בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום שישי, 12 באוגוסט 2011

אנקדוטות ופרפראות

חמשת קוראי היקרים, אתם יכולים להפסיק לכסוס את ציפורניכם בדאגה. אני לא מוטל אי שם בתעלה חשוכה, אלא רק לאחר קרב בסטרופטוקוק. מה שכן, עייפתי מפוליטיקה לזמן מה, ולכן הפוסט הזה יוקדש בעיקר לפרפראות ואנקדוטות. יש לא מעט פוליטיקה אמריקאית בהתחלה אבל גם אם אתם מתעייפים, על תוותרו על שני הסעיפים האחרונים, הם שווים את זה. ולעבודה:
1. אם תהיתם, כך נראה העולם מבעד לעיניהם של S&P (למרות שיש לי חשש שיש חוסר התאמה בין הצבעים לנתונים):

via chartsbin.com
2. ורק כדי לשמור דברים בפרופורציה: מעבר לעובדה שS&P היו חלק מהמערך שבנה את בועת הנגזרות הפיננסיות שהביאה לפריצת המשבר הכלכלי מלכתחילה (מכיוון שהם דרגו חבילו של פרוסות חוב שלא היה להם מושג מה באמת יש בהן בדירוג "AAA" מושלם), התוכלו לנחש, ילדים, מה היה הדירוג של להמן ברוד'רס יום לפני שקרס? נכון מאוד, A. (הסולם הוא בין AAA לC-), הציון שהם נותנים למשל לאג"ח של ממשלת ישראל.
3. נכון שאם מעמיקים בדבריו יש משהו במה שהוא אומר, ונכון שפרובוקטורים דמוקרטיים סחטו את זה ממנו, אבל במצב הנוכחי של הכלכלה האמריקאית מיט רומני בודאי לא שמח שנפלט לו הציטוט: "תאגידים הם גם בני אדם":

4. אתמול התקיים השלישי בפריימריז הרפובלקאים, והראשון שלמעשה משתתפים בו כל המועמדים - פרט לריק פרי, מושל טקסס, שטרם הודיע על מועמדותו רשמית אך כנראה שיעשה זאת בקרוב. שני הדברים המעניינים בדיבייט היו ראשית דו קרב שהתפתח בין טים פולנטי, מושל מינסוטה, ומישל בקמן, חברת קונגרס מהמדינה, מחביבות הימין ובשלב זה המועמדת המובילה פרט למיט רומני. עבור שניהם הבחירות הראשונות באיווה הם בגדר להיות או לחדול, שכן הסכוי שלהם הוא רק אם יוכלו לההיפך למועמד ה"אנטי רומני", והמומנטום הזה פחות או יותר יקבע אז ולא לאחר מכן. מכל מקום, מעניינת יותר -  ואף מרשימה הוא הדבקות באורתודוקסיה הרפובליקאית: כמעט אין הבדלי מדיניות בין המועמדים ולכן הם מתחרים במי יותר אמין בשמירה על העקרונות הרפובליקאים ובחוסר נכונות להתפשר (ולכן תוקפים את רומני על חוק הבריאות שלו כמושל מסצ'וסטס, את פולנטי על שפעם היה מוכן לתמוך במס על פליטות פחמן, וכו). ואולי הדוגמה המייצגת מכל היא העובדה שכאשר נשאלה השאלה האם מועמד כלשהו יהיה מוכן לתמוך בעסקה להורדת הגרעון שכוללת דולר אחד של מסים (לאו דווקא מסים חדשים, גם סגירת עיוותי מס) על כל 10 דולרים של קיצוצים בתקציב - יחס של 1:10 - אף לא אחד היה מוכן לתמוך. זו לא מפלגה שמנסה ליישם מדיניות, זו מפלגה שמתיחסת למדיניות שלה כאל דת, עיקרי אמונה, שעליהם אי אפשר לעבור, ועליהם אסור להתפשר (זה לא אני, זה הסקרים אומרים). זו לא אסטרטגית ממשל מועילה במיוחד כשמצבי "בני ערובה" - כגון זה של תקרת החוב, בו העדר עשייה היה גורם לתוצאה לא רצויה מצד הדמוקרטים - הם סך הכל די נדירים והאמריקאים לא ממש מתים על ממשל מקוטב פוליטית ומשותק.
4. רוצים שטים פולנטי, מושל מינסוטה, יבשל לכם ארוחת ערב או יכסח לכם את הדשא? הזכירו לו את הציטוט הסא מתוך הדיבייט של אתמול:
"Where is Barack Obama's plan on Social Security reform, Medicare reform, Medicaid reform? In fact, I'll offer a prize tonight to anybody in this auditorium or anyone watching on television. If you can find Barack Obama's specific plan on any of those items, I will come to your house and cook you dinner... Or if you prefer, I'll come to your house and mow your lawn. But in case Mitt wins, I'm limited to one acre. One acre
תוך אזכור העובדה שדווקא חוק ביטוח הבריאות השנוא עליו מכיל עשרות רפורמות במדיקייר ומדיקאייד.
5. בחלק מקהל הtea party לא כל כך עצובים שארה"ב איבדה את דירוג האשראי שלה, למעשה, די מרוצים מכך (מישהו אמר 'סילבן "מותר גם לפגוע במדינה כדי להפיל את הממשלה" שלום'?):

6. חישבו על זה בפעם הבאה שאתם יוצרים סיסמא מעצבנת:
xkcd כמובן)
7. בחייאת ישראל כ"ץ, אתה עושה את הסטירה עליך קלה מדי. ללכת לדבר עם החברה ברוטשילד ולחנות בברוטליות באדום לבן? לא יכולת לנסות לפחות למצוא אימג' מעודן יותר?
8. גוגל הולכים לתמוך בשיפוץ ושימור בלצ'לי פארק. כבוד.
9. בודקי בחינות, הזהרו, אתם הבאים בתור להיות מקוצצים: מחקר מראה שמחשבים יכולים לבדוק בחינות טוב יותר מאנשים. (יש לי פוסט רציני על זה בהזדמנות)
10. הבן של ראש ממשלת שוודיה עומד להתחיל לעבוד במקדולנדס. נכון, זה קצת גימיקי, אבל עדיין היה נחמד אם מישהו היה בכלל מעלה על דעתו שאבנר או יאיר נתניהו (כשישתחרר משירותו הצבאי) ישתתף בגימיק כזה. ומסתבר שגם יאיר נתניהו עבד כזבן בקסטרו לפני שירותו, אז צריך לתת קרדיט איפה שמגיע (וגם למגיב האנונימי שהאיר את עיני בנושא)
11. מדיניות החוץ של ברק אובמה די קטסטרופלית, אבל דווקא במלחמה בטרור כנראה הולך לו לא רע.
12. מי אמר שמכוניות לא גדלות על העצים? המכונית הבאה למשל, כן גדלה על, או ליתר דיוק, כעץ:
פרטים כאן
13. וסיפור הfeel good האולטימטיבי: בני הזוג נייג'ס, זוג ממוצע מפלורידה, קיבל את ההודעה המאיימת מכולם מהבנק (שכל כך הרבה אמריקאים מקבלים): הודעה שהבנק  - בנק אוף אמריקה, הבנק הגדול בארה"ב לאחר שרכש את מריל לינץ' - מעקל את ביתם, בשל פיגור תשלומי המשכנתא. דא עקא, שלזוג נייג'ס כלל אין משכנתא על הבית. הבנק טעה, כפי שהוא טועה במקרים רבים. אך מכתבי הזוג לבנק לא עזרו, והבנק עמד בשלו. אז הזוג החליט לתבוע את הבנק, ולא הצליח למצוא שום עורך דין שייצג אותם (למרות שהם כמובן צודקים) עד שהגיעו לטוד אלן - עו"ד צעיר שסיים בי"ס למשפטים לפני, ניחשתם נכון, 7 חודשים בלבד. עו"ד אלן תבע את הבנק וניצח, ובית המשפט פסק לזוג נייג'ס פצויים והוצאות בסך $3,000. שאותם, כמובן, הבנק לא שילם, למרות הודעות חוזרות ונשנות. אז עורך הדין גייס את השריף של הפרבר בו הם גרים, הביא חברת מובלים לסניף הקרוב של בנק אוף אמריקה ועקל את הסניף. ג'ון אוליבר עושה מזה את כל הכיף שאתם צריכים לשבת:

The Daily Show With Jon StewartMon - Thurs 11p / 10c
The Forecloser
www.thedailyshow.com
Daily Show Full EpisodesPolitical Humor & Satire BlogThe Daily Show on Facebook

גוט שאבס!


5 תגובות:

  1. לא תמיד ביבי יוצא רע: יאיר נתניהו דווקא עבד כזבן צנוע ומנומס בקסטרו.

    השבמחק
  2. אני לא בקיא במה שקורא כרגע במחוזות הרפבוליקאים, אבל אם מדברים על מסע בחירות "דתי", נראה לי שיש מה ללמוד מהדמוקרטים. משפט הבחירות "כן, אנחנו יכולים" הוא פחות-או-יותר המשפט הכי אווילי, הכי קישקושי והכי לא ממומש בכל מסעות הבחירות שאני נככתי בהם.
    אני אופתע אם משהו ממה שהרפובליקאים עושים מתקרב לאקסטזה הדתית שאובמה הפיח בארה"ב בזמנו.

    השבמחק
  3. תודה על התגובות!

    אנונימי 1: fair enough, תיקנתי.
    אנונימי 2: מסכים איתך לחלוטין על האווריריות המטופשת והאקסטזה הדתית שאפפה את מסע הבחירות של אובמה, ואני מניח שלא מעט דמוקרטים חשים "חרטת הקונה" על הצבעתם בפריימריז. אבל מכל מקום, אני התכוונתי ל"דתי" במובן אחר: הכוונה היא שהרפובליקאים לא מתייחסים על עקרונות המדיניות שלהם - קיצוץ הממשל, קיצוץ במסים וכו' - כאל עקרונות מדיניות שאפשר - וצריך - לשאת ולתת ולהתפשר עליהם כדי למשול ביעילות אלא כאל עקרונות דתיים כמעט שצריך לעמוד עליהם לא משנה מה - גם אם ארה"ב מאבדת את דירוג האשראי שלה (או אף עלולה להגיע לחדלות פרעון) בעקבות כך. במובן הזה, הדמוקרטים מאוד שונים. זה לא סותר את זה שהדמוקרטים מאוד בעייתיים במובנים אחרים.

    השבמחק
  4. האם זה שהאירו את עינך לגבי נקודה זו או אחרת עשויה לשנות את נקודת המבט? פחות זלזול?

    (אנונימי שלישי)

    השבמחק
  5. אני תמיד משתדל לבדוק את דעותי, למרות שנראה לי שכאן הכוונה יותר לטון מאשר לדעה. אז אני מרים את הכפפה - אני לא יכול להתחייב שאזלזל פחות, אבל אני כן אנסה לבדוק את עצמי יותר לפני שאני מזלזל.

    השבמחק