עדכון:
לאחר ספירת 100% מהקולות, רומני ניצח עם 25% מהקולות, כאשר הוא מוביל על ריק סנטורום ב8 קולות בלבד. מכיוון שהשיטה ברפיימריז הרפובליקאים באיווה היא "המנצח לוקח הכל", רומני זוכה בכל נציגי איווה, אבל זה לא באמת העניין; השאלה היא מה הנראטיב התקשורתי שיוצא מהבחירות האלה. וזה יתברר רק בשעות ובימים הקרובים.
אני לא חושב שיש הרבה אנשים שחושבים שסנטורום הוא באמת מועמד ריאלי - פשוט, הבועה שלו רק החלה להתנפח ועוד לא הספיקה להתפוצץ; אין לו באמת תמיכה רחבה בכלל ארה"ב ואין לו כמעט בכלל כסף. ביחס לנצחונו של רומני, הנרטיב התקשורתי מסתמן כנימת אכזבה קלה בנצחון הזה (רומני כבר היה בטוח למדי בנצחונו, והציפיה היתה לנצחון משמעותי יותר)., אם כי בניגוד ל2008, רומני ניצח, וזה בכל זאת מחזק אותו. זאת ועוד, נראה שההשפעה המשמעותית של הבחירות הללו היא לגרום לכמה מועמדים לפרוש - פרי כבר רומז לכך, ונראה שגם לבקמן, שהגיעה אחרונה, אין הרבה אויר להמשיך - כך שזה מאוד מחזק את רומני בהמשך (או מחליש אותו, אם מצביעי "רק לא רומני", שהם גוש די גדול, יחליטו שהם מוכנים לסתום את האף ולהתלכד סביב גינגריץ' למרות הכל. גינגריץ' יצא חלש בבחירות האלה אבל לא באופן פטאלי; הוא הגיע מקום רביעי עם 13%, אחרי רון פול שאף אחד לא סופר כמומעד ריאלי).
עוד ידובר לעייפה על התוצאות האלה (המסקנה הראשונה שלי היא שכנראה רבע מהמצביעים לא נוהגים לגגל את המועמד שבו הם הולכים לתמוך), אבל יש לכך עוד זמן. מכל מקום, בזאת, איווה חוזרת להיות מדינה אלמונית ומלאה תירס לעוד ארבע שנים.
לאחר ספירת 100% מהקולות, רומני ניצח עם 25% מהקולות, כאשר הוא מוביל על ריק סנטורום ב8 קולות בלבד. מכיוון שהשיטה ברפיימריז הרפובליקאים באיווה היא "המנצח לוקח הכל", רומני זוכה בכל נציגי איווה, אבל זה לא באמת העניין; השאלה היא מה הנראטיב התקשורתי שיוצא מהבחירות האלה. וזה יתברר רק בשעות ובימים הקרובים.
אני לא חושב שיש הרבה אנשים שחושבים שסנטורום הוא באמת מועמד ריאלי - פשוט, הבועה שלו רק החלה להתנפח ועוד לא הספיקה להתפוצץ; אין לו באמת תמיכה רחבה בכלל ארה"ב ואין לו כמעט בכלל כסף. ביחס לנצחונו של רומני, הנרטיב התקשורתי מסתמן כנימת אכזבה קלה בנצחון הזה (רומני כבר היה בטוח למדי בנצחונו, והציפיה היתה לנצחון משמעותי יותר)., אם כי בניגוד ל2008, רומני ניצח, וזה בכל זאת מחזק אותו. זאת ועוד, נראה שההשפעה המשמעותית של הבחירות הללו היא לגרום לכמה מועמדים לפרוש - פרי כבר רומז לכך, ונראה שגם לבקמן, שהגיעה אחרונה, אין הרבה אויר להמשיך - כך שזה מאוד מחזק את רומני בהמשך (או מחליש אותו, אם מצביעי "רק לא רומני", שהם גוש די גדול, יחליטו שהם מוכנים לסתום את האף ולהתלכד סביב גינגריץ' למרות הכל. גינגריץ' יצא חלש בבחירות האלה אבל לא באופן פטאלי; הוא הגיע מקום רביעי עם 13%, אחרי רון פול שאף אחד לא סופר כמומעד ריאלי).
עוד ידובר לעייפה על התוצאות האלה (המסקנה הראשונה שלי היא שכנראה רבע מהמצביעים לא נוהגים לגגל את המועמד שבו הם הולכים לתמוך), אבל יש לכך עוד זמן. מכל מקום, בזאת, איווה חוזרת להיות מדינה אלמונית ומלאה תירס לעוד ארבע שנים.
מה שמעניין (או לא) במועמדים הרפובליקנים השנה זה שהם כלכך אנמים וחסרי מעוף שאפילו לתקשורת (שבדרך כלל יושבת בתחת של המועמדים) לא אכפת כמעט. ב- SNL (שעצוב להגיד - אבל משקפת את מצב האומה יותר טוב מכל דבר אחר) היה מערכון שבו הדיון הרפובליקני האחרון נערך באיזה ערוץ נישה כשהיה מקום באולפן רק לשלושה מועמדים שדורגו על פי כמה הם מעניינים, ושאר המועמדים ישבו בארון של השרת, במלתחות, במזווה, ובחניה - עד כדי כך לאף אחד לא אכפת מהם. באותו מערכון התייחסו לפריימריז הרפובליקני בתור "תוכנית הריאליטי הארוכה והמייאשת ביותר בהיסטוריה", "אני לא מאמין שהם עדיין לא פרשו" ו- "לונגסט מן סטנדינג"...
השבמחקאני מקבל נחמה אחת מזה שרומני ניצח בפריימריז, וזה שמכל היצורים המוזרים שיש שם הוא הכי פחות משוגע. ריק פרי הוא רפש של בן אדם, מישל באכמן גורמת לשרה פיילין להראות לא כלכך גרועה, וסנטורום הוא בדיחה. מוטדה שאת גינגריץ' אני לא מכיר מספיק בשביל להגיב בעניינו, אבל אני יוצא מנקודת הנחה שזה עושה אותו אנמי וחסר עניין בדיוק כמו רומני.
השורה התחתונה היא שהבחירות האלה יסתכמו לא במי המועמד הטוב ביותר, אלא מי יצליח להשאיר יותר מצביעים בבית. הסיכוי היחידי של הרפובליקנים הוא לשלהם את ההמונים שלהם ללכת להצביע גם אם אין להם מושג למה (וזה לא קשה במקרה שלהם), והדמוקרטים מאידך צריכים להוציא אפילו שליש מהאנשים שהצביעו בבחירות הקודמות מהבית והבחירות שלהם. היתרון של אובאמה זה שדווקא בקרב הקהל שגם ככה לא היה מצביע לרפובליקנים אף פעם הוא צבר המון נקודות - מה שהוא עשה לזכויות ההומוסקסואלים והנשים בשנים האחרונות, ועוד עם קונגרס רפובליקני, אף אחד מעולם לא הצליח לעשות (ועדיין הוא הצליח מעט מאד ממה שהוא רצה, אבל הוא הבהיר יותר מפעם אחת ובצורה ברורה מאד איפה הוא עומד בנושא - וזה נושא שהיה טאבו עד לפני כמה שנים אפילו). אבל הוא איבד המון 'קולות צפים' בדרך, שהם בדרך כלל קהל יעד מאד נחשק. לטעמי אובאמה צריך לחתוך את ג'ו ביידן ולהפוך אותו לליצן החצר (הוא גם ככה ממלא את התפקיד דה-פאקטו) ולרוץ עם הילארי, שהוכיחה את עצמה כאישה מקצועית וחכמה שיודעת להביא תוצאות וכבוד. אני - בכל מקרה - אצביע לאובאמה שוב. למרות כל הכשלונות, אני עדיין מאמין שהם לא שלו ושאם דברים היו תלוים בו (וכנשיא, לצערנו, זה לא תמיד המצב) הרבה מאד דברים היו נראים אחרת.