בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום שבת, 1 בספטמבר 2012

Veritas

עדכון: רק כדי להודות על טעויותיי, אמנם הוריקן אייזק עבר מבלי ליצור נזק חריג ביחס להוריקאנים, ומבלי נפגעים בנפש, אבל ההשפעה שלו על הסיקור היתה הרבה פחות דרמטית משחשבתי, ולכן להצלחת הרשויות - ניו אורלינס לא הוצפה כי הממשל הפדרלי חידש ושיפץ את מערכת הסכרים מאז קתרינה - לא היתה את ההשפעה שחשבתי שתהיה לה.
-------------
זה פוסט די ארוך. אבל גם אם אין לכם כח לקרוא את כולו, רדו לסוף, יש שם צחוקים.
---------

בשעה טובה, הסתיימה הועידה הרפובליקאית, ובשבוע הבא תערך הועידה הדמוקרטית (לא ברור לי בדיוק מתי במהלך השבוע, מהאתר נראה שהיא תתחיל ביום שני אבל זהו יום העבודה). נאומו של מיט רומני הלך בסדר, והוא נראה בעיקר כמו מבחן של סטודנט במשפטים, שמנסה לסמן צ'קבוקס על כמה שיותר נושאים שחייבים להיות בפנים (סיפור אישי מרגש? יש. התיחסות לכלכלה? יש. משפטים קליטים נגד אובמה? יש. וכך הלאה). אז אני רוצה להתיחס לשני הנאומים המרכזיים בשני הערבים הקודמים לש הועידה: זה של כריס כריסטי, מושל ניו ג'רזי, ביום שלישי, וזה של פול ראיין, המועמד לסגנות נשיא ביום רביעי.
הקונצנזוס ביחס לנאומו של כריסטי היה שזה היה נאום לא מוצלח, בעיקר מכיוון שכריסטי דיבר בעיקר על עצמו ולא על המועמד, רומני, אותו הוא אמור לשרת בנאום. אבל בעיני הוא היה מפתיע מסיבה אחרת: עיקר התמה של הנאום (נוסח מלא כאן) היתה סביב המילה truth, שהופיעה לא פחות מ20 פעמים בנאום, למשל:
Now we must lead the way our citizens live. To lead as my mother insisted I live, not by avoiding truths, especially the hard ones, but by facing up to them and being the better for it.
We've never been a country to shy away from the truth.
We believe in telling hard working families the truth about our country's fiscal realities. 
זו בחירה מאוד אירונית, שכן המפלגה הרפובליקאית ככלל ומיט רומני בפרט הביאו את השימוש בשקרים, ישירים ופשוטים, לשיא חדש (סטיב בנן פיתח תחביב של מעקב אחרי שקריו של רומני, והנה מהדורה 32, לא פחות, של המעקב), והועידה הזו בפני עצמה היתה שיא בהתליך הזה.
דוגמה א': התמה של יום שלישי בועידה (כן, הם מגדירים תמה לכל יום) היתה "We built that", כשבח ותפארת לרוח היזמות והאינדיבידואליזם האמריקאי; הבטוי אף נשזר בנאומים רבים במהלך היום. אלא שהוא בא כקונטרה ציטוט של אובמה, כביכול אובמה אמר "If you're a business owner...you didn't built that", כאשר ציטוט שכזה הוא עיוות מובהק של מה שאובמה באמת אמר. הסברתי את זה בפירוט בעבר, חבל לחזור על עצמי. כמובן, שאני לא היחידי ששם לב, עיתונאים רבים התיחסו לכך שהציטוט הרפובליקאי של דברי אובמה מטעה, אבל קמפיין רומני החליט להתעלם מכך.
דוגמה ב': ב1996 חתם ביל קלינטון על חוק, פרי שיתוף פעולה בין-מפלגתי, שערך רפורמה במערכת הרווחה ובין השאר הגדיר שתשלומי רווחה יועברו רק למי שמנסה לצאת לעבודה או לעבור הכשרה מקצועית. מכיוון שמערכת הרווחה מתבצעת באמצעות המדינות, החוק יושם בדרך מקובלת שבה הממשל הפדרלי מעניק את הכסף למדינות בתנאי שהם עומדים בתנאים - במקרה זה בדרישות העבודה המלוות לרווחה. לפני כמה שבועות, מספר מושלי מדינות, רובם רפובליקאים, פנו לממשל הפדרלי בבקשה לאפשר להן לנסות שיטות אחרות לממש את חיוב העבודה המוצמד לרווחה, ואובמה אישר זאת ובלבד שהיעדים המספריים של הפניה לעבודה יישמרו (אגב, בהתאם לקו הטיעון שהרפובליקאי הקלאסי, לפיו עדיף לתת למדינות עצמאות רבה ככל האפשר כי הן יכולות להתנסות בדברים שונים ואז אפשר לראות מה עובד ומה לא). קמפיין רומני הגיב למהלך הזה בפרסומות כגון זו:
שטוענת שאובמה "משמיד את הרפורמה ברווחה", ולפי המדיניות שלא "לא תצטרך לעבוד או לעבור  הכשרה לעבודה, פשוט ישלחו לך צ'ק". מלבד העובדה שהפרסומת פשוט שקרית, היא גם נודפת ריח גזעני מכיוון שההתיחסות לרווחה מתיחסת באופן עקיף למי שנזקקים לרוב למערכת הרווחה, כלומר שחורים, והסאבטקסט של הפרסומת הזו היא: אובמה רוצה לקחת את כספי המסים שלך ולתת אותם לכושים. כאשר כל הגופים העיתונאיים הבודקים את אמיתותן של טענות בשיח הפוליטי - מה שמכונה fact checkers - ציינו שהפרסומות הללו פשוט שקריות, לא זו בלבד שקמפיין רומני המשיך להפיק פרסומות בנושא אלא שאשלי אוקונור, אחת מהאסטרטגיות הבכירות בקמפיין רומני, ענתה:  "we're not going to let our campaign be dictated by fact checkers".
דוגמה ג': שיא השיאים היה בנאומו של פול ראיין ביום רביעי, בו קיבל את מועמדות המפלגה הרפובליקאית לסגנות נשיא, ושאותו כינה ג'ונת'ן כהן מה"ניו רפבליק" כ"נאום הועידה השקרי ביותר אי פעם".   ואם אתם חושבים שזה רק כי כהן שמאלני, אזי סאלי כהן (אין קשר לכותב הקודם), פרשנית ימנית מפוקס, קראה לנאום
 apparent attempt to set the world record for the greatest number of blatant lies and misrepresentations slipped into a single political speech  
ואילו אריק קנטור, מנהיג הרוב הרפובליקאי בבית הנבחרים (המשרה השניה בבחירותו אחרי יו"ר הבית ג'ון ביינר), לא ממש הצליח להגן על טענותיו העובדתיות של ראיין בראיון למגזין פרוצ'ן (כשלעצמו, לא בטאון שמאלני במיוחד) וענה כך:
The assumption was that, um, the, the, ah, again — I probably can't speak to that in an exact way so I better just not

עזרא קליין מפרט כאן את הנקודות האמתיות, השקריות או המטעות בנאום, וגם לכהן יש רשימה משלו. אני אבליט רק כמה נקודות בודדות, אבל הנה הנאום אם אתם רוצים לשפוט בעצמכם.
1. ראיין:
 When he talked about change, many people liked the sound of it, especially in Janesville, where we were about to lose a major factory. A lot of guys I went to high school with worked at that GM plant. Right there at that plant, candidate Obama said: “I believe that if our government is there to support you … this plant will be here for another hundred years.”  That’s what he said in 2008. Well, as it turned out, that plant didn’t last another year
האמת: ההחלטה הסופית על סגירת המפעל נפלה ביוני 2008, ופסי הייצור הושבתו סופית נסגרו בדצמבר, לפני שאובמה נכנס לתפקידו. (נותר עוד פס ייצור אחד עם 56 עובדים, מתוך מאות, עד אפריל 2009 כדי להשלים הזמנה עומדת). זאת מעבר לעבודה האירונית שמיט רומני בעצמו קרא באותה התקופה: Let Detroit go bankrupt.
2. ראיין:
, the planners in Washington still didn’t have enough money.  They needed more.  They needed hundreds of billions more.  So, they just  took it all away from Medicare.  Seven hundred and sixteen billion dollars, funneled out of Medicare by President Obama. An obligation we have to our parents and grandparents is being sacrificed, all to pay for a new entitlement we didn’t even ask for.  The greatest threat to Medicare is Obamacare, and we’re going to stop it.
האמת: נכון שאובמה קיצץ 760 מיליארד ממדיקייר, אבל ראיין כלל קיצוץ זהה בתקציב שלו, לא כדי לממן את אובמה-קייר אלא כדי לממן קיצוץ במסים לעשירים.
3. ראיין:
He created a bipartisan debt commission. They came back with an urgent report.  He thanked them, sent them on their way, and then did exactly nothing. 
האמת: ראיין מתיחס לועדת בולס-סימפסון, שבה היו חברים משני הבתים ומשתי המפלגות ושמסקנותיה לא התקרבו לכלל מימוש. ראשית, השימוש בשם הגוף They שקרי, שכן  ראיין היה חבר בועדה. שנית, מסקנות הועדה לא הגיעו לשולחן אובמה מכיוון שהמסקנות הסופיות מעולם לא אושרו על ידיה והוצגו לסנט ולקונגרס לאישור, והסיבה לכך היא שהיה קונצנזוס בועדה פרט לחבר אחד, שמו פול ראיין, שהתנגד למסקנות הועדה וגם שכנע את כל נציגי הקונגרס הרפובליקאים להתנגד להן.
4. הדגומה הרביעית היא לא מהנאום, אבל עדיין היתי חייב להביא אותה. בראיון לתוכנית רדיו, ראיין התיחס להשיגיו במרתון (HH הוא היו היואיט, המראיין):

HH: But you did run marathons at some point
PR: Yeah, but I can’t do it anymore, because my back is just not that great
HH: I’ve just gotta ask, what’s your personal best? 
PR: Under three, high twos. I had a two hour and fifty-something.
אחרי שאתר הרצים runners' world  חיפש תיעוד בכל המרתונים הרשמיים לתוצאה שכזו של ראיין ולא מצא, הודה ראיין שהוא רץ רק מרתון אחד, מרתון בשם "מרתון סבתא" בדולות' מינסוטה ב1990, ותוצאתו היתה 4 שעות, דקה ו25 שניות.

איך מגיעים למצב הזה ששקר הופך להיות כה בוטה וחסר משמעות לא רק אצל רומני אלא גם אצל ראיין ואחרים? זה שיאו של תהליך משולב משני חלקים: האחד, צמיחתה של תיבת התהודה של התקשורת הימנית האמריקאית - תחנות הרדיו, פוקס ניוז ובמידה רבה הוול דטריט ג'ורנל מאז שנקנה על ידי מרדוק - שבהן דיווח אמיתי הוא במקום שני לקידום מטרות התנועה השמרנית. לא בכדי, צפיה בפוקס מביאה לשליטה טובה פחות במציאות האמיתית מאשר אי צפיה כלל (אחד מהפוסטים הראשונים שלי. אה, הנוסטלגיה). אמנם גם לצד השמאלי יש את תיבת התהודה שלו אבל אני מסרב להכנע להטיית האיזון: תיבת התהודה השמאלית, על כל המגרעות שבה, לא מעוותת את העובדות הפשוטות. התהליך השני הוא ביחס לאמת ככלל, וזו נקודה יפה שראיתי דווקא בבלוג של וולטר ראסל מיד (שהוא בדרך כלל נוטה לימין המתון דווקא), ביחס לטענותיו של המועמד לסנט טוד אקין על כך שנפגעות אונס לא נכנסות להריון (כתבתי על זה כאן), והטענה היא זו: לאקין יש עמדה מוסרית קיצונית, ולפיה הפלה אסורה גם במקרים של אונס וגלוי עריות. קיצונית, אבל לא בלתי ניתנת להגנה; פול ראיין למשל תמצת זאת בפשטות: I belive the definition of life does not depend on the method of conception (יכול להיות שהניסוח קצת קר כשהוא קורא לאונס "דרך התעברות" אבל נתיחס רגע לתוכן בלבד). אקין עם זאת לא מנסה להגן על עמדתו המוסרית, ובמקום זאת הוא פשוט משנה את העובדות: במקרה הזה, בטענה שאין בעיה עם איסור הפלה במקרה של אונס, כי לא מתאפשר מצב כזה במציאות. באופן דומה מתמודדת כל המפלגה הרפובליקאית עם ההתחממות הגלובלית: במקום לעמוד מאחורי עמדתה כי יש להמשיך ולאפשר פליטת גזי חממה - למשל, בטענה שכל משטרי גז החממה הנוכחיים לא משנים את הפליטות אלא רק גורמים לנזק כלכלי למדינות המפותחות - הם פשוט בוחרים להכחיש את העובדות - במקרה הזה, שיש לפחות אפשרות סבירה שאפקט החממה אכן מתרחש. ועוד ועוד. והשילוב בין צד פוליטי שמשתמש בהכחשת העובדות כאסטרטגיה מועדפת ולבין תיבת תהודה שבונה תמונת מציאות חלופית שלמה סביב תוצאות האסטרטגיה הזו יוצר תמונה פרוודאית (מלשון הנעיתון הסובייטי הנודע פרוודה) של ממש.

וכדי לסיים עם חיוך שני דברים:
1. בכלל לא התיחסתי להנאום ההקדמה ההזוי של קלינט איסטווד למיט רומני, בו בפני עשרות מליוני צופי טלויזיה מכל רחבי ארה"ב הוא צעק על כיסא:

2. כך התיחס ג'ון אוליבר לנאומו של ראיין:

The Daily Show with Jon Stewart
Mon - Thurs 11p / 10c
RNC 2012 - The Road to Jeb Bush 2016 - We Can Change That
www.thedailyshow.com
Daily Show Full EpisodesPolitical Humor & Satire BlogThe Daily Show on Facebook

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה