ערמת לינקים 22.10.12

קשה להאמין, אבל יש עוד כמה חלקים מהעולם שלא נעים כולם לכיוון הששי לנובמבר, ויש מה לעדכן לא רק על פוליטיקה אמריקאית.
1. ניוזוויק עומד להפסיק לפרסם מהדורה מודפסת. Sic Transit Gloria Mundi. (בקרוב בהארץ? הם בפירוש עושים מאמץ להמאיס את המהדורה המודפסת על הקוראים בעוד שהמהדורה הדיגיטלית מוצלחת)
2. אם תהיתם, ככה נראים הdata centers של גוגל, או הדבר הכי קרוב לקופסת "האינטרנט" של the IT crowd

3. נסו בעצמכם את הנסוי הבא, זה פשוט מדהים:

(http://www.youtube.com/watch?v=tUf0672xAOU)
3. ואם כבר, אז עוד שאלה קשה: למה בלילה יש חושך?

(http://www.youtube.com/watch?v=gxJ4M7tyLRE)

4. והנה דוגמה מובהקת לרמה הנמוכה של עיתונות פוליטית, ובפרט, ניתוח בקרים, בארץ. אם תסתכלו על סקר אמריקאי אחד תמיד תראו שהמספרים לא מסתכמים ל100%, כי יש כאלה שלא יודעים עוד או לא החליטו. בסקרים בארץ אף פעם לא מראים כמה אנשים לא החליטו, תמיד מחלקים את כל 120 המנדטים. זה כמובן הבדל דרמטי: עם רק 4% מהמצביעים לא החליטו, סימן שהמירוץ די יציב ולא משתנה. אם 15% לא החליטו, סימן שעוד יכולים 18 מנדטים (!!) לעבור מצד לצד; ויתכן בכלל שהמצביעים האלה לא ילכו להצביע, מה שמעלה את הבעיה הנוספת שהיא שהסקרים לא מנסים לודא שהנסקרים באמת יצביעו, מה שקוראים באמריקאית likely voters; הרי הנכונות להצביע לא מתפלגת באופן זהה בין המפלגות, וכאשר אחוז ההצבעה הוא 60% יש בכך הבדל דרמטי.

מכל מקום, הדוגמה היא הסקר הזה של "הארץ" מסוף השבוע האחרון, שבו הכותרת פשוט שקרית. ממבט ראשון כבר ורטר עצמו מציין שאין כמעט הבדל בין הגושים בשלושת התרחישים שנבדקו, ולכן הכותרת "מפלגה בראשות אולמרט-לבני-לפיד תגבור על הליכוד" פשוט שקרית. אבל מעבר לכך, לורטר נפלט הנתון ההו-כה-נדיר של אחוז המתלבטים. ומתברר שבתרחיש הקיים, אחוז זה הוא 15% (!) בעוד שבתרחיש של איחוד כללי הוא 9%. ואני לומד מזה שני דברים: ראשית, שכל ההנחות על נצחון ודאי של הליכוד קצת מוגזמות, שכן יש 18 מנדטים שעוד פתוחים לשכנוע. ושנית, שהאיחוד המודבר דווקא מזיק לגוש המרכז-שמאל, שכן הוא משאיר את תמונת המנדטים כמו שהיא אבל מוריד את אחוז המתלבטים - סימן שהאיחוד כשלעצמו משכנע יותר אנשים להצביע לימין מאשר למרכז-שמאל; בדיוק הפוך מהכיוון אליו רומזת הכותרת. האמת, מהארץ ציפיתי ליותר. לא הרבה יותר, אבל יותר.

ובכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר, אז גם קצת אמריקה:

1. הsuperPACs, קבוצות היכולות לגייס כספים באופן בלתי מוגבל כדי לסייע למועמד ושפרחו השנה בעיקר בצד הרפובליקאי, היו עד כה חשאיות באופן קיצוני. הן כמובן לא הסגירו מי התורמים להן, אבל גם לא הסגירו כמה כסף הן משקיעות בכל מירוץ, כמה פרסומות הן קנו בכל זמן ובאיזה שוק. זה משתנה לאחרונה, וההערכה לסיבה לכך היא החשש שמה רומני בכל זאת יפסיד; אם זה יקרה, אז כמה תורמים רפובליקאים שהוציאו ביחד מאות מילויני דולרים דרך הקבוצות האלה יהיו כעוסים למדי, והפרסומים האחרונים נועדו להראות שהקבוצות תומכות גם בכל מיני מירוצים, כך שלאחר מכן הן תוכלנה להראות את תמיכתן במירוצים בהם המועמד שלהן ניצח.
2. במגרת הטרנד הרפובליקאי להכחיש את המציאות במקרה שזו דורשת מהם להתמודד עם תוצאות קשות של ההכרעות המוסריות שלהם, אחרי שטוד אקין טען שאונס לא מוביל להריון, חבר הקונגרס ג'ין וולש, רפובליקאי (כמובן) מאילינוי, טען השבוע שבמצב הרפואי היום הריון לא יכול להביא לסכנת חיים לאם ולכן אין צורך במתן היתר להפלה במקרה של סכנה שכזו.
3. האויב הגדול ביותר של מיט רומני הוא מיט רומני

(http://www.youtube.com/watch?v=cPgfzknYd20)
4. בפינתנו: תמיד צריך להזהר כשיש צלמים באזור", תמונה מביקור של רומני בבי":ס בוירג'יניה:

והתמונה פורסמה על ידי סוכנות הידיעות AP, לא פחות... (כמובן, זו רק מקריות, הילדה הופתעה מכך שרומני עומד לשבת שם, לא משום דבר שראתה. אבל עדיין התמונה מצחיקה)