תוצאות יותר בפירוט

תוצאות מסודרות:

בשקלול הקולות הכללי התוצאה היא 59.6 מליון מול 57 מליון לטובת אובמה (עם עוד 3% שצריכים להספר, אבל הם יתחלקו בערך שווה בשווה). או באחוזים: 2.2% יתרון לאובמה. אחרי התחזית שלי אתמול, תרשו לי לקום לריקוד ניצחון קטן.

במדינות אובמה זכה בכל מדינות המפתח חוץ מצפון קרוליינה (פלורידה עוד לא הוכרזה רשמית אבל אובמה מוביל שם והקולות העיקריים שלא נספרו הם ממיאמי, שהיא כמובן איזור דמוקרטי), וזוכה ברוב של 331-206. כאן, הייתי שמרן יותר מהתוצאות: אובמה זכה גם בורג'יניה ובפלורידה שאותן חזיתי לרומני. כאן בא לידי בטוי היתרון של אובמה בחבר האלקטורים, כמו גם העובדה שהיה לו קמפיין מוצלח יותר (עובדה שמשפיעה בעיקר במדינות מתנדנדות, שם מתנהל רוב הקמפיין): בבחירות צמודות דומות, היית מצפה שהתוצאה בחבר האלקטורים תהיה צמודה יותר - כך למשל קרה ב2004, בחירות ש2012 נראית מאוד דומה להן, רק בהיפוך תפקידים בין הדמוקרטים לרפובליקאים.

בהשוואה ל2008 נראה שהיתה תזוזה די אחידה לטובת רומני, אבל לא מספקת: הרוב של אובמה בכלל הקולות ירד ב5% (מ7% ל2%). באלקטורים רומני הרויח 27 אלקטורים (אידיאנה, צפון קרוליינה, המחוז הקונגרסיאלי השני של נברסקה) שזה גם כ5%.

בסנט, לדמוקרטים היה לילה מצויין. כל המושבים שלהם שהיו בסכנה בינתיים שרדו, פרט למושב בנברסקה, מדינה מאוד רפובליקאית, שהסכוי של הדמוקרטים לנצח בהן לאחר שהסנטור בן נלסון פרש היה מאוד קטן. כל האחרים - המושב של ליברמן בקונטיקט, שרוד בראון באוהיו, בוב קייסי בפנסליבניה - למרות שנשפך המון כסף נגדם, שרדו. קלייר מקסקיל במיזורי שרדה בגלל הנטייה של המתנגד שלה לתמוך באונס. גם בווינסקונסין הדמוקרטים שמרו על המושב למרות שהסנטור הקודם פרש - תמי בולדווין נבחרה והיא הסנטורית הראשונה בהסטוריה מקהילת הלהט"ב.

הדמוקרטים גם זכו בשלושה מושבים: אנגוס קינג במיין (הוא עצמאי אבל כולם מעריכים שיצטרף לדמוקרטים), אליזבת' וורן במסצ'וסטס, וג'ו דונלי באינדיאנה (עוד מועמד שזכה בגלל שעמד מועמד נגדו שמשתמע כתומך באונס). יש עוד שני מושבים שעוד לא הוכרזו: במונטנה ובצפון דקוטה; שניהם היו מושבים דמוקרטים, בשניהם הדמוקרט מוביל אבל בהפרש מאוד קטן. הדמוקרטים בודאות שמרו על הרוב שלהם של 53-47, ויתכן שיזכו גם במושב או שניים. זו תוצאה מאוד מפתיעה יחסית למה שהוערך בתחילת הקמפיין.

בבית הנבחרים הדמוקרטים יזכו ב4-8 מושבים, מאוד מאוד רחוק מה25 מושבים שהם היו צריכים כדי לזכות ברוב. מכיוון ששקלול הקולות הכלל במירוצי קונגרס הוא פחות או יותר תיקו, כל הרוב הרפובליקאי נובע משליטתם בקסיעת גבולות המחוזות ברוב המדינות בעקבות הצנזוס של 2010. ברמת המירוצים הספציפיים פחות עקבתי, אבל מירוץ מעניין הוא של מיה לאב מיוטה, שהיתה כוכבת עולה בועידה הרפובליקאית בטמפה אבל לא הצליחה לזכות במושב.

משאלי עם: קולורדו ו-וושינגטון היא המדינות הראשונות בארה"ב שהתירה אתמול שימוש במריחואנה גם ללא צורך רפואי. להתראות אמסטרדם, ברוכים הבאים לדנבר או לסיאטל.

מרילנד, מיין, מינסוטה ו-וושינגטון אישרו נישואים חד מיניים. איזה היפוך מ2004, אז קמפיין בוש השתמש בנושא כדי להוציא את המצביעים הימניים ועברו אז תיקונים לחוקות מדינות האוסרות נישואים כאלה ב26 מדינות.

ג'רי בראון מושל קלפיורניה עשה את הבלתי אפשרי והעביר תוכנית לאיזון התקציב הכוללת עליית מסים. אל תספידו את קליפורניה כל כך מהר.

עוד כמה וכמה קטיושות איראן תקנה לחזבאלה מהכסף שתקבל מהגז הטבעי שישמש לייצור חשמל להחזיק את הסרברים שיכילו את כל הפרשונויות על הבחירות הללו. ובכל זאת שתי נקודות קטנות:

1. בניגוד לכל מה שיאמרו לכם, התוצאה הזו היתה די צפויה לאור הנתונים הכלכליים והעובדה שאובמה נשיא מכהן. לקמפיין טוב (של אובמה) יש השפעה די קטנה.

2. רומני זכה ב59% מקולות הלבנים. בפעם הקודמת שמישהו זכה באחוז כזה, זה היה ג'ורג' בוש האב שזכה בנצחון סוחף על דוקאקיס ב1988. זו כבר לא אותה אמריקה כמו של 88, ובמצב שבו הדמוקרט זוכה ב95% מקולות השחורים, 71% מקולות ההיספניים, 60% מקולות הנשים והצעירים, לרפובליקנים יהיה קשה יותר ויותר לנצח בבחירות כלליות. הימין האמריקאי הנשען בעיקר על גברים לבנים מבוגרים זועמים נראה היום כמו מפא"י של 77, שרוצה להחליף את העם.
3. בהקשר הזה, זה היה צריך להיות לילה קשה במיוחד לצופי פוקס, כאשר המציאות האלטרנטיבית שבנו להם פתאום התנגשה עם המציאות האמתית. רגע הזוי במיוחד בהקשר הזה היה כאשר קרל רוב, שתפקד כפרשן בפוקס (שזה כשלעצמו הזוי, בהנתן שרוב ניהל גם סופר-פאק שהשקיעה מאות מליוני דולרים נגד אובמה) התווכח בשידור חי עם צוות הסוקרים של פוקס עצמם, לאחר שאלה הכריזו על אוהיו לטובת אובמה. דיסוננס קוגנטיבי הוא כח חזק.
4. ועוד מנצח גדול של אתמול: נייט סילבר. בשבועיים האחרונים סליבר זכה לקיתונות של ביקורת מהימין על כך שהמודל שלו מוטה. סילבר (ואנשי המודלים באופן כללי) נצחו ובגדול. המודל של סילבר חזה בדיוק מושלם את התוצאות של כל המדינות. בנסוי הפופריאני המצויין שהיה כאן (ראו הסבר כאן) לגבי אנשי המספרים לעומת הפרשנים הפוליטיים שמסתמכים על תחושות בטן (והיו לא מעט כאלה שעוד אתמול בבוקר אמרו ש"משהו בבטן שלהם אומר להם שלרומני יהיה לילה טוב ממה שמעריכים") אנשים המספרים נצחו. וזו כמובן שמחה גדולה ומכופלת.