הרבה דברים מעציבים היום, וגם לא מעט דברים מכעיסים (אני מריח את שובה של פינת נתן זהבי בקרוב). אל מול אסון במימדים אפיים כמו מה שקורה בימים אלה ביפן (המספרים הרשמיים הם כבר ברבבות, ועוד לא ברור מה יקרה עם הכורים) אין ממש מה לומר. ואל מול טרגדיה כמו באיתמר - והתגובות אליה, חלקן מבחילות - יש הרבה מה לומר אבל אולי כדאי לעשות את זה עוד כמה ימים. אז בינתיים:
1. הנה סרט שאני הולך לראות.
2. ומפה שאני הולך לקנות.
3.ההתקדמות המהירה בתחום הבינה המלאכותית - שהוגדמה לאחרונה בנצחון המזהיר של ווטסון ב"מלך הטריוויה" - מעלה בניו יורק טיימס את החשש שעבודות צווארון לבן טכניות למדי - כמו למשל חלק ניכר מעריכת הדין - ילכו בדרכן של משרות הייצור ויוחלפו במכונות. האמת? לא נשמע לי מופרך בכלל.
4. בפינת חבר הקונגרס הרפובליקאי שמרוב פטריוטיות מתגלה כאדיוט: חברת הקונגרס מישל בכמן - מאבירות הtea party - בנאום בניו המפשייר (מהמדינות הראשונות שמצביעות בפריימריז, כך שנאום שם הוא עדות לבדיקת המים לקראת כניסה למירוץ) משבחת את תושבי המדינה בכך ששם נורתה ה"ירייה ששינתה את פני העולם" - הכנוי המקובל לקרב בלקסינגטון וקנקורד שהחל את המהפכה האמריקאית. רק חבל שלקסינגטון וקונקורד המדוברות הן במסצ'וסטס.
5. האמת, מזל שיש את מישל בכמן, שכן היא הסיבה העיקרית שהפובליציסט הליברל דאנא מילבנק הצליח לעמוד בחודש נטול דיווחים על שרה פיילין שגזר על עצמו.
6. מי אמר שרע להיות יהודי? האמריקאי המאושר ביותר הוא יהודי שומר מצוות מהוואי.
7. הmaccabeats מכים שנית. (למרות שאני מוכרח לציין שאת השיר של חנוכה אהבתי יותר)
8. לפעמים אפשר ממש לתארך את ההסטוריה: השבוע לראשונה יותר אמריקאים תומכים בנישואים חד מיניים ממתנגדים.
9. הסיבוב הנוכחי בסאגת ווינסקונסין הסתיים בתרגיל פשוט שעשו הרפובליקאים: הם הוצאיו מהחוק המדובר כל קישור לעניינים כלכליים ובכך הפכו אותו לחוק שלא דורש quorum והעבירו אותו. אלא שזה רק סיבוב אחד: הסיבוב הבא כבר התחיל כאשר כנגד כל ששה עשר הסנטורים האפשריים יש מאמץ לכפות בחירות מוקדמות. ומכיוון שהסנטורים הדמוקרטים בווסקונסין מייצגים מחוזות מאוד דמוקרטיים בעוד שהרפובליקאים מייצגים מחוזות מתנדנדים, והרפובליקאים איבדו הרבה מאושד מהפופולאריות שלהם, יש להם סכוי רב להפסיד בבחירות הללו. מכל מקום, מתברר שלפי האל רונלד רייגן, סקוט ווקר והרפובליקאים שקולים בעריצותם לממשלת פולין הקומוניסטית.
1. הנה סרט שאני הולך לראות.
2. ומפה שאני הולך לקנות.
3.ההתקדמות המהירה בתחום הבינה המלאכותית - שהוגדמה לאחרונה בנצחון המזהיר של ווטסון ב"מלך הטריוויה" - מעלה בניו יורק טיימס את החשש שעבודות צווארון לבן טכניות למדי - כמו למשל חלק ניכר מעריכת הדין - ילכו בדרכן של משרות הייצור ויוחלפו במכונות. האמת? לא נשמע לי מופרך בכלל.
4. בפינת חבר הקונגרס הרפובליקאי שמרוב פטריוטיות מתגלה כאדיוט: חברת הקונגרס מישל בכמן - מאבירות הtea party - בנאום בניו המפשייר (מהמדינות הראשונות שמצביעות בפריימריז, כך שנאום שם הוא עדות לבדיקת המים לקראת כניסה למירוץ) משבחת את תושבי המדינה בכך ששם נורתה ה"ירייה ששינתה את פני העולם" - הכנוי המקובל לקרב בלקסינגטון וקנקורד שהחל את המהפכה האמריקאית. רק חבל שלקסינגטון וקונקורד המדוברות הן במסצ'וסטס.
5. האמת, מזל שיש את מישל בכמן, שכן היא הסיבה העיקרית שהפובליציסט הליברל דאנא מילבנק הצליח לעמוד בחודש נטול דיווחים על שרה פיילין שגזר על עצמו.
6. מי אמר שרע להיות יהודי? האמריקאי המאושר ביותר הוא יהודי שומר מצוות מהוואי.
7. הmaccabeats מכים שנית. (למרות שאני מוכרח לציין שאת השיר של חנוכה אהבתי יותר)
8. לפעמים אפשר ממש לתארך את ההסטוריה: השבוע לראשונה יותר אמריקאים תומכים בנישואים חד מיניים ממתנגדים.
9. הסיבוב הנוכחי בסאגת ווינסקונסין הסתיים בתרגיל פשוט שעשו הרפובליקאים: הם הוצאיו מהחוק המדובר כל קישור לעניינים כלכליים ובכך הפכו אותו לחוק שלא דורש quorum והעבירו אותו. אלא שזה רק סיבוב אחד: הסיבוב הבא כבר התחיל כאשר כנגד כל ששה עשר הסנטורים האפשריים יש מאמץ לכפות בחירות מוקדמות. ומכיוון שהסנטורים הדמוקרטים בווסקונסין מייצגים מחוזות מאוד דמוקרטיים בעוד שהרפובליקאים מייצגים מחוזות מתנדנדים, והרפובליקאים איבדו הרבה מאושד מהפופולאריות שלהם, יש להם סכוי רב להפסיד בבחירות הללו. מכל מקום, מתברר שלפי האל רונלד רייגן, סקוט ווקר והרפובליקאים שקולים בעריצותם לממשלת פולין הקומוניסטית.
אוקי, סעיף 4 הורס!!! האמריקאים יכולים להיות כאלה קלולס לפעמים. כמה שלא תשים מולם מפה מפות של המדינות, הם אף פעם לא ידעו בדיוק את הבירות הנכונות וכדומה
השבמחק