אני לא זוכר איפה קראתי את התגובה הכה מדוייקת על המבזקים החדשים של גל"צ: "האחות הפרחה של החדשות". האמת שהם לא כל כך מעצבנים אותי, מלבד הפתיחה מטופשת כל כך "כאן פלוני אלמוני עם מה שקורה עכשיו" במקום "עם החדשות". מכל מקום, זו הזדמנות לפוסט שחשבתי עליו קצת זמן, מאז שהתחלתי לנסוע בתכיפות מדאיגה לארה"ב. בהיותי white person מצטיין, התחנה הקבועה במכונית היא NPR. (פתח סוגרים: אין אף תחנת רדיו לכל ארה"'ב; תחנת רדיו לאומית - כמו NPR - מתבססת על רשת של תחנות מקומיות שמשדרות אותה כל אחת באזורה. ותחניות רדיו נקראות בדר"כ בראשי תיבות של ארבע אותיות שמתחילות בW או בK. והשם של התחנה המקומית של NPR באיזור המפרץ הוא KQED. גדול.)
מכל מקום, כשנסעתי לי ברחבי צפון קליפורניה שמתי לב שהרדיו בסוף השבוע פשוט יותר מעניין מבארץ. יש תוכניות ביזאריות, אבל גם הן מעניינות. אז עשיתי השוואה קטנה ביןם לוח השידורים של NPR וגל"צ ביום הראשון של סוף השבוע. (לא השוותי את היום השני כי הלוח של גל"צ בשבת נראה לא כ"כ קבוע). גל"צ אמנם לא מתחכמת כמו NPR אבל היא הכי קרובה למקבילה ישראלית. והיא תחנה טובה, אני מאוד מסמפט אותה בדרך כלל.
ולעומת זאת, לוח השידורים של גל"צ ביום ששי:
הקורא חד העין יבחין שיש לא מעט חדשות בשתי התחנות - אולי אפילו קצת יותר בNPR - אבל מעבר לכך בגל"צ יש לא פחות מ6 שעות של תוכניות הגיגים - דמות ברמת פרסום כזו או אחרת מדבר על השבוע "מזווית אישית". וזה אולי הרדיו הכי עלוב שאפשר ליצור. בכל שעה של NPR (וגם ברוב התוכניות בימי החול של גל"צ) יש למגיש איזה תחום ידע או ערך מוסף עלי כמאזין - לכן מעניין להאזין לו. גם למוסכניקים (הם גם מצחיקים למדי). לעומת זאת, למה בעצם המחשבות של שלמה ארצי או רענן שקד - שלא לדבר על הזוג מאיר או שמעון פרנס - יהיו מעניינות? איזה ידע או מומחיות מיוחדת יש להם? מה הערך המוסף שהם יכולים לתת?
זהו, אין פואנטה לפוסט מעבר לכך. סתם רציתי לפרוק.
הערה מנהלתית: אני נוסע בשבועות הקרובים, אז תדירות הפוסטים תרד. אני בטוח שיהיה לכם קשה, חמשת קוראי היקרים, אבל היו חזקים.
מכל מקום, כשנסעתי לי ברחבי צפון קליפורניה שמתי לב שהרדיו בסוף השבוע פשוט יותר מעניין מבארץ. יש תוכניות ביזאריות, אבל גם הן מעניינות. אז עשיתי השוואה קטנה ביןם לוח השידורים של NPR וגל"צ ביום הראשון של סוף השבוע. (לא השוותי את היום השני כי הלוח של גל"צ בשבת נראה לא כ"כ קבוע). גל"צ אמנם לא מתחכמת כמו NPR אבל היא הכי קרובה למקבילה ישראלית. והיא תחנה טובה, אני מאוד מסמפט אותה בדרך כלל.
שעה | תכנית | תוכן |
---|---|---|
7-10 | Weekend Edition | יומן חדשות |
10-11 | Car Talk | מוסכניקים עונים לשאלות מאזינים על מכוניות |
11-12 | Wait, Wait, Don't Tell Me | שעשועון הומוריסטי על נושאי אקטואליה |
12-13 | This American Life | תוכנית דוקומנטרית (אחת התוכניות הידועות של NPR) |
13-14 | Radio Specials | תוכניות דוקומנטריות מתחנות רדיו ציבוריות מהעולם |
14-15 | Moyers & Co. | תוכנית ראיונות (בעיקר על אקטואליה) |
15-16 | BBC World Service | חדשות בינ"ל |
16-17 | Living on Earth | נושאי איכות סביבה |
17-18 | All Things Considered | יומן חדשות |
18-20 | A Prairie Home Companion | ,תוכנית מוזיקה (גם אחת הידועות, עליה מבוסס הסרט המצוין של רוברט אלטמן באותו השם) |
20-21 | Selected Shorts | שחקנים מפורסמים קוראים סיפורים קצרים של סופרים ידועים |
ולעומת זאת, לוח השידורים של גל"צ ביום ששי:
שעה | תכנית | תוכן |
---|---|---|
7-8 | בוקר טוב ישראל | יומן חדשות |
8-9 | מחשבות בע"מ | הגיגים על אקטואליה (איתן ליפשיץ ומשה שלונסקי) |
9-11 | בלוי נעים | מגזין תרבות |
11-12 | קולה של אמא | ד"שים מחיילים למשפחות ולהיפך |
12-13 | סוף שבוע זוגי | הגיגים על אקטואליה (ידידיה וסיוון רהב מאיר) |
13-14 | מבקר בששי | הגיגים על אקטואליה (רענן שקד) |
14-15 | עוד לא שבת | הגיגים על אקטואליה (שלמה ארצי) |
15-17 | העונג הששי | הגיגים ומוזיקה (שמעון פרנס) |
17-18 | ספרים, רבותי, ספרים | ספרים וספרות |
18-19 | ישראקלאסי | מוזיקה קלאסית שנבחרת ע"י אישיות מפורסמת |
19-20 | שעה הסטורית | הסטוריה |
20-22 | ששי חם | למרות שהקשבתי לתוכנית הזו מדי פעם לא ממש ברור לי מה יש בה. שני חיילים מנסים להעביר את השעתיים הללו שהם די זמן מת ברדיו. |
הקורא חד העין יבחין שיש לא מעט חדשות בשתי התחנות - אולי אפילו קצת יותר בNPR - אבל מעבר לכך בגל"צ יש לא פחות מ6 שעות של תוכניות הגיגים - דמות ברמת פרסום כזו או אחרת מדבר על השבוע "מזווית אישית". וזה אולי הרדיו הכי עלוב שאפשר ליצור. בכל שעה של NPR (וגם ברוב התוכניות בימי החול של גל"צ) יש למגיש איזה תחום ידע או ערך מוסף עלי כמאזין - לכן מעניין להאזין לו. גם למוסכניקים (הם גם מצחיקים למדי). לעומת זאת, למה בעצם המחשבות של שלמה ארצי או רענן שקד - שלא לדבר על הזוג מאיר או שמעון פרנס - יהיו מעניינות? איזה ידע או מומחיות מיוחדת יש להם? מה הערך המוסף שהם יכולים לתת?
זהו, אין פואנטה לפוסט מעבר לכך. סתם רציתי לפרוק.
הערה מנהלתית: אני נוסע בשבועות הקרובים, אז תדירות הפוסטים תרד. אני בטוח שיהיה לכם קשה, חמשת קוראי היקרים, אבל היו חזקים.
קראת את זה ב"ועדת המדרוג" של מוסף הארץ.
השבמחקכמה שהם מעצבנים, אני גם תמיד קורא אותם בסוף.
לגבי גל"ץ: גם אני מהמסמפטים. יש להם לפעמים חדשנות שאין ברשתות אחרות, כמו תכנית הפסיכיאטריה "שעת נפש" (שבינתיים ירדה משידור, כנראה בגלל ההסתבכות של ד"ר רבינוביץ').
ואולי מישהו יודע מדוע קובי מידן לא מגיש יותר את "אנשים בלילה"?
נכון (שם קראתי את זה) ונכון (כמה שהם מעצבנים, אני גם קורא אותם תמיד בסוף)
מחקדווקא "שעת נפש" מאוד הכעיסה אותי. היא היתה ממש חסרת אחריות, בצורה שרבינוביץ' רושם לאנשים תרופות פסיכיאטריות מעל גלי האתר.
אור, מקווה שלא תסע לארה"ב ותשאיר אותנו בלי סיכום של הDNC...
השבמחק:)
חס וחלילה וחס! סיכום בוא יבוא (אבל אפשר preview: ביל קלינטון פשוט מלך. מלך.)
מחקנראה לי שלזוג מאיר, לכל הפחות, יש ערך מוסף מסוים כנציגים של הציבור הדתי-לאומי והצגת נקודת המבט של הציבור הזה על אירועי השבוע לציבור המאזינים שלא בהכרח מחובר לנקודת המבט הזו. לא יצא לי להקשיב להם מספיק כדי לדעת אם אכן זה מה שהם עושים.
השבמחקלגבי פרנס וארצי, נראה שמוטב היה אם היו נותנים להם להתמקד בתוכניות העוסקות במוזיקה - שזה תחום התמחותם, ככל שיש להם כזה - ולא באקטואליה.
רענן שקד הוא פשוט עיתונאי, וזה לא מופרך שעיתונאי יגיש תוכנית אקטואליה (אם כי נראה לי שהוא יותר עיתונאי מתחום הבידור מאשר האקטואליה). לא חושבת שיצא לי אי פעם לשמוע את התוכנית שלו, אבל מהטורים שלו ב"ידיעות אחרונות" אני מאוד נהנית (או לפחות נהניתי, בתקופה שבה היה לי מנוי). יש לו הומור שאני אישית נהנית ממנו. אם זה בא לידי ביטוי בתוכנית שלו - ובכן, כפי שכתבת, גם המוסכניקים ב-NPR הם מצחיקים למדיי.
בכל מקרה, לאור מה שכתבת, אני תוהה מה השיקולים שמאחורי בחירה בפורמט הזה. קשה לי להאמין שתוכנית בשידורו של ידוען זולה יותר להפקה מתוכנית בשידורו של מומחה כלשהו.
(ותתחדש על פינת הפוסטים שצריכים להיכתב :-) )
הזוג מאיר הוא אולי מהגרועים ביותר - ההגיגים שם מאוד נמוכים, ואם זו הפרספקטיבה ה"יהודית" שמאזיני גל"צ מקבלים אז זה עלבון אמיתי.
מחקלגבי הפורמט - אני חושב שזו עצלות מחשבתית. פשוט קל לתת למישהו לשבת ולהגג במקום לחשוב על תוכן משמעותי לתוכנית.
ולגבי הפינה החדשה - תמיד קשוב לחמשת קוראי :-)
ממליצה על פוסט אורח
מחק