אחרי המבט הראשון של הראל והשני שלי, הייתי חייב עוד ויזואליזציה אחת ודי.
אז הנה התוצאות בכל שכונה, לפי קוד RGB: אחוז האדום מציין אתאחוז ההצבעה לברקת, ירוק את אחוז ההזבעה לליאון וכחול את אחוז ההצבעה לאפשטיין. מידת השקיפות / עכירות מציינת את אחוז ההצבעה מתוך בעלי זכות הבחירה.
הכתמים החומים - בקטמונים, בגילה, בקרית מנחם, בהר חומה - זה הסיפור של הבחירות הללו. אני מותיר את שאר הפרשנויות לחמשת הקוראים הנאמנים.
1. שלושת המבטים נהדרים. תודה. עבודה מדהימה.
השבמחק2. כדאי לשים את הסיפור בפרופורציות. לפני שבוע ליאון קיבל בגילה 25%, ברקת 74%. בבחירות 2008 ברקת קיבל בגילה 76%, נגד מועמד חרדי. גם בקרית מנחם וסביבותיה ברקת קיבל ב-2008 רק 78%, ובגוננים הוא קיבל 70%. כך שאולי הבעייה איננה ברקת אלא תאום ציפיות.
מסכים. זו היתה הטענה שלי גם בפוסט הקודם: נתוני הבסיס בירושלים לא קלים, ועצם העובדה שליאון לא הצליח לשחזר את קואילצית אולמרט מ93 היא ההישג הגדול של ברקת.
מחקמצוין, זה נותן מתווה די ברור לחלוקה של העיר במקרה הצורך (רק 2, 40 ו-43 קצת בעיתיים)
השבמחקדבר אחד הוכח, זה שמשעמם זה לא היה, והמציאות עולה על כל דימיון, בחירות מנומנמות כמו בשאר הרשויות הן לא היו, ביום שבת עוד דנו בבחירות בירושלים בתקשורת הארצית, אני חושב שמסע בחירות כמו שברקת ניהל זה הבית ספר.הכי טוב ללשכת רה'מ. הבחירות לראשות העיר הן המקפצה הכי טובה לראשות הממשלה, ריצה לראשות העיר ירושלים מצריכה ניהול אסטרטגי וממון רב, הבחירות בתל אביב או בחיפה הן תשע ליגות מתחת למירוץ שעבר ברקת.
השבמחקיש לשים לב שעל הכתם האדום בדרום-מערב אחראית לא רק קרית מנחם אלא גבעת משואה, עם 75% הצבעה ש-96% מהם הלכו לברקת.
השבמחקסחתיין על ניתוח התוצאות היפה.
השבמחקאיפה אפשר למצוא את הנתונים הגולמיים?
תודה
אביב