1. "ישראל היום" במפגן של עיתונות במיטבה: לפני כמה ימים הוא דיווח על "מיג סורי שערק בחודש יוני לירדן, הוכשר לשאת נשק כימי ואף לפעול ללא טייס". למאמר לוותה תמונה שכותרתה "מיג סורי בירדן". אלא מאי? מתברר שזו בכלל תמונה שצולמה במצרים לפני למעלה משנתיים, ופרוסמה כבר בישראל היום עצמו.
2. אורית בין חיים מפעילה בלוג חמוד ששמוUnderground New York Public Library ובו צילומים של נוסעים ברכבת התחתית הקוראים ספרים, וזהוי של הספר אותו הם קוראים. בפוסט לקט מיוחד היא אספה את כל החרדים. התוצאות לא מפתיעות: הספר הפופולארי ביותר הוא תלמוד, ולאחר מכן תורה, בעיקר ביום חמישי בערב או ששי (כהכנה לפרשת השבוע, כנראה).
3. רוב מדינות העולם מחזיקות מאגרים אסטרטגיים של משאבים חיוניים לעת צרה; המקובל מכולם הוא נפט. מתברר שקנדה לקחה את העניין צעד נוסף קדימה, ובקוובק ישנם מאגרים אסטרטגיים של רוטב מייפל. לפני שאתם מגחכים, בראד פאלמר מסביר למה זה למעשה ממש הגיוני.
4. לאחר שבוע של שתיקה בעקבות מסע ההרג בבית הספר בקונטיקט החליטו בNRA, שדולת הרובים החזקה, לשבור שתיקה בנושא, ובמסיבת עיתונאים פרשו את הצעותיהם לשנוי הרגולציהכדי להפוך את רחובות ארה"ב לבטוחים יותר. אם חשבתם שהם הגיעו, אחרי שיקול רב, למסקנה שיש מקום להגביל לפחות חלק ממכירת הרובים החופשית ברחבי ארה"ב, תחזרו לקורא את הפוסט אחרי שתתפכחו משכרותכם. מה שהציע יו"ר הNRA הוא להציב שומר חמוש בכל בית ספר. מעבר למופרכות של עניין, דייב וויגל מזכיר פרט קטן - שבבית הספר בקולומביין, קולורדו, שבו התרחש מסע ההרג הנורא ב1998 שהפך לדגם של מסעות הרג כאלה, היה שומר חמוש. זה לא ממש עזר.
5. משמרות המהפכה של איראן השיקו אתר תעמולה חדש בעברית. יש שם שגאות תרגום משעשעות, אבל זה לא ממש מפתיע. מה שמעניין הוא שכפי שתמר עילם גינדין מאבחנת, אלה שגיאות שמאפיינות דוברי ערבית, ולא דוברי פרסית. יתכן שזה מחזק את טענתם של מפגינים מהמהומות ב2009, שטענו כי התמיכה במשטר בקרב האוכלוסיה כה חלשה ש כל דרגי השטח של הבסיג' הם ערבים שיעים שיובאו לאיראן ממדינות ערב.
6. אחת האסטרטגיות של הרפובליקאים במדינות מפתח לסייע למיט רומני לנצח בבחירות היתה לעצב את האלקטורט - ע"י חקיקת חוקים שנועדו להקשות על ההצבעה, בעיקר על בני מיעוטים וצעירים, למשל בחוקים המצמצמים הצבעה מוקדמת או הדורשים הצגת תעודות זהות לשם הצבעה. רבים מהחוקים האלה נפסלו על ידי בתי המשפט, וגם במקומות שלא, השיטה די כשלה - מצביעים די כעסו על כך שמנסים למנוע מהם להצביע ובמדינות רבות אנשים עמדו בתור למשך שעות (במקרים מסויימים בפלורידה - כמובן - 6 שעות ויותר) כדי להצביע. אז הרפובליקאים למדו לקח: מפלגה רפובליקאית של גברים לבנים זועמים לא תצליח לנצח באלקטורט האמריקאי של ימנו. אז צריך לעוות את השיטה. וכך, עולות במספר מדינות שברמה הנשיאותית הן מדינות מתנדנדות או נוטות מעט לדמוקרטים, אבל נשלטות כעת ברמה המדינתית על ידי רפובליקאים בשל הגל הרפובליקאי של 2010 - בפרט, בפנסילבניה, באוהיו, בוירג'יניה ובוויסקונסין - סדרת הצעות חוק מדינתיות שישנו את שיטת הקצאת האלקטורים כך שהאלקטורים יוקצו לפי מחוזות קונגרסיאליים. זו עזות מצח די מרשימה שכן לא זו בלבד שהשיטה הזו מקטינה את מס' האלקטורים הדמוקרטיים בחצי בערך מכל מדינה כזו - בעוד מדינות רפובליקאיות כמו טקסס ימשיכו להשתמשמ בשיטת winner takes all - השימוש במחוזות קונגרסיאליים יהפוך את העיוות לכיוון הרפובליקאי ליף יותר חריף, וזאת מכיוון שמפת המחוזות עוצבה על ידי בתי מחוקקים ומשלים רפובליקאים ב2010 והיא מאוד מאוד נוטה לרפובליקאים. כך למשל, אם היו משתמשים בשיטה הזו ב2012 פנסילבניה היתה מקצה רק 7 מתוך 20 האלקטורים שלה לדמוקרטים למרות שהקמודרטים זכו ברוב הקולות המדינה.
7. ג'ים דמינט, הסנטור הארכי-שמרן מדרום קרוליינה (ואחד מהמנהיגים הבולטים במחנה הארכי-שמרני בסנט) החליט לפרוש מכהונתו כדי לעמוד בראש הHeritage Foundation, אחד ממכוני המחקר החשובים בצד הימני. מושלת דרום קרוליינה ניקי היילי החליטה למנות במקומו את חבר הקונגרס טים סקוט, חבר קונגרס מהtea party שנבחר ב2010. סקוט הוא רפובליקאי שחור, שזה די חריג בימנו. ככזה הוא גם יעשה הסטוריה: הוא יהיה הסנטור השחור הראשון ממדינות הדרום מאז שהסתיימה תקופת הרקונסטרוקציה ב1877. סקוט גם יהיה הסנטור השחור היחידי הבעל"ט. ובפינקטריה של ממש, גם הוא וגם הסנטור השני מדרום קרוליינה, לינדזי גראהם, רווקים (ושניהם מאד דתיים), מה שהופך את דרום קרוליינה להיות המדינה היחידה באיחוד שלא מיוצגת ע"י אף סנטור/ית נשוי/אה. Make of that what you will.
8. בפינת ה"מחקר ממש ממש מגניב": במשפחות עניות, אמהות מפיקות חלב אם עשיר יותר עבור הבנות, ובמשפחות עשירות, עבור הבנים.
9. ברוח הצעתו הצנועה של ג'ונת'ן סוויפט, סטיבן מאפסון מציע לפתור את בעיית החוב הלאומי האמריקאי ע"י מכירת אלסקה. (דרך גרג מנקיו)
10. יש מדינות יותר מושחתות מאיתנו, ואפילו מיוון. בפקיסטאן למשל, 60% מהממשלה ולמעה מ2/3 מהשרים לא שילמו כל מס הכנסה בשנה שעברה (זהירות, PDF)
11. ויזאוליזציה חביבה של המצוק הפיסקאלי הבעל"ט.
12. ההרחקה של רוב מפוקס אחרי הפדיחה של ליל הבחירות החזיקה בדיוק 27 יום. הוא חזר לפוקס לפני שבועיים.
13. ככה מחלקת הכלכלה הל הרוורד החליטה לקבל את פני הסטודנטים החדשים:
(http://www.youtube.com/watch?v=VWLylAuLO2k). האמת, יצא חמוד. אני תוהה האם סגל המשפטים או מדמ"ח של העברית יעז לעשות דבר כזה.
2. אורית בין חיים מפעילה בלוג חמוד ששמוUnderground New York Public Library ובו צילומים של נוסעים ברכבת התחתית הקוראים ספרים, וזהוי של הספר אותו הם קוראים. בפוסט לקט מיוחד היא אספה את כל החרדים. התוצאות לא מפתיעות: הספר הפופולארי ביותר הוא תלמוד, ולאחר מכן תורה, בעיקר ביום חמישי בערב או ששי (כהכנה לפרשת השבוע, כנראה).
3. רוב מדינות העולם מחזיקות מאגרים אסטרטגיים של משאבים חיוניים לעת צרה; המקובל מכולם הוא נפט. מתברר שקנדה לקחה את העניין צעד נוסף קדימה, ובקוובק ישנם מאגרים אסטרטגיים של רוטב מייפל. לפני שאתם מגחכים, בראד פאלמר מסביר למה זה למעשה ממש הגיוני.
4. לאחר שבוע של שתיקה בעקבות מסע ההרג בבית הספר בקונטיקט החליטו בNRA, שדולת הרובים החזקה, לשבור שתיקה בנושא, ובמסיבת עיתונאים פרשו את הצעותיהם לשנוי הרגולציהכדי להפוך את רחובות ארה"ב לבטוחים יותר. אם חשבתם שהם הגיעו, אחרי שיקול רב, למסקנה שיש מקום להגביל לפחות חלק ממכירת הרובים החופשית ברחבי ארה"ב, תחזרו לקורא את הפוסט אחרי שתתפכחו משכרותכם. מה שהציע יו"ר הNRA הוא להציב שומר חמוש בכל בית ספר. מעבר למופרכות של עניין, דייב וויגל מזכיר פרט קטן - שבבית הספר בקולומביין, קולורדו, שבו התרחש מסע ההרג הנורא ב1998 שהפך לדגם של מסעות הרג כאלה, היה שומר חמוש. זה לא ממש עזר.
5. משמרות המהפכה של איראן השיקו אתר תעמולה חדש בעברית. יש שם שגאות תרגום משעשעות, אבל זה לא ממש מפתיע. מה שמעניין הוא שכפי שתמר עילם גינדין מאבחנת, אלה שגיאות שמאפיינות דוברי ערבית, ולא דוברי פרסית. יתכן שזה מחזק את טענתם של מפגינים מהמהומות ב2009, שטענו כי התמיכה במשטר בקרב האוכלוסיה כה חלשה ש כל דרגי השטח של הבסיג' הם ערבים שיעים שיובאו לאיראן ממדינות ערב.
6. אחת האסטרטגיות של הרפובליקאים במדינות מפתח לסייע למיט רומני לנצח בבחירות היתה לעצב את האלקטורט - ע"י חקיקת חוקים שנועדו להקשות על ההצבעה, בעיקר על בני מיעוטים וצעירים, למשל בחוקים המצמצמים הצבעה מוקדמת או הדורשים הצגת תעודות זהות לשם הצבעה. רבים מהחוקים האלה נפסלו על ידי בתי המשפט, וגם במקומות שלא, השיטה די כשלה - מצביעים די כעסו על כך שמנסים למנוע מהם להצביע ובמדינות רבות אנשים עמדו בתור למשך שעות (במקרים מסויימים בפלורידה - כמובן - 6 שעות ויותר) כדי להצביע. אז הרפובליקאים למדו לקח: מפלגה רפובליקאית של גברים לבנים זועמים לא תצליח לנצח באלקטורט האמריקאי של ימנו. אז צריך לעוות את השיטה. וכך, עולות במספר מדינות שברמה הנשיאותית הן מדינות מתנדנדות או נוטות מעט לדמוקרטים, אבל נשלטות כעת ברמה המדינתית על ידי רפובליקאים בשל הגל הרפובליקאי של 2010 - בפרט, בפנסילבניה, באוהיו, בוירג'יניה ובוויסקונסין - סדרת הצעות חוק מדינתיות שישנו את שיטת הקצאת האלקטורים כך שהאלקטורים יוקצו לפי מחוזות קונגרסיאליים. זו עזות מצח די מרשימה שכן לא זו בלבד שהשיטה הזו מקטינה את מס' האלקטורים הדמוקרטיים בחצי בערך מכל מדינה כזו - בעוד מדינות רפובליקאיות כמו טקסס ימשיכו להשתמשמ בשיטת winner takes all - השימוש במחוזות קונגרסיאליים יהפוך את העיוות לכיוון הרפובליקאי ליף יותר חריף, וזאת מכיוון שמפת המחוזות עוצבה על ידי בתי מחוקקים ומשלים רפובליקאים ב2010 והיא מאוד מאוד נוטה לרפובליקאים. כך למשל, אם היו משתמשים בשיטה הזו ב2012 פנסילבניה היתה מקצה רק 7 מתוך 20 האלקטורים שלה לדמוקרטים למרות שהקמודרטים זכו ברוב הקולות המדינה.
7. ג'ים דמינט, הסנטור הארכי-שמרן מדרום קרוליינה (ואחד מהמנהיגים הבולטים במחנה הארכי-שמרני בסנט) החליט לפרוש מכהונתו כדי לעמוד בראש הHeritage Foundation, אחד ממכוני המחקר החשובים בצד הימני. מושלת דרום קרוליינה ניקי היילי החליטה למנות במקומו את חבר הקונגרס טים סקוט, חבר קונגרס מהtea party שנבחר ב2010. סקוט הוא רפובליקאי שחור, שזה די חריג בימנו. ככזה הוא גם יעשה הסטוריה: הוא יהיה הסנטור השחור הראשון ממדינות הדרום מאז שהסתיימה תקופת הרקונסטרוקציה ב1877. סקוט גם יהיה הסנטור השחור היחידי הבעל"ט. ובפינקטריה של ממש, גם הוא וגם הסנטור השני מדרום קרוליינה, לינדזי גראהם, רווקים (ושניהם מאד דתיים), מה שהופך את דרום קרוליינה להיות המדינה היחידה באיחוד שלא מיוצגת ע"י אף סנטור/ית נשוי/אה. Make of that what you will.
8. בפינת ה"מחקר ממש ממש מגניב": במשפחות עניות, אמהות מפיקות חלב אם עשיר יותר עבור הבנות, ובמשפחות עשירות, עבור הבנים.
9. ברוח הצעתו הצנועה של ג'ונת'ן סוויפט, סטיבן מאפסון מציע לפתור את בעיית החוב הלאומי האמריקאי ע"י מכירת אלסקה. (דרך גרג מנקיו)
10. יש מדינות יותר מושחתות מאיתנו, ואפילו מיוון. בפקיסטאן למשל, 60% מהממשלה ולמעה מ2/3 מהשרים לא שילמו כל מס הכנסה בשנה שעברה (זהירות, PDF)
11. ויזאוליזציה חביבה של המצוק הפיסקאלי הבעל"ט.
12. ההרחקה של רוב מפוקס אחרי הפדיחה של ליל הבחירות החזיקה בדיוק 27 יום. הוא חזר לפוקס לפני שבועיים.
13. ככה מחלקת הכלכלה הל הרוורד החליטה לקבל את פני הסטודנטים החדשים:
עזוב. מה זה ההתנהגות של רוב (שבעיני קצת ניפחו אותה) לעומת ההנפצה של אמנון אברמוביץ' על הסכם רוטציה בין נתניהו לליברמן...
השבמחקצודק. אבל אני למדתי לא לצפות לשום דבר מהתקשורת הישראלית.
מחקלגבי מה שכתבת בסעיף 7- מה הקטע עם מושלים שממנים סנטורים? זו לא אמורה להיות משרה של נבחר ציבור? ואפילו אם הוא מאותה מפלגה- הבחירות לסנאט הן לא פרסונליות? (ומה קורה אם הסנטור והמושלת לא מאותה מפלגה? היא עשויה למנות מישהו שהוא קיצוני או מתון מדי, רק כדי לשפר את סיכויי המפלגה שלה בבחירות הבאות....) תמהתי על העניין כבר כשראיתי את "הקמפיין" של קולבר לסנאט.
השבמחקכאשר מדובר בבחירות רגילות, אז כמובן שהציבור בוחר את הסנטור (זה אגב לא תמיד היה כך. במקור בית המחוקקים המדינתי בחר את הסנטורים, ורק התיקון ה17 לחוקה, שעבר ב1913, העביר את הבחירה לציבור הבוחרים. זה נחשב לאחד ההישגים המשמעותיים של התנועה הפרוגרסיבית).
מחקהשאלה היא מה קורה כאשר סנטרו מתפטר או נפטר באמצע הכהונה. ואז זה שונה ממדינה למדינה; בחלק מהמדינות (כמו מסצ'וסטס) יש בחירות מיוחדות, במדינות אחרות המושל ממנה סנטור שמכהן עד לפעם הבאה שיש בחירות, ואז עומד לבחירה מחדש (או שמחליט לפרוש) לשארית הכהונה של המושב הזה. זה מה שקרה במושב של הילרי קלינטון ב2008; באותה שנה שני הסנטורים של ניו-יורק נבחרו מחדש: צאק שומר כי זו היתה השנה שבכל מקרה היה צריך להבחר ולכן נבחר ל6 שנים, וקירסטן ג'ליברנד, מי שהחליפה את קלינטון כשזו פרשה ב2007, לשארית הכהונה של 4 שנים.