ערב שקופיות

את הרעיון הסברתי בערב שקופיות שעבר, אז עכשיו אפשר לגשת ישר לעניין.

בלגיה

בפסח שעבר סיקר בארץ בן דוד של אמי, שחי עם כל החלק הזה של המשפחה בבלגיה. כשדיברנו הגענו מפה לשם למצב בבלגיה, והוא סיפר שבלגיה בשקיעה: התעשיות הכבדות שהיו הבסיס הכלכלי של המדינה בשקיעה מזה עשורים, וגם תעשיית היהלומים של אנטוורפן סובלת מתחרות הולכת וגוברת (בעיקר מהרוסים); המערכת הפדרלית לא מתפקדת (ונגיע לכך); ובעיקר מה שהפריע לו הוא שרוב המפעלים הגדולים בבלגיה כיום הם בבעלות בינלאומית, כך שבזמנים כתיקונם הכל בסדר אבל אם יגיעו זמנים קשים אין שום ודאות שהם לא פשוט יסגרו, שכן חברה גרמנית או צרפתית קודם כל תסגור את המפעל הבלגי לפני שתסגור את המפעל בגרמניה או בצרפת. בבסיס, הוא טען, אין כמעט פטריוטיות בלגית, ואין מחויבות של אנשים למקום. למשל, הוא אמר - בהולנד תראה הרבה דגלים. בבלגיה לא תראה את הדגל כמעט בשום מקום.

הפתיע אותי לראות אפוא שדווקא את הדגל הבלגי רואים לא מעט (בעוד שבהולנד למשל לא ראיתי דגלים בכלל). אבל זו הזדמנות לבדוק מה שלום הפארסה הפוליטית ששמה בלגיה.

דווקא הבלגים יכולים להיות גאים, שכן מדינתם זכתה לאחרונה בשיא עולם חדש: בלגיה, שנכון להיום מתנהלת מזה 372 ימים ללא ממשלה מכהנת, היא המדינה עם הזמן הארוך ביותר ללא ממשלה מכהנת (היא שברה את השיא הקודם של עיראק, 249 ימים). וכל כך למה?

הנושא הבסיסי הוא כמובן היחסים המתוחים בין פלנדריה (שסמלה מופיע בתמונה) לוולוניה, החלק דובר הצרפתית של בלגיה, אבל יותר ספציפית הנושא הוא מחוז הבחירות בריסל-האלה-וילוורד. שיטת הבחירות בבלגיה היא שיטה אזורית רב נציגית, כלומר המדינה מחולקת למחוזות בחירה וכל מחוז בוחר מספר נציגים. לפי החוקה, במחוזות הבחירות המצויים בפלנדריה נמצאות רק רשימות פלמיות בפתק ההצבעה, במחוזות הבחירות של וולוניה נמצאים רק רשימות וולוניות ובבריסל מצויות רשימות משתי הקהילות בפתק ההצבעה. דא-עקא, שמחוז הבחירות של בריסל - בריסל-האלה-וילוורד, או BHV, הוא רחב יותר מטווח העיר העצמה ומכיוון שבריסל היא מובלעת דוברת צרפתית בתוך פלנדריה מחוז BHV מכיל גם חלקים בפלנדריה. ובשל תהליך הפירבור של העשורים האחרונים, תושבים דבורי צרפתית של בריסל עברו אל מחוץ לתחום העיר והם מנצלים את האפשרות שנפתחה להם מתוך הטעות האדמיניסטרטיבית הזו ומצביעים לרשימות וולוניות למרות שהם גרים בפלנדריה - מה שמרתיח את הפלמים. ועל כן כל המפלגות הפלמיות דורשות שהמחוז יפורק לבריסל עצמה - ובה יתחרו מפלגות משתי הקהילות - ומסביבתה, שיהיה מחוז בחירה פלמי לכל דבר, והוולונים מתנגדים בתוקף. ומכיוון שבנוסף לכל זה המערכת הפוליטית מאוד מפוצלת ללא קשר לעניין הלשוני - בפרלמנט הבלגי מיוצגות לא פחות מ12 מפלגות כשהגדולה ביותר מחזיקה ב27 מתוך 150 מושבים - לא ניתן ליצור קואליציה בלי מפלגות משתי הקהילות ומפלגות אלה לא מצליחות להגיע להסכמה על עתידו של BHV.

כמובן, שBHV הוא רק סימבול או אבן דרך נוספת בתהליך ההתפרקות הבלגי. בלגיה התחילה כמדינה אוניטרית והמבנה הפדרלי שלה יחסית חדש - בין השאר הסיבה לחוסר הגיון האדמיניסטרטיבי שתואר לעיל; והתהליך הזה נובע מהיפוך יחסי הכוחות בין הקהילות. עד שנות ה60 צרפתית היתה שפת האליטה, השלטון והתרבות בבלגיה, ופלמית בכלל לא היתה שפה רשמית במדינה. החל משנות ה60 מעמדה של וולוניה הלך וירד, בין השאר בשל ירידה כלכלית משמעותית עם שקיעתן של התעשיות הכבדות בעוד שמצבה הכלכלי של פלנדריה השתפר, וכיום פלנדריה היא החלק החזק יותר במדינה (וגם רוב האוכלוסיה), והוא דורש את שלו. בעצם, הדבר העיקרי שמאחד כיום את הקהילות הוא בית המלוכה (האמירה הידועה היא שבלגים אמיתיים הם רק בית המלוכה והיהודים) ובריסל, ולכן BHV נושא כל כך הרבה אמוציות.

ובעצם המצב הזה לא כל כך נורא עבור שני הצדדים. הוולונים מעוניינים בשימור הסטטוס קוו, ולכן עדיף להם שלא תהיה ממשלה; לפלמים נח המצב הנוכחי כי הוא מוכיח שבעצם הממשלה הפדרלית בבלגיה מיותרת. ובמידת מה היא אכן מיותרת - את ענייני החוץ, הבטחון ועניינים מוניטריים ממילא מנהלים גופים רב לאומיים - הEU ונאט"ו; רוב רובם של ענייני הפנים מנוהלים בשתי הקהילות השונות; את העניינים מנהלת בינתיים ממשלת מעבר; ואחרי הכל, בשביל לייצר שוקולד וופלים ולקרוא טינטין ואסטריקס, כמה הם כבר צריכים ממשלה?

גרמניה

כשביקרתי בבוסטון לפני כמה שנים ביקרתי בהרוורד, ושם יש פסל המכונה "פסל שלושת השקרים" - כתוב בפסל: "John Harvard, Founder, 1638" ושלושת השקרים הם שהרוורד לא נוסדה ב1638, שלא הרוורד ייסד אותה (הוא רק תרם קצת כסף), ושהפסל בכלל לא של הרוורד אלא של אדם שנראה דומה לו. ואז כשביקרתי בייל מתברר שיש להם אגדה אורבנית דומה. 

ונזכרתי בזה כי המיתוס טוען שהכביש המהיר הראשון בעולם הוא הכביש המהיר בין קלן לבון, במקור אוטובאן 8 והיום כביש 555 (הכניסה אליו מצולמת למעלה) אותו חנך היטלר בתחילת שלטונו. ובכן, כביש 555 נסלל ב1932 לפני שהיטלר עלה לשלטון, ולמעשה מי שחנך אותו הוא דווקא אדנאוור - מי שהיה לאחר מכן הקנצלר הראשון ואביה של גרמניה המערבית, ושהיה באותה התקופה ראש העיר קלן; ובכלל, זה אינו הכביש המהיר הראשון בעולם, שכן כבוד זה מגיע לאוטוסטרדה הראשונה באיטליה.

קלן היא גם ליבו של האיזור הקתולי של גרמניה, והיא אף מכילה קתדרלה מרשימה. וזה הביא אותי לחשוב שגרמניה בעצם היא הדוגמה הנגדית החזקה ביותר לתיאורית הפרוטסטנטיות והקפיטליזם של מקס וובר. הרי מה טען וובר? שהפרוטסטנטיות הכילה ערכים שסייעו לצמיחתה של חברה קפיטליסטית ותעשייתית. אבל גרמניה - ערש הפרוטסטנטיות ומעוזו - דווקא עברה את המהפכה התעשייתית יחסית מאוחר, הרבה אחרי צרפת הקתולית למשל; ובעיקר בתוך גרמניה, החלקים המפותחים והתעשייתיים יותר הם דווקא החלקים המערביים - הריין והרור - הקתולים, בעוד שהמזרח הפרטסטנטי יותר מפגר כלכלית. אז נכון שהיום זה נובע הרבה בשל המורשת הקומוניסטית, אבל גם לפני מלחה"ע השנייה, אמנם היו איזורי תעשיה במזרח אבל עדייןם עיקר התעשייה היה במערב. זה קשור כמובן גם למשאבי טבע - בריין וברור היה הרבה פחם - אבל זה עדיין סותר את תיאורית ובר.

בריין עדיין מובילים פחם

במלחה"ע השניה הופצצה אאכן ונהרסה כמעט כולה, ולכן מבירתו של קרל הגדול לא נשאר הרבה. אבל הקדתרלה - שראשיתה עוד בימיו של קרל הגדול - נותרה על כנה ובקדמתה ארון שרידי הקדושים עם עצמותיו של קרל עצמו. אבל זה הכי קרוב שנותנים להתקרב.

הולנד

והולנד? להולנדים לא נותר אלא לחגוג ביום המלכה, כפי שמראה יצירת האומנות הזו, המבוססת על כמות שליחת הSMSים באמסטרדם במהלך החגיגות:

והגרסה של ערב השנה החדשה אפילו יותר יפה:

נ.ב. אנתוני וינר התפטר.