נפתח בוידוי: אני אוהב מחזות זמר. כן, עם הקיטש והכל. וכדי להוסיף חטא על פשע, גרסת הסרט של אויטה בכיכובה של מדונה מ1996 עדיין חביבה עלי (כנראה שאני הסטרייט היחיד בעולם שמחבב את הסרט הזה). מכל מקום, אחד השירים בסרט, The rainbow tour, מתאר את מסעה המפורסם של אויטה לאירופה ב1947:
המסע נולד בעקבות הזמנה של פרנקו לחואן פרון, שנבחר רק שנה קודם לכן, לבקר בספרד; ארגנטינה היתה בעלת ברית חשובה של ספרד הפשיסטית באותן שנים, שבהן אבדה ספרד את בעלות בריתה הפשיסטיות שהפסידו במלחמה מחד, והמלחמה הקרה עוד לא התחממה מספיק כדי להפשיר את יחס מדינות המערב לספרד, כפי שקרה החל משנות ה50, מאידך (ארה"ב הכירה בספרד הפרנקואיסטית בתמורה להצבת בסיסים אמריקאים בשטחה ב53). למעשה, ארגנטינה הצילה את ספרד מחרפת רעב פשוטו כמשמעו בסוף שנות ה40. כך שפרון רצה להענות להזמנתו של פרנקו; מאידך, גם ארגנטינה עצמה רק יצאה מהבידוד הבינ"ל שנכפה עליה במהלך המלחמה, ופרון חשש שביקור אצל פרנקו לא יתקבל יפה במערב. הפשרה היתה שאוה תסע לספרד, ולשלל מדינות אירופיות נוספות, בנוסף לביקור אצל האפיפיור, במסע של "רצון טוב" לשפר את תדמיתה של ארגנטינה בעולם. התוצאות היו מעורבות - בעוד שבספרד אוה התקבלה בהתלהבות, במדינות אחרות קבלת הפנים אליה היתה קרירה למדי.
נזכרתי כמובן בשל הrainbow tour שבו פצח מיט רומני החל בשבוע שעבר. מכיוון שהקריירה של מיט רומני עד כה כללה רק תפקידים פנים-אמריקאיים, ששיאם בתפקיד מושל (למעשה, רומני הוא המועמד הכי פחות מנוסה בתפקיד ממשל מזה כמה עשורים), ביקור מתוקשר בחו"ל, שנועד להעלות את הפרופיל של רומני בתחום מדיניות החוץ, רק מתבקש. ואכן רומני תכנן את מסעו הנוכחי בקפידה, עם ביקורים בלונדון - שנועדו להזכיר את נסיונו בניהול אולמפירדת החורף בסולט לייק סיטי ב2002; בארץ, כדי לקרוץ לבוחרי הימין, הן בדתיים אוונגליסטים והן הנצים הבטחוניים, ולטעון שהוא תומך נלהב יותר בשיראל; ובפולין, שגם מהווה בעלת ברית אירופית לארה"ב מהסוג שנצי החוץ הניאו-קונסרביטיבים אוהבים, חלק מ"אריופה החדשה" של דונלד רמספלד, וגם כארץ המוצא לקבוצות בוחרים לא קטנות שמדינות המערב התיכון, ובראשן אוהיו הקריטית. אז איך הולך לו עד עכשיו?
לתאר את הביקור כ"לא משהו" זה אנדרסטיימטנט.
עוד לפני הביקור נשא רומני נאום משמעותי בנושא מדיניות החוץ באירוע השנתי של חיילים בוגרי מלחמות מעבר לים (תרגום מסורבל שלי לVeterans of Foreign Wars). הבעיה היא שהוא לא אמר ממש שום דבר משמעותי. לא ברור היה מהנאום מה תהיה מדיניות החוץ שלו, במה היא שונה מאובמה אותו הוא מבקר וחמור מכך שמה היא שונה ממדיניות החוץ של בוש, אחד הנשיאים הגרועים ביותר בתחום מדיניות החוץ בהסטוריה.
אבל המכות המשמעותיות היו בעת ביקורו בלונדון. בדרך ללונדון אחד מיועציו טען באנונימיות לעיתונאים ש"ברק אובמה לא יודע להעריך את הקשר האנגלו-סקסי בין האומות" - אמריה שמתבטאת כגזענית ממש בארה"ב; הוא שכח את שמו של אד מיליבנד, מנהיג האופוזיציה מהלייבור, בעת שנפגש איתו; ביציאה מפגישת תדרוך עם הממסד הבטחוני הבריטי הוא ציין לעיתונאים שהיה מאוד מעניין לקבל תדרוך מהMI6 - פליטת פה חמורה אם זוכרים שהבריטים מתיחחסים לסודיות של הMI6 בריצנות תהומית, ואשרו את קיומו של הארגון רק 1996 (זה בערך שקול לכך שרומני יצא לעיתונאים ויאמר: התרשמתי מאוד מהיכולות הגרעיניות של ישראל בכור הדימונה); באותה מסיבת עיתונאים הוא אמר שמעניין להסתכל על החלק הסמוי מין העיין של רח' דאונינג 10, או כפי שניסח זאת looking out of 10 Downing st.'s backside מבלי להיות מודע לכך שבאנגליה, backside הוא כנוי לישבן, ו10 downing st לרוב כנוי לראש הממשלה (כמו "הבית הלבן אומר" בארה"ב - מה שהופך את האמירה הזו ללא מוצלחת במיוחד.
אבל הגרוע מאלה קרה בתחילת הביקור. כזכור, חלקו האנגלי של הביקור נועד להיות ביקור של הרגשה טובה, ביקור במשחקים האולימפיים עם כל ההתרגשות וההייפ סביבם, לא יותר. אלא שבראיון לNBC בתחילת הביקור, כאשר בראיין וויליאמס שאל אותו מה התרשמותו מהאוירה עד כה (המשחקים עוד לא התחילו אז) הוא אמר ש"יש כמה חלקים מעוררים דאגה - סדורי הבטחון, שביתה של המוכסים, ולא ברור שהעם הבריטי באמת מתיצב מאחורי המשחקים". זו אמריה שיכולה להיות נכונה, אבל ממש לא הדבר הנכון לומר כאשר כל מטרת ביקורך היא להתארח במשחקים ולהנות מהם - הבריטים נעלבו, ודי בצדק. דיוויד קמרון - ראש ממשלה שמרני, שאעמור להיות בעל ברית של רומני - הגיב כך: "We are holding an olympic games in one of the busiest, most bustling cities anywhere in the world. Of course it's easier if you're holding the olymic games in the middle of nowhere". בוריס ג'ונסון, ראש עירית לונדון - שוב, מהשמרנים, אמור להיות בעל ברית של רומני - בעצרת לפני תחילת המשחקים, כשדי לעודד את הקהל התחיל באמירה "There's some guy named Mit Romeny, wondering if we are prepared. Are we preared?"
בארץ, עד כה, נראה שרומני לא עשה פדיחות כה ברורות. היה לו בלגאן קצת עם הנסיון למנוע מהתקשורת לסקר את אירוע ההתרמה שלו, בכיכובו של שלדון אדלסון, נסיון שנכשל; וכן היה את הביטול התמוה ברגע האחרון של הפגישה עם שלי יחימוביץ', שכנראה בא בהוראה ישירה מלשכת נתניהו (אני מניח שכותרת בסגנון Romney taking orders from Netanyahu's staff לא היתה עוברת טוב בעיתונות האמריקאית, אבל הם איכשהו לא נתפסו לסיפור הזה עדיין). אבל מה שכן מעניין - ומעניין לראות אם הנושא הזה יעלה בתקשורת האמריקאית בהמשך - הוא התוכן של נאומו של רומני באותו אירוע. כנראה כהפקת לקחים, רומני הילל ושיבח את ישראל; זה כמובן לא מפתיע וגם מחמיא. אלא שהנושאים שבחר להלל קצת סותרים את המידינות שלו עצמו. רומני הילל את הכלכלה הישראלית והמשמעת התקציבית הישראלית, ושכח לציין ששיעור מס ההכנסה המירבי בארץ - 48% - יתפס כמהפכה קומוניסטית של ממש במפלגתו; אלב הזוי מכך, רומני הילל את מערכת הבריאות הישראלית. לא שאין מה להלל בה, כמובן, אני חושב שמערכת הבריאות שלנו מצויינת; אבל ראשית, זה תזמון קצת אומלל לעשות זאת יום לפני שנתניהו מנחית גרזן של ממש על אותה מערכת בדיוק, ושנית, שיא האירונניה הוא בכך שמערכת הבריאות שלנו מבוססת על חיוב לקנות ביטוח בריאות - הבסיס של חוק הבריאות של אובמה שלפי רומני ומפלגתו הוא האיום הגדול ביותר לחירות הכלכלית האמריקאית מאז מס התה ב1775. (בארץ זה אפילו יותר אגרסיבי, כי ביטוח הבריאות נגבה כמס ומועבר לקופות החולים דרך הממשלה, והממשלה גם מגדירה את סל הבריאות. הצעות שכאלה היו נתפסזות כמהפכה קומוניסטית של ממש). אז אני שמח שרומני מעריך את מערכת הבריאות שלנו, אני בודאי מעריך אותה. השאלה היא אם הוא יחליט לאמץ משהו ממה שמוצלח בה.
נזכרתי כמובן בשל הrainbow tour שבו פצח מיט רומני החל בשבוע שעבר. מכיוון שהקריירה של מיט רומני עד כה כללה רק תפקידים פנים-אמריקאיים, ששיאם בתפקיד מושל (למעשה, רומני הוא המועמד הכי פחות מנוסה בתפקיד ממשל מזה כמה עשורים), ביקור מתוקשר בחו"ל, שנועד להעלות את הפרופיל של רומני בתחום מדיניות החוץ, רק מתבקש. ואכן רומני תכנן את מסעו הנוכחי בקפידה, עם ביקורים בלונדון - שנועדו להזכיר את נסיונו בניהול אולמפירדת החורף בסולט לייק סיטי ב2002; בארץ, כדי לקרוץ לבוחרי הימין, הן בדתיים אוונגליסטים והן הנצים הבטחוניים, ולטעון שהוא תומך נלהב יותר בשיראל; ובפולין, שגם מהווה בעלת ברית אירופית לארה"ב מהסוג שנצי החוץ הניאו-קונסרביטיבים אוהבים, חלק מ"אריופה החדשה" של דונלד רמספלד, וגם כארץ המוצא לקבוצות בוחרים לא קטנות שמדינות המערב התיכון, ובראשן אוהיו הקריטית. אז איך הולך לו עד עכשיו?
לתאר את הביקור כ"לא משהו" זה אנדרסטיימטנט.
עוד לפני הביקור נשא רומני נאום משמעותי בנושא מדיניות החוץ באירוע השנתי של חיילים בוגרי מלחמות מעבר לים (תרגום מסורבל שלי לVeterans of Foreign Wars). הבעיה היא שהוא לא אמר ממש שום דבר משמעותי. לא ברור היה מהנאום מה תהיה מדיניות החוץ שלו, במה היא שונה מאובמה אותו הוא מבקר וחמור מכך שמה היא שונה ממדיניות החוץ של בוש, אחד הנשיאים הגרועים ביותר בתחום מדיניות החוץ בהסטוריה.
אבל המכות המשמעותיות היו בעת ביקורו בלונדון. בדרך ללונדון אחד מיועציו טען באנונימיות לעיתונאים ש"ברק אובמה לא יודע להעריך את הקשר האנגלו-סקסי בין האומות" - אמריה שמתבטאת כגזענית ממש בארה"ב; הוא שכח את שמו של אד מיליבנד, מנהיג האופוזיציה מהלייבור, בעת שנפגש איתו; ביציאה מפגישת תדרוך עם הממסד הבטחוני הבריטי הוא ציין לעיתונאים שהיה מאוד מעניין לקבל תדרוך מהMI6 - פליטת פה חמורה אם זוכרים שהבריטים מתיחחסים לסודיות של הMI6 בריצנות תהומית, ואשרו את קיומו של הארגון רק 1996 (זה בערך שקול לכך שרומני יצא לעיתונאים ויאמר: התרשמתי מאוד מהיכולות הגרעיניות של ישראל בכור הדימונה); באותה מסיבת עיתונאים הוא אמר שמעניין להסתכל על החלק הסמוי מין העיין של רח' דאונינג 10, או כפי שניסח זאת looking out of 10 Downing st.'s backside מבלי להיות מודע לכך שבאנגליה, backside הוא כנוי לישבן, ו10 downing st לרוב כנוי לראש הממשלה (כמו "הבית הלבן אומר" בארה"ב - מה שהופך את האמירה הזו ללא מוצלחת במיוחד.
אבל הגרוע מאלה קרה בתחילת הביקור. כזכור, חלקו האנגלי של הביקור נועד להיות ביקור של הרגשה טובה, ביקור במשחקים האולימפיים עם כל ההתרגשות וההייפ סביבם, לא יותר. אלא שבראיון לNBC בתחילת הביקור, כאשר בראיין וויליאמס שאל אותו מה התרשמותו מהאוירה עד כה (המשחקים עוד לא התחילו אז) הוא אמר ש"יש כמה חלקים מעוררים דאגה - סדורי הבטחון, שביתה של המוכסים, ולא ברור שהעם הבריטי באמת מתיצב מאחורי המשחקים". זו אמריה שיכולה להיות נכונה, אבל ממש לא הדבר הנכון לומר כאשר כל מטרת ביקורך היא להתארח במשחקים ולהנות מהם - הבריטים נעלבו, ודי בצדק. דיוויד קמרון - ראש ממשלה שמרני, שאעמור להיות בעל ברית של רומני - הגיב כך: "We are holding an olympic games in one of the busiest, most bustling cities anywhere in the world. Of course it's easier if you're holding the olymic games in the middle of nowhere". בוריס ג'ונסון, ראש עירית לונדון - שוב, מהשמרנים, אמור להיות בעל ברית של רומני - בעצרת לפני תחילת המשחקים, כשדי לעודד את הקהל התחיל באמירה "There's some guy named Mit Romeny, wondering if we are prepared. Are we preared?"
בארץ, עד כה, נראה שרומני לא עשה פדיחות כה ברורות. היה לו בלגאן קצת עם הנסיון למנוע מהתקשורת לסקר את אירוע ההתרמה שלו, בכיכובו של שלדון אדלסון, נסיון שנכשל; וכן היה את הביטול התמוה ברגע האחרון של הפגישה עם שלי יחימוביץ', שכנראה בא בהוראה ישירה מלשכת נתניהו (אני מניח שכותרת בסגנון Romney taking orders from Netanyahu's staff לא היתה עוברת טוב בעיתונות האמריקאית, אבל הם איכשהו לא נתפסו לסיפור הזה עדיין). אבל מה שכן מעניין - ומעניין לראות אם הנושא הזה יעלה בתקשורת האמריקאית בהמשך - הוא התוכן של נאומו של רומני באותו אירוע. כנראה כהפקת לקחים, רומני הילל ושיבח את ישראל; זה כמובן לא מפתיע וגם מחמיא. אלא שהנושאים שבחר להלל קצת סותרים את המידינות שלו עצמו. רומני הילל את הכלכלה הישראלית והמשמעת התקציבית הישראלית, ושכח לציין ששיעור מס ההכנסה המירבי בארץ - 48% - יתפס כמהפכה קומוניסטית של ממש במפלגתו; אלב הזוי מכך, רומני הילל את מערכת הבריאות הישראלית. לא שאין מה להלל בה, כמובן, אני חושב שמערכת הבריאות שלנו מצויינת; אבל ראשית, זה תזמון קצת אומלל לעשות זאת יום לפני שנתניהו מנחית גרזן של ממש על אותה מערכת בדיוק, ושנית, שיא האירונניה הוא בכך שמערכת הבריאות שלנו מבוססת על חיוב לקנות ביטוח בריאות - הבסיס של חוק הבריאות של אובמה שלפי רומני ומפלגתו הוא האיום הגדול ביותר לחירות הכלכלית האמריקאית מאז מס התה ב1775. (בארץ זה אפילו יותר אגרסיבי, כי ביטוח הבריאות נגבה כמס ומועבר לקופות החולים דרך הממשלה, והממשלה גם מגדירה את סל הבריאות. הצעות שכאלה היו נתפסזות כמהפכה קומוניסטית של ממש). אז אני שמח שרומני מעריך את מערכת הבריאות שלנו, אני בודאי מעריך אותה. השאלה היא אם הוא יחליט לאמץ משהו ממה שמוצלח בה.
Let's hear it for the rainbow tour. It's been an incredible success. We were'nt quite sure, we've had a few doubts; will Evita pull through but the answer is Yes. Well, No.
-----------------------------------------------------------
עדכון:
1. שכחתי כמובן את התגובה המשעשעת ביותר של הבריטים לפדיחות של רומני: לאחריהן יצרו הבריטים את תית הטוויטר romneyshambles - "פדיחות רומני". למשך כמה ימים התגית הזו היתה הפופופלארית ביותר בטוויטר.
2. שרה קליף תפסה את סיפור רומני ומערכת הבריאות הישראלית.
אחד הפוסטים.
השבמחקמעולה, תודה.
השבמחק(וגם אני אוהבת מחזות זמר, אבל את "אוויטה" לא יצא לי לראות עד כה)