אז מחינו, צפינו בדיבייטים, הלכתנו לישון עם בוז'י וקמנו ... בלי בוז'י; ומה חוץ?
1. אתמול - עוד דיבייט רפובליקאי, הפעם בחסות הtea party וCNN. ועוד כמה רגעים מזעזע מצד הקהל: בראשון, המנחה, וולף בליצר, שואל באופן פרובוקטיבי את רון פול האם צעיר בן 30 שלא קנה ביטוח רפואי ונפגע בתאונה, וכעת בתרדמת, מי צריך לשלם; פול עונה שזה סיכון שהאדם לקח. בליצר שואל באפון פרובוקטיבי "אז תתן לו למות?" והקהל צועק בתגובה: "כן!!"
ובשני, הקהל מריע כאשר בליצר מזכיר את הצהרתו של פרי מלפני כחודש שהוא היה שופט את בן ברננקי, נגיד הפדרל רזרב, בעוון בגידה (דקה 2:30):
2. גם מסלוטייפ אפשר לעשות אומנות:
Tape Generations from johan rijpma on Vimeo.
(מתוך "חורים ברשת")
3. תיאוריה מעניינת של דרק תומפסון, ולפיה חלק מהסיבה שחינוך ובריאות הם כל כך יקרים ומכאן כל כך מעיקים על מרכות ברווחה היא שהם לא עברו כמעט התייעלות בעשורים האחרונים בדומה לייצור תעשייתי למשל. זה נשמע מאוד הגיוני, במיוחד אם חושבים על כך ששני העשורים האחרונים עברו קפיצה מטורפת ביעילות העובד, בעקבות מהפכת המחשוב, אבל המהפכה הזו כמעט ולא הגיעה לחינוך ולבריאות (כמה זמן רופאים למשל היה נחסך אם כל המערכת היתה ממוחשבת והם לא היו ממלאים תיקים ידנית? כמה מהבדיקות השגרתיות שלכם אצל רופא, או מחלות פשוטות שצריך ללכת לרופא כדי לקבל אנטיביוטיקה היו יכולות להיות מוחלפות במחשב מספיק מתוחכם? כמה הוצאות תחזוקה היו נחסכות לאוניברסיטה אם היא לא היתה צריכה לתחזק אולמות כי היו מעבירים את ההרצאות דרך האינטרנט?). מצד שני, נראה שהמהפכה בדרך: חברת וולפוינט הודיעה שהיא מפתחת טכנולוגיה על בסיס ווטסון, המחשב שניצח במלך הטריוויה, לקבלת החלטות רפואיות - לא ממש להחליף רופא אנושי, אבל לעזור לו. כנראה שבסופו של דבר ניתן יהיה להחליף חלקים לא מבוטלים מכל מקצוע אנושי במחשב (סוחרי בורסה ועורכי דין גם כבר על הכוונת) חוץ ממתכנת - אנחנו מוגנים ע"י בעיית העצירה...
4. הידעתם שגזרים בכלל לא היו כתומים במקור, והם הפכו לכתומים בעקבות התתלהבות פטריוטית של ההלונדים בעקבות מלחמת הצעמאות שלהם ועליית בית אורנג' לשלטון בהולנד?
5. בטח כבר ראיתם את זה: מה קורה שמחפשים "ריכוזיות" באתר דה-מרקר (שהחליט להלחם בנוחי דנקנר לפני או אחרי שזה קנה את מעריב) אל מול אתר כלכליסט (מבית ידיעות, נשלט ע"י מש' מוזס):
6. כמה פציעות לדעתכם מגיעות לחדרי המיון האמריקאים בשל משחקי פיינטבול בכל יום? נחשתם נכון, 56.
7. יש סכוי שהטמטום (שלא לומר, משב הריח) של חליצת בנעליים בעליה לטיסות בארה"ב בדרך להסתיים.
8. מסתבר, שלפארסה הפוליטית של בלגיה יש יתרונות: בגלל שאין שם ממשלה מכהנת אלא רק ממשלת מעבר מזה שנה וחצי, הממשלה הזו לא יכלה לקצץ באופן משמעותי בתקציב - ולכן רמת ההיצע במשק לא קטנה כבמשקים אירופאיים אחרים, ובלגיה נהנתה מהצמיחה הגבוהה ביותר במערב אירופה (אמנם רק 0.8%, אבל גבוה יותר מכל האחרות). כמובן, הצד השלילי הוא שהחוב הבלגי הולך וגדל, אבל את הויכוח הזה נשאיר כבר לקיינסיאנים מול ההיאקיאנים.
9. כצפוי, בעת מיתון אנשים יותר ישנים ויותר רואים טלויזיה (כי יש יותר מובטלים שכך מבלים את זמנם). אבל יש גם צד חיובי: כתוצאה מכך, מתברר שאנשים נהיים יותר מעורבים פוליטית, ובפרט מצביעים יותר למשרות בהמשך פתק ההצבעה כמו חבר בית הנבחרים או מושל.
10. "קיצור תולדות האנושות" של יובל נח הררי. רוצו לקנות. אחד הספרים הטובים שראתי בשנים האחרונות.
1. אתמול - עוד דיבייט רפובליקאי, הפעם בחסות הtea party וCNN. ועוד כמה רגעים מזעזע מצד הקהל: בראשון, המנחה, וולף בליצר, שואל באופן פרובוקטיבי את רון פול האם צעיר בן 30 שלא קנה ביטוח רפואי ונפגע בתאונה, וכעת בתרדמת, מי צריך לשלם; פול עונה שזה סיכון שהאדם לקח. בליצר שואל באפון פרובוקטיבי "אז תתן לו למות?" והקהל צועק בתגובה: "כן!!"
2. גם מסלוטייפ אפשר לעשות אומנות:
Tape Generations from johan rijpma on Vimeo.
(מתוך "חורים ברשת")
3. תיאוריה מעניינת של דרק תומפסון, ולפיה חלק מהסיבה שחינוך ובריאות הם כל כך יקרים ומכאן כל כך מעיקים על מרכות ברווחה היא שהם לא עברו כמעט התייעלות בעשורים האחרונים בדומה לייצור תעשייתי למשל. זה נשמע מאוד הגיוני, במיוחד אם חושבים על כך ששני העשורים האחרונים עברו קפיצה מטורפת ביעילות העובד, בעקבות מהפכת המחשוב, אבל המהפכה הזו כמעט ולא הגיעה לחינוך ולבריאות (כמה זמן רופאים למשל היה נחסך אם כל המערכת היתה ממוחשבת והם לא היו ממלאים תיקים ידנית? כמה מהבדיקות השגרתיות שלכם אצל רופא, או מחלות פשוטות שצריך ללכת לרופא כדי לקבל אנטיביוטיקה היו יכולות להיות מוחלפות במחשב מספיק מתוחכם? כמה הוצאות תחזוקה היו נחסכות לאוניברסיטה אם היא לא היתה צריכה לתחזק אולמות כי היו מעבירים את ההרצאות דרך האינטרנט?). מצד שני, נראה שהמהפכה בדרך: חברת וולפוינט הודיעה שהיא מפתחת טכנולוגיה על בסיס ווטסון, המחשב שניצח במלך הטריוויה, לקבלת החלטות רפואיות - לא ממש להחליף רופא אנושי, אבל לעזור לו. כנראה שבסופו של דבר ניתן יהיה להחליף חלקים לא מבוטלים מכל מקצוע אנושי במחשב (סוחרי בורסה ועורכי דין גם כבר על הכוונת) חוץ ממתכנת - אנחנו מוגנים ע"י בעיית העצירה...
4. הידעתם שגזרים בכלל לא היו כתומים במקור, והם הפכו לכתומים בעקבות התתלהבות פטריוטית של ההלונדים בעקבות מלחמת הצעמאות שלהם ועליית בית אורנג' לשלטון בהולנד?
5. בטח כבר ראיתם את זה: מה קורה שמחפשים "ריכוזיות" באתר דה-מרקר (שהחליט להלחם בנוחי דנקנר לפני או אחרי שזה קנה את מעריב) אל מול אתר כלכליסט (מבית ידיעות, נשלט ע"י מש' מוזס):
7. יש סכוי שהטמטום (שלא לומר, משב הריח) של חליצת בנעליים בעליה לטיסות בארה"ב בדרך להסתיים.
8. מסתבר, שלפארסה הפוליטית של בלגיה יש יתרונות: בגלל שאין שם ממשלה מכהנת אלא רק ממשלת מעבר מזה שנה וחצי, הממשלה הזו לא יכלה לקצץ באופן משמעותי בתקציב - ולכן רמת ההיצע במשק לא קטנה כבמשקים אירופאיים אחרים, ובלגיה נהנתה מהצמיחה הגבוהה ביותר במערב אירופה (אמנם רק 0.8%, אבל גבוה יותר מכל האחרות). כמובן, הצד השלילי הוא שהחוב הבלגי הולך וגדל, אבל את הויכוח הזה נשאיר כבר לקיינסיאנים מול ההיאקיאנים.
9. כצפוי, בעת מיתון אנשים יותר ישנים ויותר רואים טלויזיה (כי יש יותר מובטלים שכך מבלים את זמנם). אבל יש גם צד חיובי: כתוצאה מכך, מתברר שאנשים נהיים יותר מעורבים פוליטית, ובפרט מצביעים יותר למשרות בהמשך פתק ההצבעה כמו חבר בית הנבחרים או מושל.
10. "קיצור תולדות האנושות" של יובל נח הררי. רוצו לקנות. אחד הספרים הטובים שראתי בשנים האחרונות.
יש כמה טרחנים, אתה יודע, הטוענים כי הסיבה לחוסר ההתיעלות במערכת החינוך והבריאות היא היותן שירות ציבורי המסופק על ידי המדינה, ובכך גם כרוך חוסר היעילות המאפיין מערכות גדולות הנשלטות בידי ביורוקרטים ופוליטיקאים (ושאין בהן קשר בין תשומות לתפוקות ולשכר) לעומת מערכות קטנות המתנהלות על בסיס שוק חפשי.
השבמחקטרחנים אחרים טורחים להזכיר כי הבריאות בארה"ב יקרה באופן מדהים בגלל הנטל המשפטי העצום שרובץ עליה (תביעות על רשלנות), דבר שממשלה דמוקרטית לא תעשה נגדו שום דבר כי היא נתמכת בידי לובי עורכי הדין.
[בזה לא אמרתי שצריך להפריט את כל מה שזז, אלא שלנסיגה ממדיניות שוק חפשי לטובת סיסמאות מהסוג שמפריחה דפני ליף יש מחיר כבד, ומי שרוצה שתעשיית ההיי טק תתנהל כמו בית ספר ממלכתי - מוזמן להפגנת העשרים מליון בכיכר המהפכה על שם ynet]
אני משתדל לא לקרוא לאנשים שדנים בטיעונים ענייניים טרחנים. מכל מקום, החפיפה לא ממש מדוייקת: בארה"ב מערכת הבריאות היא פרטית והיא מהכי פחות יעילות בעולם (היחס בין כמות הכסף שמוצאת על בריאות בארה"ב לבין רמת הבריאות המסופקת לציבור הוא הגרוע בעולם המערבי). ומאידך, התעשיות הבטחוניות הישראליות למשל מאוד יעילות, למרות שהן בבעלות ממשלתית. זה נכון שבדר"כ בעלות ממשלתית נוטה ליצור פחות תמריץ להתיעלות, אבל להסביר בכך את הכל זה קצת פשטני.
השבמחקלגבי הטענה השניה, שוב זה הסבר טיפה פשטני לדעתי לאור העובדה שבטקסס למשל, שם חוקי רשלנות הרפואית מאוד מאוד מקשים לתבוע רופאים, עדיין הבריאות יקרה להחריד, ומאידך גם על בנאים מוטלת אחריות אם הם בונים בניין שנופל ועדיין תעשיית הבנייה מאוד יעילה (כלומר היתה, כרגע אין בארה"ב תעשיית בניה בכלל).
במערכות בריאות גם למערכת פרטית ישנה בעיה מהותית של אינפורמציה: בדרך כלל המבוטח יודע על מצבו (כולל הרגליו והתורשה שלו) הרבה יותר מהמבטח, לכן במערכות בריאות הפרטה פחות תורמת להתיעלות. אם אתה באמת אוהב ספרי עיון, יש סקירה על הנושא בספר "הכלכלן הסמוי".
השבמחקלומר שהתעשיות הבטחוניות של ישראל יעילות זה, אהם אהםםם, מעיד משהו על ההיכרות שלך עם המערכת.