מוניות ניו יורקיות, כסף ועצבים איטלקיים, כלכלה ומדע סיני, ימי הולדת, דברים מעצבנים, דברים יפים, ושאר דברים

1.לטובת המשקיעים המתוחכמים: רשיון מונית בניו יורק היה השקעה טובה יותר מאשר זהב, נדל"ן או כל סלי המניות המובילים. (אין לראות בבלוג זה המלצה לרכישת ניירות ערך וכו' וכו')
2. . אחד מהחוקים השנויים במחלוקת באיטליה לאחרונה הוא חוק לאיחוד רשויות מקומיות קטנות (בדומה לחוק שהושק אצלנו בקול ענות תרועה לפני כמה שנים, ולאחר לחץ של ראשי רשויות מהליכוד צומצם עד שהוחל לבסוף רק על בערך ארבע רשויות, רובן דרוזיות, וכן איחוד מכבים רעות עם מודיעין). כמובן, שראשי הרשויות הקטנות המיועדות לאיחוד מתנגדים בתוקף, ואחד מהם - ראש העיירה פלטינו ממזרח לרומא - אף עשה מעשה והכריז על העיירה שלו כמדינה עצמאית, כולל הדפסת שטרות עצמאיים, הפלוטינו:

3. ואולי השערוריה הזו, כמו גם החקירות הרבות ביחס ליחסו הבעייתי משהו למין או לכסף, הביאו את סיליביו ברלוסקוני לקרוא למדינתו מחורבנת ולאיים לעזוב אותה.
4. עיריית בני-ברק מכסה תמונות של נשים בשלטי פרסומת  (כולל בדרך ז'בוטינסקי, מעורקי התחבורה הראשיים של כלל גוש דן) בטענה שהן לא חוקיות, לא פחות, והסימוכין שהיא מביאה לכך הוא חוק עזר עירוני של בני ברק  האוסר על פרסום ה"פוגע בתקנת הציבור או ברגשותיו". מדהים. הפרטים כאן.
5. בטח ראיתם את זה כבר, אבל אם לא, פטריות, מסתבר, הן אינטלגנטיות להחריד. (הקרדיט לאורן מאלגוסק)
6. אם תחשבו על זה, העובדה שצריך כמעט שעה כדי להעלות את כל הנוסעים למטוס היא די מדהימה. זה מריח כמו חוסר יעילות משווע, בטח יש איזו דרך טובה יותר לעשות את זה. אז מתברר שיש: דר' ג'ייסון סטפן, אסטרופיזיקאי, המציא שיטה פשוטה למדי לעשות בורדינג: בגדול, קודם עולים הנוסעים היושבים ליד החלון, לאחר מכן אלה שבמקום השני מהחלון, לאחר מכן נוסעי המעבר. התוצאה? ירידה של זמן העליה למטוס בחצי:

7. אל חשש, גם בארה"ב צריך להפקיד את הבושה בכניסה לבניין עם הקבלה לתוכנית MBA יוקרתית מספיק: בלא פחות מ25 מתוך 100 החברות הגדולות בארה"ב, שכר מנכ"ל החברה היה גבוה יותר מסך המסים הפדרליים שהחברה שילמה.
8. מזל טוב לאימייל, שלפני כשבוע חגג יום הולדת 29 לטביעת שמו, ואם אנחנו בשוונג אז גם מזל טוב ללינוקס, ליום הולדת ה20. כן יזכו לשנה הבאה, וכמתנה קטנה, קצת קאלט: ממומחי תוכנית המחשבים "זומביט", מסבירים מהו אי-מייל:

ואחרי שהשתעשעתם, חישבו על כך שהקטע הזה הוא מ1996, לפני 15 שנים בלבד.

8. מאמר של שני כלכלנים סיניים מעריך שהצמיחה בסין תקטן ב50% בשנים הקרובות. מה שמעניין בו - מלבד המסקנה הפרובוקטיבית, והעובדה שהצנזורה הסינית הרשתה לו להתפרסם - הוא שהמאמר הזה הוא מהמקומות הראשונים שקראתי שמתייחס לפיל הגדול בחדר ביחס לכלכלה הסינית: מדיניות הילודה של הילד הבודד למשפחה, שהקטינה באופן דרמטי את גדילת האוכלוסיה סינית - בשנת 2010 האוכלוסיה הסינית ירדה לראשונה אל מתחת לקו היציבות הדמוגרפית, והיא מתחילה לקטון - שתביא למשבר פנסיה אדיר כשדור ההורים של המדיניות הזו יגיע לגיל הפנסיה (שלא לדבר על עיוות היחסים המספריים בין המינים - כיום בסין על כל חמש נשים יש שישה גברים).

9. ואם כבר בשוונג הסיני, מתברר שכ30-40% מהמאמרים המדעיים בסין מועתקים.

10. זה פשוט יפה:

11. וגם זה, למרות שמכיוון אחר לגמרי:

HEAD ON from lior ben horin on Vimeo.
12.הנה רץ מרתון שלקח את הערצתו לאפל טיפה יותר מדי ברצינות.
13. בדעיבד, אנחנו יודעים שהוריקן איירין נחלשה לפני שהכתה במדינות צפון מזרח ארה"ב, ולכן פגיעתה לא היתה דרמטית. אבל עדיין התצלום הזה של איירין מהחלל מרשים:

14. דן אלהרר מקבל שירות דה-לוקס.
15. כמעט שכחנו כבר את רעידת האדמה שהרעידה את צפון מזרח ארהב, אבל באיחור אופנתי מצאתי את רשימת הtweetים הטובים ביותר בעקבות הרעידה, כפי שאסף עזרא קליין. הטוב ביותר לדעתי מתייחס לספקולציות האם כריס ריסטי, מושל ניו ג'רסי שסובל מעודף משקל קיצוני, יכנס או לא למירוץ לנשיאות:

 @pareene: “I think Chris Christie just jumped into the race.”

16. במסגרת העניין האינטנסיבי במלחמת האזרחים לרגל ציון 150 שנה לריצתה, מחקר באמריקן אינטרס מראה שלו מסיבות כלכליות בלבד, היה יותר משתלם ללבני הדרום לשחרר את כל העבדים השחורים (על כל הנזק ברכוש שנבע מכך) אל מול הנזק שנגרם לדרום בדיעבד בשל המלחמה, שכן הנזק הזה היה גדול יותר. ואני אוסיף: אבל הדרום לא היה מסוגל לעשות את הקפיצה הפסיכולוגית הזו שכן הוא ראה את העבדות כמגדירה אותו, ובכך גרר את עצמו לאסון. אבל על זה כבר כתבתי פעם.
17. אין כמו רוח אהבת החינם של יתד נאמן, למשל כאשר בקריקטורה שלו הוא משלב את סמל מדינת ישראל עם צלב קרס (ובשיא האירוניה, כותב מתחת "שנאת חינם"). וכל זה בגלל הספקולציה שבעקבות המחאה החברתית תבוא דרישה לקיצוץ מתקציבי הציבור החרדי.

להתראות בהפגנה. אל תרשו לעצמכם לא ללכת, אחר כך בעוד 40 שנה כשתצטרכו לספר לנכדיכם איפה הייתם אז, יהיה די מבאס לומר שהייתם בבית וראיתם טלויזיה.