בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום שישי, 27 במאי 2011

ופטור בלא כלום אי אפשר

למרות שהבטחתי, רק קצת מילים על אובמה-נתניהו:
ראש ממשלת ישראל סבור כי הצד השני איננו מעוניין בשלום, ולא ניתן לדון עימו. בהתאם לכך, הוא משוכנע שהססטוס קוו הוא המצב הטוב ביותר אליו ניתן לקוות ולכן מטרתו העיקרית היא שימור הסטטוס קוו, מתוך תקוה כי בעתיד הערבים יסכינו עם קיומה של ישראל וניתן יהיה לעשות עימם שלום.
דא עקא, שמהלכים מדיניים מתרגשים ובאים בעולם, ועל כן ראש הממשלה מנסה למנוע אותם כמה שניתן. הכלי העיקרי שלו הוא יכולותיו הרטוריות: בעיקר בארה"ב, בין השאר בשל עברו שם ובשל היכרותו את השפה התרבותית ויכולתו להתחבב על האמריקאים - יש לו השפעה רבה ויכולת להשתמש בהשפעה שלו. מצויד ביכולת זו נסע ראש הממשלה לחו"ל כדי להפגש עם מנהיג חשוב בנסיון למנוע ממנוע לבצע מהלך מדיני, שרה"מ טוען שהוא כניעה לטרור. סדרת הפגישות היתה טעונה, ובמהלכה התגלעו חליקוי דעות קשים, אך ראש הממשלה עמד על שלו, ותוך הרצאה קצרה על ההטוריה רווית הסבל של העם היהודי עמד על עמדתה של ידשראל ודרישותיה - או שמא נאמר, ציפיותיה - מידידה בעולם ומשוחרי החירות באשר הם, בראש ובראשונה לא להכנע לטרור ולהכריח את ישראל לבצע ויתורים בגינו.
ומכיוון שהציבור הישראלי מעריך עמידה על העקרונות, והתרשם מראש הממשלה יצא כשידו על העליונה -  ואף רומם את כבוד כלל העם היהודי - ראש הממשלה חזר כמנצח לישראל, נישא על גלי הפופולריות. העיתונים דווחו על פופולריות רבה של ראש הממשלה, לצד התרשמותיו מהמסע המדיני המתיש.

אני מדבר כמובן על הכותרת הידועה: "גולדה: אפילו כוס מים הוא לא הציע לי", לאחר פגישותיה עם קנצלר אוסטריה ברונו קרייסקי. התאריך: 5 באוקטובר, ערב יום כיפור, 1973.

נ.ב. 1: בשביל המניפולציה הייתי צריך להחליף לשון נקבה בלשון זכר, אבל חוץ מזה הכל מדוייק.
נ.ב. 2: אני שמח לדעת - מפי לשכת ראש הממשלה בכבודה ובעצמה - שראש הממשלה כל כך בקי בהסטוריה אמריקאית שהוא יכול להרצות עליה לרעיתו בעת הסבוב הרומנטי שלהם ברחבי וושינגטון. אני רק תוהה האם ההודעה השמיטה את כך שהוא בודאי אמר לה שהוא זוכר איך הוא ראה במו עיניו את הבריטים שורפים את העיר במהלך מלחמת 1812, כפי שהוא זוכר את הכלניות בירושלים המנדטורית.

אין תגובות:

פרסום תגובה