בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום שני, 28 באוקטובר 2013

מבט שלישי ואחרון (?)

אחרי המבט הראשון של הראל והשני שלי, הייתי חייב עוד ויזואליזציה אחת ודי.
אז הנה התוצאות בכל שכונה, לפי קוד RGB: אחוז האדום מציין אתאחוז ההצבעה לברקת, ירוק את אחוז ההזבעה לליאון וכחול את אחוז ההצבעה לאפשטיין. מידת השקיפות / עכירות מציינת את אחוז ההצבעה מתוך בעלי זכות הבחירה.
הכתמים החומים - בקטמונים, בגילה, בקרית מנחם, בהר חומה - זה הסיפור של הבחירות הללו. אני מותיר את שאר הפרשנויות לחמשת הקוראים הנאמנים.

6 תגובות:

  1. 1. שלושת המבטים נהדרים. תודה. עבודה מדהימה.

    2. כדאי לשים את הסיפור בפרופורציות. לפני שבוע ליאון קיבל בגילה 25%, ברקת 74%. בבחירות 2008 ברקת קיבל בגילה 76%, נגד מועמד חרדי. גם בקרית מנחם וסביבותיה ברקת קיבל ב-2008 רק 78%, ובגוננים הוא קיבל 70%. כך שאולי הבעייה איננה ברקת אלא תאום ציפיות.

    השבמחק
    תשובות
    1. מסכים. זו היתה הטענה שלי גם בפוסט הקודם: נתוני הבסיס בירושלים לא קלים, ועצם העובדה שליאון לא הצליח לשחזר את קואילצית אולמרט מ93 היא ההישג הגדול של ברקת.

      מחק
  2. מצוין, זה נותן מתווה די ברור לחלוקה של העיר במקרה הצורך (רק 2, 40 ו-43 קצת בעיתיים)

    השבמחק
  3. דבר אחד הוכח, זה שמשעמם זה לא היה, והמציאות עולה על כל דימיון, בחירות מנומנמות כמו בשאר הרשויות הן לא היו, ביום שבת עוד דנו בבחירות בירושלים בתקשורת הארצית, אני חושב שמסע בחירות כמו שברקת ניהל זה הבית ספר.הכי טוב ללשכת רה'מ. הבחירות לראשות העיר הן המקפצה הכי טובה לראשות הממשלה, ריצה לראשות העיר ירושלים מצריכה ניהול אסטרטגי וממון רב, הבחירות בתל אביב או בחיפה הן תשע ליגות מתחת למירוץ שעבר ברקת.

    השבמחק
  4. יש לשים לב שעל הכתם האדום בדרום-מערב אחראית לא רק קרית מנחם אלא גבעת משואה, עם 75% הצבעה ש-96% מהם הלכו לברקת.

    השבמחק
  5. סחתיין על ניתוח התוצאות היפה.
    איפה אפשר למצוא את הנתונים הגולמיים?
    תודה
    אביב

    השבמחק