צדק מרק טווין כשטען: "The coldest winter I ever spent was a summer in San Francisco". הייתי בעיר היפה הזו בינואר, וכעת ביולי, ומזג האויר זהה: קריר, ערפילי, מעונן. לא הייתם מנחשים שעכשיו קיץ. מה שממש מדהים הוא שאם תסעו חצי שעה מזרחה, לאיזור דייויס נגיד שבעמק המרכזי של קליפורניה, הטמפרטורות יטפסו בלא פחות מ20 מעלות צלזיוס - בסן פרנסיסקו 18-20 מעלות, ובדיוויס 40. מצד שני, בתור ירושלמי, שביום חורף טיפוסי יכול לרדת גשם זלעפות וקור כלבים מעל ביתו אבל במרחק 10 דקות נסיעה מזרחה (טוב, חצי שעה, אבל זה רק כי עוקפים את ירושלים המזרחית ועזריה) יש יום שמש נאה, אני לא צריך להיות ממש מופתע.
מכל מקום, ביקורי כאן והא הזמדנות להתעדכן במצב המירץ, ובפרט, לשנות משהו את אחת האבחנות הקודמות שלי. כבר לפני שנה (אני לא מוצא את הפוסט כרגע אבל תאמינו לי) טענתי שהדינמיקה של המירוץ ב2012 תהיה דומה לזו של 1996: לאחר נצחון רפובליקאי מוחץ בבחירות אמצע הקדנציה, הרפובליקאים מגזימים בעימותיות ובהקצנה הימנית שלהם, מרתיעים את הבוחרים בעוד הנשיא עושה קאמבק ומנצח נצחון ברור בבחירות. אבל ככל שהמירוץ מתקדם נראה שהוא דווקא מאוד מזכיר מירוץ אחר: זה של 2004. ובכן:
הנשיא מכהן שתחילת הקדנציה שלו נהנה מפופולאריות גבוהה: בוש הבן לאחר 11/9, אובמה מיד לאחר בחירתו;
מהלכי המדיניות שלו גורמים לזעם בלתי נתפס במחנה היריב: המלחמה בעיראק וקיצוצי המסים אצל בוש, רפורמת הבריאות, תוכנית התמריצים וצבע העור אצל ברק אובמה);
עם זאת, בצד הזעם הגדול המחנה היריב מצליח לייצר שורת מועמדים ארוכה המורכבת ממועמדים בינוניים ופושרים למדי; המועמד שמנצח לבסוף בפריימריז נשען על טיעון אחד מרכזי כהצדקה ליכולתו לטפל בנושא העיקרי על סדר היום, וזה שבעיקר מכעיס את יריביו של הנשיא: ג'ון קרי עם הקרדיט הבטחוני שלו התבסס שמקורו על שירותו בויאטנאם כטיעון ליכולתו לטפל במלחמה בעיראק ולהתמודד עם האשמות הרפובליקאים בדבר חוסר פטריוטיזם דמוקרטי באופן כללי, מיט רומני עם ניסיונו העסקי בביין קפיטל בטיעון ליכולתו לתקן את המצב הכלכלי;
אלא שהתנהלות הפריימריז - שורת מועמדים ליצניים מול רומני, פריממריז קצרים שקורסים לכיוון קרי מיד לאחר איווה - מביאים לכך שהפריימריז לא ממלאים את אחד התפקידים החשובים שלהם והוא לאתגר את המועמד המוביל ולחשוף את חולשותיו כך שיתמודד עמן טוב יותר בבחירות הכלליות;
וכך שבבחירות הכלליות שורת פרסומות ארוכה של הקמפיין של הנשיא או קבוצות הקשורות אליו ממוטטים מהיסוד דווקא את לב הטיעון המבסס את המועמדות הנגדית. כולם זוכרים את פרסומות הswift boat veterans for truth, שטענו שג'ון קרי זייף את הסיפור מתקופת מלחמת ויאטנאם שהביא לעיטורו בעיטורים הגבוהים ביותר בצבא ארה"ב. הפרסומות הללו לקחו את הקמפיין למקום הזוי משהו שבו בלב המצב הבעייתי של 2003-2004, עם שתי מלחמות וכלכלה לא משהו, עיקר הקמפיין נסוב על טענות מתקופת ויטנאם. אפילו נוצר פועל חדש בלקסיקון הפוליטי האמריקאי: swift boating. וכעת, נראה שאובמה עושה בדיוק את אותו הדבר, עם פרסומות התוקפות את פועלו בביין קפיטל, כמו זו:
או כאלה שתוקפות אותו על כל מיני גלויים בטפסי המס שחשף (רק מ2010, רומני מסרב לחשוף את טפסי המס שלו משנים קודמות, למרות שנוהג הרווח בקרב מועמדים נשיאותיים הוא לחשוף לפחות 10 שנים, לפי כלל שקבע באופן אירוני אביו של רומני, ג'ורג' רומני, כשרץ בפריימריז הרפובליקאים לנשיאות ב1964) על חברות וקרנות במקלטי מס כמו ברמודה או איי קיימן:
בהתחלה ניסה הקמפיין של רומני להתמודד עם ההתקפות הללו כמו קמפיין קרי ב2004, דהיינו להתעלם מהן. אבל נראה שההתקפות מתחילות לגבות מחיר מרומני (במיוחד שהן מגדירות אותו בפני מות נכבדת מהבוחרים שרק עכשיו מתחילה לשים לב למירוץ) והם ניסו לתקוף בחזרה, והתחילו להסתבך. כך למשל, על הטענה שרומני כיו"ר ביין קפיטל ניהל חברות שיצאו מקומות עבודה לסין, טען קמפיין רומני שבתקופה הרלוונטית - 1999-2002 - הוא לא היה בכלל בביין קפיטל, אלא עבר לנהל את אולימפיאדת החורף של סולט לייק סיטי. אלא שהאמת יותר מורכבת: רומני אמנם עזב חלקית את ביין באותה תקופה אבל באופו חלקי וזמני; הוא רשום בטפסים שנשלחו לרשות לניירות ערך האמריקאית כיו"ר, נשיא ובעל המנייות היחיד בביין ובשימוע שנערך לו ב2002 במס'צוסטס כדי לקבוע האם הוא תושב המדינה ולפיכך רשאי להתמודד למושלותה, טען רומני עצמו שלאורך התקופה הוא ביקר תכופות במסצ'וסטס והיה מעורב בביין. אז עכשיו העולם הפוליטי האמריקאי עסוק רובו ככולו בשאלה איפה רומני היה ב1999-2002 והאם יש לו אחריות לפעילות ביין באותה תקופה. יש לזכור שבכל זאת זה קצת פחות הזוי מ2004, שכן רומני עצמו ממשיך להציג את נסיונו העסקי כצידוק העיקרי לכשירותו לנשיאות, מה שקרי לא עשה ביחס לשירותו בויאטנאם. מכל מקום, הדמוקרטים מסתערים על הסיפור כמוצאי שלל רב, כמה מהם אף רמזו שאם רומני אכן לא היה מעורב בביין כפי שהוא טוען כעת אזי הוא שיקר לרשות לניירות ערך שזו עברה פלילית (כמובן שזה לא ממש נכון, רומני מאוד נזהר לשחק עם החוק אבל אף פעם לא באמת לעבור אותו) ועוד מעט קט נראה את הדמוקרטים ממשיכים את הטיעון בדיוק למקום אותו הם רוצים: אם אתה רוצה להוכיח שלא היית בביןן - אנא, חשוף את טופסי המס שלך מאותה התקופה. ומי יודע כמה שלדים שלא שולם עליהם מע"מ יש בארון הזה.
בקיצור, נסכם עם הפרסומת האחרונה של קמפיין אובמה עד כה, שמסכמת את העניין ואותי משמחת קצת בלב, בהראותה שהדמוקרטים גם יכולים להיות קצת אכזריים לפעמים ולא רק לחטוף מהלומות.
מכל מקום, ביקורי כאן והא הזמדנות להתעדכן במצב המירץ, ובפרט, לשנות משהו את אחת האבחנות הקודמות שלי. כבר לפני שנה (אני לא מוצא את הפוסט כרגע אבל תאמינו לי) טענתי שהדינמיקה של המירוץ ב2012 תהיה דומה לזו של 1996: לאחר נצחון רפובליקאי מוחץ בבחירות אמצע הקדנציה, הרפובליקאים מגזימים בעימותיות ובהקצנה הימנית שלהם, מרתיעים את הבוחרים בעוד הנשיא עושה קאמבק ומנצח נצחון ברור בבחירות. אבל ככל שהמירוץ מתקדם נראה שהוא דווקא מאוד מזכיר מירוץ אחר: זה של 2004. ובכן:
הנשיא מכהן שתחילת הקדנציה שלו נהנה מפופולאריות גבוהה: בוש הבן לאחר 11/9, אובמה מיד לאחר בחירתו;
מהלכי המדיניות שלו גורמים לזעם בלתי נתפס במחנה היריב: המלחמה בעיראק וקיצוצי המסים אצל בוש, רפורמת הבריאות, תוכנית התמריצים וצבע העור אצל ברק אובמה);
עם זאת, בצד הזעם הגדול המחנה היריב מצליח לייצר שורת מועמדים ארוכה המורכבת ממועמדים בינוניים ופושרים למדי; המועמד שמנצח לבסוף בפריימריז נשען על טיעון אחד מרכזי כהצדקה ליכולתו לטפל בנושא העיקרי על סדר היום, וזה שבעיקר מכעיס את יריביו של הנשיא: ג'ון קרי עם הקרדיט הבטחוני שלו התבסס שמקורו על שירותו בויאטנאם כטיעון ליכולתו לטפל במלחמה בעיראק ולהתמודד עם האשמות הרפובליקאים בדבר חוסר פטריוטיזם דמוקרטי באופן כללי, מיט רומני עם ניסיונו העסקי בביין קפיטל בטיעון ליכולתו לתקן את המצב הכלכלי;
אלא שהתנהלות הפריימריז - שורת מועמדים ליצניים מול רומני, פריממריז קצרים שקורסים לכיוון קרי מיד לאחר איווה - מביאים לכך שהפריימריז לא ממלאים את אחד התפקידים החשובים שלהם והוא לאתגר את המועמד המוביל ולחשוף את חולשותיו כך שיתמודד עמן טוב יותר בבחירות הכלליות;
וכך שבבחירות הכלליות שורת פרסומות ארוכה של הקמפיין של הנשיא או קבוצות הקשורות אליו ממוטטים מהיסוד דווקא את לב הטיעון המבסס את המועמדות הנגדית. כולם זוכרים את פרסומות הswift boat veterans for truth, שטענו שג'ון קרי זייף את הסיפור מתקופת מלחמת ויאטנאם שהביא לעיטורו בעיטורים הגבוהים ביותר בצבא ארה"ב. הפרסומות הללו לקחו את הקמפיין למקום הזוי משהו שבו בלב המצב הבעייתי של 2003-2004, עם שתי מלחמות וכלכלה לא משהו, עיקר הקמפיין נסוב על טענות מתקופת ויטנאם. אפילו נוצר פועל חדש בלקסיקון הפוליטי האמריקאי: swift boating. וכעת, נראה שאובמה עושה בדיוק את אותו הדבר, עם פרסומות התוקפות את פועלו בביין קפיטל, כמו זו:
בהתחלה ניסה הקמפיין של רומני להתמודד עם ההתקפות הללו כמו קמפיין קרי ב2004, דהיינו להתעלם מהן. אבל נראה שההתקפות מתחילות לגבות מחיר מרומני (במיוחד שהן מגדירות אותו בפני מות נכבדת מהבוחרים שרק עכשיו מתחילה לשים לב למירוץ) והם ניסו לתקוף בחזרה, והתחילו להסתבך. כך למשל, על הטענה שרומני כיו"ר ביין קפיטל ניהל חברות שיצאו מקומות עבודה לסין, טען קמפיין רומני שבתקופה הרלוונטית - 1999-2002 - הוא לא היה בכלל בביין קפיטל, אלא עבר לנהל את אולימפיאדת החורף של סולט לייק סיטי. אלא שהאמת יותר מורכבת: רומני אמנם עזב חלקית את ביין באותה תקופה אבל באופו חלקי וזמני; הוא רשום בטפסים שנשלחו לרשות לניירות ערך האמריקאית כיו"ר, נשיא ובעל המנייות היחיד בביין ובשימוע שנערך לו ב2002 במס'צוסטס כדי לקבוע האם הוא תושב המדינה ולפיכך רשאי להתמודד למושלותה, טען רומני עצמו שלאורך התקופה הוא ביקר תכופות במסצ'וסטס והיה מעורב בביין. אז עכשיו העולם הפוליטי האמריקאי עסוק רובו ככולו בשאלה איפה רומני היה ב1999-2002 והאם יש לו אחריות לפעילות ביין באותה תקופה. יש לזכור שבכל זאת זה קצת פחות הזוי מ2004, שכן רומני עצמו ממשיך להציג את נסיונו העסקי כצידוק העיקרי לכשירותו לנשיאות, מה שקרי לא עשה ביחס לשירותו בויאטנאם. מכל מקום, הדמוקרטים מסתערים על הסיפור כמוצאי שלל רב, כמה מהם אף רמזו שאם רומני אכן לא היה מעורב בביין כפי שהוא טוען כעת אזי הוא שיקר לרשות לניירות ערך שזו עברה פלילית (כמובן שזה לא ממש נכון, רומני מאוד נזהר לשחק עם החוק אבל אף פעם לא באמת לעבור אותו) ועוד מעט קט נראה את הדמוקרטים ממשיכים את הטיעון בדיוק למקום אותו הם רוצים: אם אתה רוצה להוכיח שלא היית בביןן - אנא, חשוף את טופסי המס שלך מאותה התקופה. ומי יודע כמה שלדים שלא שולם עליהם מע"מ יש בארון הזה.
בקיצור, נסכם עם הפרסומת האחרונה של קמפיין אובמה עד כה, שמסכמת את העניין ואותי משמחת קצת בלב, בהראותה שהדמוקרטים גם יכולים להיות קצת אכזריים לפעמים ולא רק לחטוף מהלומות.
If you drive 20 minutes to the south you can also find good weather in sunny Foster City.
השבמחקIt was foggy and cold in SF today and nice and warm in here.
Asaf.
(Was that polish enough?)
אם אתה בסן פרנסיסקו וקר לך, תעבור את הכביש. יכול להיות שיהיה קיץ שם.
השבמחק