סובב הגלגל סביב

אם מישהו מחמשת קוראי הנאמנים מופתע מכך שאובמה ניצח בדיבייט של אתמול, אז זה כנראה כי פספסתם את הפוסט של שבוע שעבר. אבל זה לא שרוח הקודש נחתה עלי בשבוע שעבר, זו המסקנה הסבירה אם מתסכלים על הבחירות האלה לעומק, ומהסיבה הבאה: לפי התקדימים ההסטוריים, נתוני הבסיס שעומדים מאחורי הבחירות הללו (מה שהאמריקאים קוראים the fundementals), דהיינו: נשיא מכהן, כלכלה צומחת אבל צמיחה חלשה, שני מועמדים סבירים, העדר משבר בינלאומי חריף - מובילים לנצחון קטן של אובמה, בסביבות 2-3%, מאוד בדומה ל2004. וזה גם היה המצב בסקרים באופן עיקש ועקבי במשך חודשים. לאחר הועידות וסרטון ה47% אובמה פתח פער (שאני מודה, שנסחפתי בפירושו); הדיבייט החזיר את המטוטלת לכיוון רומני עד שהיא הגיעה לקצה השני, וכעת הדיבייט הזה יחזיר את המטוטלת חזרה.

זה כמובן לא הכרזה דטמרינסטית. יתכן שהבחירות האלה יסטו מהתקדימים ההסטוריים, אם כי לא סביר.  כך, אם אובמה היה סביר או אף טוב, יש סכוי שהוא היה שומר ומעמיק את יתרונו; ואם אובמה היה מפשל גם הפעם יש סוכי שרומני היה משמר את המומנטום עד הנצחון. אבל אני חושב שזה לא סביר, כי המטוטלת פועלת בכמה מישורים:

ראשית, אחרי דיבייט גרוע אובמה כמועמד התעורר, השקיע, התכונן ולכן הופעה מוצלחת היתה סבירה.

שנית, התקשורת מעוניינת לסקר מירוץ צמוד. גםלפני הדיבייט הראשון היו פרשנים שטענו שעוד מעט יגיע הנרטיב של "הקמבק של רומני", כי התקשורת מעוניית להצמיד את המירוץ, שיהיה מעניין. ואחרי שהמטוטלת נטתה כך לרומני, היה סביר שהתקשורת תעבור לנרטיב "הקמבק של אובמה", אם אובמה יאפשר לה. בפרט, אובמה יצר ציפיות כה נמוכות, שלכולם היה ברור שהופעה סבירה, לא כל שכן טובה, תהיה בגדר התעלות על הציפיות (כשחושבים על זה, לא ברור אם בעצם כולם ציפו שאובמה יתעלה על הציפיות, למה זה כשלעצמו לא מעלה את הציפיות, אבל עד כאן סטיתנו לכיוון ראסל).

ושלישית, גם מצד הבוחרים, הניחוש שלי שרוב התזוזה בסקרים היתה בשל שנויים במפלס ההתלהבות של הרפובליקאים והדמוקרטים, שאלה גם שנויים שבאים בגלים ונוטים לאחר מכן להתייצב.

ואם לסכם, כמו שאומרת ניצן (ובחוכמה): כל העולם כולו אוסילטור הרמוני.

אבל אם אתם רוצים היילייטס - בבקשה:

1. קודם כל הדיבייט המלא (http://www.youtube.com/watch?v=HxRQm-3bzf0):

2. הרגע הקשה ביותר של רומני, מסוג הרגעים שיכנסו לאספות "רגעי הדיבייט ההסטוריים" בשנים הבאות (http://www.youtube.com/watch?v=3yEAowo_yww):

הקטע מתחיל בתגובה של אובמה להתקפה של רומני עליו שביום שלאחר ההתקפה על הקונסוליה בבנגאזי הוא נסע ללאס וגאס לאירוע התרמה. שווה לראות את כולו. אובמה טמן כאן מלכודת שרומני נפל לתוכה בכל הכח, שכן זה באמת נכון שבשבועיים הראשונים הממשל היסס; אלא שאובמה ידע שדווקא בנאום הראשון, יום לאחר ההתקפה, הוא כן התיחס לטרור וכשציין זאת הניח שרומני יסתער על הטענה הזו, כפי שרומני אכן הסתער. לוב היתה נקודת חולשה של אובמה וזה ללא ספק מופע ג'יוג'יטסו יפה.

3. הרגע המוצלח השני לאובמה (אני חייב להעריך את החשיבה על הרגליים. http://www.youtube.com/watch?v=ymyFWCWGmv0):

4. אובמה מנצל היטב שאלה שלא שאלו כמעט בקמפיין הזה: ברמה רומני שונה מבוש (נשיא שכיום יש קונצזוס אמריקאי לגביו שהיה מהגרועים בהסטוריה)? (http://www.youtube.com/watch?v=-VTXX_zd7RI, אובמה מתחיל בדקה 3:25) 

5. ולבסוף, שאלה די בעייתית לרומני, לגבי תמיכתו בשוויון בין נשים לגברים במקום העבודה. החוק הראשון שאובמה חתם בנשיאותו היה חוק שנועד להקל על נשים לתבוע מעסיקים שהפלו אותן לרעה (לאחר שביהמ"ש העליון פסק שתקופת ההתישנות על אפליה בעבודה מתחילה בתחילת ההעסקה, ולכן אם אישה הועסקה בתנאים מפלים 20 שנה וגילתה על כך או החליטה לתבוע רק עכשיו, אז למרות שיתכן שעכשיו היא עדיין מופלית לרעה אין לה קייס. הדמוקרטים העבירו חוק שמבטל את ההחלטה הזו, שקרוי חוק לילי לדבקר על שם התובעת שבעקבותיה ביהמ"ש העליון פסק את פסיקתו). כשרומני נשאל אם היה תומך בחוק, הוא סירב להשיב כדי לא לעצבן את האגף השמרני במפלגתו. אז הנה איך שענה על השאלה כיצד יתקן את אי השוויון שממנו סובלות עדיין נשים בשוק העבודה (http://www.youtube.com/watch?v=OdGRF6A8uQE):

יש כאן טעויות עובדתיות (הממשל של רומני לא העסיק כל כך הרבה נשים) והנחות פוגעניות למדי (שנשים הן אלה שצריכות לטפל בילדים) אבל הדובדבן שבתשובה הוא כמובן הבטוי binders full of women, או בעברית תיקיות מלאות בנשים. ובכן, האינטרנט הוא מקום מופלא. עוד לפני שהדיבייט נגמר הדומיין http://bindersfullofwomen.com/ נקנה וכעת הוא מאכלס אתר שתוקף את רומני בנושא מדיניותו כלפי נשים; וכמובן הטאמבלר בנושא כבר מתפקע (וחלקם ממש מצחיקים).

כמובן, היו גם לרומני רגעים חזקים. אבל אל תבקשו מאוהד הפועל להראות גולים של מכבי.