים בתחום פלנדריה. מכיוון שהאיזור כולל את בריסל, פתקי ההצבעה שבו כוללים הן מפלגות וולוניות והן פלמיות; עד לפני כ10 עד 20 שנה לא היתה בכך בעיה אבל אז החל תהליך פרבור בבריסל שהביא ולונים לעבור לפרברים, הנמצאים כאמור בתחום פלנדריה. לפי החוקה, תושבי פלנדריה יכולים לבחור רק במועמדים פלמים אבלב בשל העיוות באיזור הבחירה ולונים בפרברי בריסל יכולים טכנית לבחור במועמדים ולונים והם עושים זאת. הפלמים דורשים אפוא לפרק את איזור הבחירה והולונים מתנגדים - וזו הסיבה לחוסר היכולת להקים ממשלה בבלגיה מזה שנתיים.
אז נתחיל בשמואל אליהו ושאר החותמים - האמת היא שתומר פרסיקו מסכם זאת הרבה יותר טוב ממני כשהוא מבהיר שזו הסתכלות על העולם ברמה של המסאים בקניה. סליחה, יכול להיות שזו אמירה חריפה מדי, שהרי אני לא מכיר מספיק את המסאים בקניה, יתכן שיש להם עוד נקודות זכות ולא צריך להחריף את השיפוט עליהם עד כדי השוואה לשמואל אליהו.בקיצור, מדובר בגזען קטן ודי פרימיטיבי, שאיבד אותי סופית לפני שנתיים כשטען בשם אביו שהוא שלח את רחל אימנו לעזור לחיילי צה"ל בזמן מבצע עופרת יצוקה.
כמובן, שמבחינת כללי הפנים של ההלכה, ברור שזו פרשנות הלכתית לגיטימית (ואולי גם היותר מתבקשת) לאיסור "לא תחנם". אבל הדיון ההלכתי לא באמת רלוונטי מכיוון שהפרשנות הזו אינה הכרחית. ישנן גם דרכים אחרות לפרש את האיסור - קחו למשל את הרב יובל שרלו; לא בכדי עוקץ הרב אלישיב כשהוא מזכיר שאותם רבנים מעקרים את איסור "לא תחנם" כאשר הם מתירים את היתר המכירה בשנת השמיטה. (שהרי על איסור לא תחנם מבססים החרדים את הטיעון ההלכתי להתנגדותם להיתר המכירה). כך שהשאלה היא באיזו פרשנות בוחרים ומה המניעים מאחוריה, וזו שאלה אידאולוגית - שמואל אליהו מתנגד להכשרת דירות לערבים כי הוא גזען, הרב שרלו יוצא נגדו גם כי הוא לא גזען וגם כי האידיאולוגיה שמאחוריו רואה ערך בשותפות לערכים הדמוקרטיים של רוב האוכלוסיה היהודית, החרדים מתנגדים להיתר המכירה כי הם לא ציונים, ובאף אחד מהמקרים הללו לא מדובר במסקנה מחוייבת המציאות מבחינה הלכתית. השאלה היא רק מי מודע מספיק כדי להודות ששיקולים אידיאולוגיים עומדים מאחורי החלטותיו והשיפוט הערכי של האידיאולוגיה עצמה.
ועם זאת, לגופו של עניין המצב קצת יותר מורכב, שכן ישראל היא בכל זאת מדינה בה שני לאומים נתונים במאבק לאומי - גם אם לא אלים, ובה הציבור הערבי דורש זכויות קבוצתיות רבות; הטענה שהגזענות לא מתחילה בשמואל אליהו אלא בעצם רעיון ייהוד הגליל, וכל יומרה כזו איננה דמוקרטית, היא קצת פשטנית - וגם לא ממש נכונה עובדתית אלא אם גם בלגיה וקוויבק אינן דמוקרטיות: בלגיה, המגדירה בחוקתה את הלאומיות של כל אחד מהאזורים, המתבטאת בין השאר באיסור ללמד בצרפתית בפלנדריה ולהיפך ובאיסור של מפלגות מאיזור אחד להתמודד באיזור אחר, וקוויבק המעדיפה בגלוי ובפרהסיה את דוברי הצרפתית במדינה. ישנם כמובן הבדלים, העיקרי שבהם הוא שמדינות אלה לא מגיעות לכדי אפליה אישית, אלא רק אפליה בזכויות קבוצתיות, בעוד שבישראל מצב האפליה האישית של ערבים הוא יתר בעייתי, אבל טענת הקיצון ההפוכה שעצם רעיון ייהוד הגליל הוא גזעני ולא דמוקרטי לדעתי גם הוא פשטני וחוטא למציאות.
מה שמביא אותי לנקודה האחרונה והיא שפסק ההלכה המדובר בעיקר מעיד על כישלון וחולשה. שמואל אליהו לא היה נזקק לפסק בוטה שכזה אם צפת היתה במצב טוב; הסיבה לחוסר האטרקטיביות של צפת, כרמיאל נצרת עילית וכו' איננה העובדה שערבים שוכרים וקונים שם דירות אלא להיפך, ערבים שוכרים שם דירות כי הערים הללו אינן אטרקטיביות מספיק ויהודים עוזבים. ובהקשר הזה, ישנו מקום אחד בארץ בו אכן מתרחש ייהוד, מסיבי, בדרכי שלום (לרוב), ללא צורך אפילו בסיוע ממשלתי שלא לדבר על התלהמות גזענית, וזה יפו. האוכלוסיה היהודית ביפו גדלה שנים האחרונות באופן דרמטי, ומסיבה פשוטה - תל אביב נהייתה יקרה מדי, אבל נשארה אטרקטיבית כמובן, ויפו מציעה מחירים זולים יחסית לקרבה לתל אביב ולים. ולכן אם רוצים לייהד את הגליל, לא צריך להידרדר לפסקים גזעניים, צריך להפוך את צפת להיות אטרקטיבית, כלכלית ותרבותית, כמו תל אביב. הציונות לא תגיע דרך התלהמות דתית, היא תגיע דרך היי-טק; סטף וורטהיימר אחראי להרבה יותר ציונות בהקשר הזה משמואל אליהו.
שתי פיקנטריות לסיום:
א. העובדה שהארץ נתלה ברב אלישיב להלחם את המלחמה הליברלית די מצחיקה ומריחה כמו שמעון פרס, שנות ה80 (החרדים יצילו אותנו מהימנים), שכן קריאה בגוף המאמר מראה כי אלישיב אלא מתנגד לפסק מעמדה מוסרית, אלא רק בשל העמדה החרדית הקבועה של "מה יאמרו הגויים" (בתוספת, כמובן, ההזדמנות ללעוג לציונות הדתית)
ב. בלגיה היא סיפור משעשע ככלל, מהסבה הבאה: הסיבה העיקרית לכך שאין ממשלה בבלגיה מזה שנתיים, והנושא החם במערכת הפוליטית הבלגית מזה שנים הוא איזור הבחירות "בריסל-ואלה". האיזור כולל את בריסל ופרבריה, שנמצאים בתחום פלנדריה. מכיוון שהאיזור כולל את בריסל, פתקי ההצבעה שבו כוללים הן מפלגות וולוניות והן פלמיות; עד לפני כ10 עד 20 שנה לא היתה בכך בעיה אבל אז החל תהליך פרבור בבריסל שהביא ולונים לעבור לפרברים, הנמצאים כאמור בתחום פלנדריה. לפי החוקה, תושבי פלנדריה יכולים לבחור רק במועמדים פלמים אבלב בשל העיוות באיזור הבחירה ולונים בפרברי בריסל יכולים טכנית לבחור במועמדים ולונים והם עושים זאת. הפלמים דורשים אפוא לפרק את איזור הבחירה והולונים מתנגדים - וזו הסיבה לחוסר היכולת להקים ממשלה בבלגיה מזה שנתיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה