בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום שישי, 2 בנובמבר 2012

סקירה ותחזית

שלושה ימים לפני יום הבחירות, הגיע הזמן לסקירה אחרונה של המצב ולתחזית.

תחילה לסקירה: פרישת שלושת הנרטיבים שתיארתי בשבוע שעבר התפתחה במקצת: 
אנשי המודלים נשארים בשלהם: אובמה ינצח ב2-3%. סכויי הנצחון של אובמה במודלים השונים עולים מיום ליום מכיוון שהסקרים במדינות השונות נשארים פחות או יותר זהים והזמן שנותר למיט רומני לסגור את הפער הולך ואוזל; כרגע נייט סילבר חוזה נצחון לאובמה בסכוי של 81%; סאם וונג חוזה נצחון לאובמה בסכוי 96% וכד'. 
הסקרים הארצים זזו קצת לכיוון אובמה, וכרגע ממוצע הסקרים של realclearpolitics הוא יתרון של 0.3% לאובמה
והפרשנים? רובם עברו למצב של על הגדר, טוענים שאלה בחירות כל כך צמודות שאי אפשר לצפות מה יהיה, ושיכול להיות לילה ארוך. היו עימנו! (האם זה קשור לעובדה שהמתח הזה יביא יותר טראפיק לטורים של אותם פרשנים עצמם? לא! די!).
הקמפיינים מציירים תמונות מציאות הפוכות כמעט: הנראטיב של קמפיין אובמה הוא: אנחנו מנצחים בכל המדינות המתנדנדות. הקמפיין של רומני טוען: מה פתאום. לרומני יש מומנטום אדיר והוא עומד לנצח. פרשנים מהאקו-צ'יימבר הימני כמו דיק מוריס וקרל רוב מחרים מחזיקים אחריהם בפרשנויות מפורכות לחלוטין (מוריס) או רק חלקית (רוב) שמסבירות למה רומני עומד לנצח; למעשה, טוען קמפיין רומני, המומנטום שלנו כה משמעותי שהקמפיין משקיע במדינות שעד כה נחשבו דמוקרטיות בטוחות כמו פנסילבניה, מישיגן ומינסוטה. עונים בשיקגו: זה בלוף.

נחיה ונראה. ביום רביעי בבוקר כולם יהיו חכמים יותר.

ולספורט האמיתי: מה ההערכה שלי? 
אני מאמין במספרים ולכן הולך עם אנשי המודלים. הניחוש שלי הוא - כמו שהיה לאורך כל הקמפיין - שאובמה ינצח ב2-3% מכלל הקולות. 
המדינות הבאות ילכו לאובמה: מיין (4), ניו המפשייר (4), ורמונט (3), מסצ'וסטס (11) רוד איילנד (4), קונטיקט (7), ניו יורק (29), ניו ג'רזי (14), פנסילבניה (20), מרילנד (10), דלוור (3), וושינגטון די. סי (3), אוהיו (18), מישיגן (16), ויסקונסין (10), אילינוי (20), מינסוטה (10), איווה (10), קולורדו (9), ניו מקסיקו (5), נוודה (6), וושינגטון (12), אורגון (7), קליפורניה (55), הוואי (4). סה"כ 294 אלקטורים מול 244 לרומני.

בסנט, שבו בתחילת הדרך נראה היה שהרפובליקאים הולכים להשיג בקלות את ארבעת המושבים שהם צריכים כדי להשיג את הרוב, הניחוש שלי הוא כי הדמוקרטים שווקא ירחיבו את הרוב שלהם ל54-46: הרפובליקאים הולכים להשיג את המושבים של נברסקה וצפון דקוטה, אבל מאידך הדמוקרטים הולכים לנצח את המושבים של מסצ'וסטס (המירוץ בין אליזבת' וורן לסקוט בראון היה מהמרתקים בסיבוב הזה), מיין (שם אנגוס קינג העצמאי עומד לנצח אבל כולם מעריכים שיצטרף לדמוקרטים) ואידיאנה (מושב שהיה אמור ללכת בקלות לרפובליקאים, אבל בפריימריז הם הדיחו את הסנטור המכהן דיק לוגר והחליפו אותו במועמד אולטרא-ימני, שלפני כשבועיים ציין בעימות שלתפיסתו אסור לבצע הפלה גם במקרה של אונס כי גם במקרה זה זה מה שאלוהים רצה. או כמו שאומר האומן הידוע בכנויו אלנה קגן - שהוא דווקא תומך רפובליקאים נלהב: היתה יכולה להיות לרפולביקאים שנה מצויינת אם הם לא היו מתעקשים לתמוך באונס).

בבית הנבחרים באמת אני לא מספיק עוקב, אבל כולם - כולל כל הפרשנים והמודלים - מסכימים שהרפובליקאים ישמרו על הרוב שלהם, בעיקר כי שנוי גבולות המחוזות בעקבות המפקד של 2010, שאותו ערכו ברוב המדינות ממשלים רפובליקאים, שינה את הגבולות בצורה שמאוד מיטיבה עם הצד הרפובליקאי.

זהו. נתראה ביום שלישי בלילה.

2 תגובות: