בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום שבת, 29 בדצמבר 2012

10 המלים השבועיות של נפתלי בנט

היבודל השבועי של פוסטי "עשר מילים" של חביב הבלוג נפתלי בנט (הסבר לפינה כאן)

1. בנט הציג תוכנית כלכלית ברמת פוסט בפייסבוק השבוע:
**
ממשלת ישראל חילקה כספים שאין לה, ולכן אנחנו מצויים בגירעון של כ20 מיליארד ש"ח (!). כרגע, מכיון שאנחנו לפני בחירות, פוליטיקאים מעדיפים שלא לדבר על זה, ועוסקים יותר בהבטחות של הטבות.
**
אבל זה לא יקרה, כי אין. כמו שבמשפחה שלכם אם אתם נקלעים, חלילה, לאוברדרפט של 80,000 ש"ח, אין מה לדבר על הוספת חוגים, על יציאה לחו"ל או על קניית מסך פלאזמה, כך אותו דבר ברמה הלאומית.
**
אז מה עושים? קודם כל מה *לא* עושים? לא מגדילים יעד גירעון, כפי שמדברים. הרי מה זה הגדלת יעד גירעון? זו החלטה מודעת להגדיל את האוברדרפט, ליטול עוד חובות. מכיון שזה נשמע יפה, מקצועי וכלכלי ("יעד גירעון"), חושבים שזה בסדר. אבל זה כמו שאבא בבית יאמר: "בואו נגדיל את האוברדרפט שלנו ל100,000. נחליט על זה יחד, או-קיי?" המשמעות היא העברת הצרות שלנו לילדים שלנו, עם ריבית דריבית. לא עושים דבר כזה!
**
וגם לא מבטיחים עוד הוצאות של 138 מיליארד ש"ח כפי ששלי יחימוביץ עושה. פשוט אין.
**
וגם לא פוגעים בחינוך ובחלשים ביותר (קיצבאות זיקנה ונכות). פגיעה נוספת בהם היא סכנה לחיי אדם ופגיעה אנושה באיכות חייהם של החלשים ביותר.
 **
אז מה כן? לא קל. הנה תכנית: - קיצוץ בתקציב הביטחון של 3 מיליארד ש"ח, ולא בכוחות הלוחמים, אלא בתקורה שוטפת - יצירת תכניות החזרת מקבלי קיצבאות למעגל העבודה. היום יש לא-מעט מקבלי קיצבאות והבטחת הכנסה, שניתן להכשיר אותם ולשלב אותם בעבודה, אך הממשלה חדלה זאת בלחץ גורמים אינטרסנים. ישנם גם לא מעט מקבלי קיצבאות שעובדים בשחור, ואם ייאלצו להיכנס לתכנית, הם ייחשפו ויפסיקו למשוך את הכספים שלנו. - רפורמה במגזר הציבורי וייעול משמעותי - קיצוץ רוחב בכל משרדי הממשלה (כן, אין ברירה) - מלחמה אגרסיבית בכסף השחור - הסטת פרוייקטי תשתית מתקציב הממשלה למודל BOT, כלומר במימון פרטי (כמו למשל, בכביש 6). אבל, חבר'ה, צריך להבין את המשמעות: בעתיד יגבו מאיתנו כספים על כך, או שהממשלה תשלם למפעיל כסף. כלומר, אין כאן ארוחת חינם. - הגדלת היצע הקרקעות, הגדלת כמות הבנייה (יגדיל הכנסות ממסים) - הכנסת חרדים ונשים ערביות למעגל העבודה: מרוויחים פעמיים - פחות תשלומים להם, יותר מס הכנסה עבור כולנו. - ולבסוף, הגדלת מסים, בתלות בהיקף שאר הקיצוצים. להערכתי העצובה, לא יהיה מנוס מכך.
 **
זו האמת. אלו צעדים קשים, אך לא תהיה ברירה.
וואוו, איפה נתחיל.
1. נתחיל בתחביב של בנט להעתיק talking points רפובליקאים. אז לא, תקציב מדינה הוא לא כמו תקציב של משק בית. מדינה יכולה למשל להגדיל את ההכנסות ע"י העלאת מסים, מה שלמשק בית יותר קשה לעשות (אחד המפרנסים יכול לקחת עבודה שניה אבל זה הרבה יותר בעייתי). גם עלויות ההלואה של המדינה הרבה יותר נמוכות מזה של משק הבית, בעוד שהיכולת של מדינה להשקיע כספים כך שהכלכלה תתפתח ולכן הכנסותיה יגדלו בעתיד - שזה הרציונאל בלקיחת הלוואות - הרבה יותר גדולה מזה של משק בית. בקיצור, להניח שתקציב המדינה יכול להיות מנוהל כמו תקציב משק בית זה לעשות צחוק מהעבודה.
2. הנסיון להלך אימים במצב גרעון קטסטרופאלי - "20 מיליארד ש"ח (!)" - גם הוא העתקה די ישירה לא כ"כ חכמה מארה"ב. שם באמת יש גרעון משמעותי למדי של 8-9% מהתוצר, וחוב מצטבר של מעל 100% מהתוצר. בארץ הגרעון ביחס לתוצר הוא 3%, מהנמוכים בOECD, והחוב ביחס לתוצר הוא 74%, כמו ממוצע הOECD (עלות החוב בישראל יותר גדולה מרוב מדינות המערב - בשל הסיכונים הבטחוניים - ולכן גרעון דומה מתרגם לחוב גבוה יותר). יש בעיה כלכלית מאוד חמורה אחרת, שנובעת לא מכך ש"ממשלת ישראל חילקה כספים שאין לה" אלא מירידה משמעותית במסים מזה כשנה, שנתניהו החליט להתעלם ממנה בתקווה שתעלם והיא לא נעלמה.
3. "נקלעים לאוברדראפט של 80,000 ש"ח" - למה דווקא 80,000 ש"ח? למה לא 100,000? או 20,000? לנפתלי פתרונים.
4. "לא מגדילים גרעון, כמו שכולם מדברים" - מי בדיוק מדבר? שתי המפלגות היחידות שהציגו איזושהי תוכנית כלכלית נורמלית - העבודה ומרצ - לא הציעו להגדיל גרעון. המפלגות האחרות לא הציגו באמת תוכנית כלכלית, וזאת ביקורת לגיטימית, אבל זה לא מה שבנט אומר. וגם אם כן, ההשואה שבנט עושה לועגת לרעיון, אבל הוא היה נשמע יותר הגיוני אם משפחה היתה אומרת: "היתה לנו עכשיו תקופה קשה (נניח, יצאנו למבצע צבאי), ניקח הלואה שנוכל להחזיר אותה כשיהיה טוב יותר, במיוחד שכיום הריביות נמוכות בטירוף"; נכון?
5.  שלי יחימוביץ מדברת על 138 מיליארד ש"ח ב5 שנים. מכיוון שבנט מדבר כאן על תקציב שנתי, מדובר על 28 מיליארד שקל. אבל אז זה לא היה מפחיד את הציבור מספיק. או שבנט לא קרא את התוכנית עד הסוף.
6. "פשוט אין". מי אמר? "פשוט אין" מניח שרמות המסים של ימנו הם גזרה משמיים. לא בהכרח, אפשר להעלות מסים (כמו שבנט עצמו מציע בסוף הפוסט). יכול להיות שלא כדאי, כי יהיו לכך תוצאות לא מתוכננות, אבל אז הדיון צריך להיות: האם כדאי להעלות מסים כדי לספק את השירותים א. ב. ו-ג, או שלא?. האמירה "פשוט אין", לא ממש נכונה.
7. ועכשיו מגיעים להצעות של בנט, מין רשימת מכולת שכזו. אז נעבור פרה פרה. קודם כל קיצוץ בתקציב הבטחון. זו הצעה מבורכת. באמת. כמו כל גוף לא מבוקר, בצה"ל יש הרבה מאוד כסי שומן. אלא מה? בנט אומר שניתן לקצץ "3 מיליארד ש"ח, לא בכוחות הלוחמים אלא בתקורה שוטפת". למה 3 מיליארד דווקא? מאיפה בא המספר הזה? אולי אפשר פי שניים? אולי אי אפשר גם את זה? הלאה. להכניס מקבלי קצבאות חזרה למעגל התעסוקה. אני לא בטוח למה בנט מתכוון לגבי התוכנית שהממשלה חדלה להכשרת מקבלי קצבאות; אם הוא מתכוון לתוכנית וויסקונסין אז התוכנית הופסקה אחרי הפיילוט כי היא היתה כשלון חרוץ. אם הוא מתכוון לשירות התעסוקה, כדאי שידבר עם ביבי ידידו שמייבש אותו בקביעות. את הלוגיקה בין מקבלי קצבאות להון שחור לא ממש הבנתי, נראה לי שבנט עצמו לא הבין. הלאה. פרוייקטי BOT. בוקר טוב נפתלי, שנות ה90 קוראות לך; מאז שנות ה90 כמעט כל פרוייקטי התשתית הגדולים נעשו בשיטת BOT (כביש 6, כביש 431, מנהרות הכרמל, מתקני ההתפלה, מתקן הסינון של המוביל הארצי, תחנות כח). למעשה, חוץ ממחלפים אין כמעט פרוייקטי תשתית בישראל שלא נעשים כך. הלאה. קיצוץ רוחבי. אבל כזה שלא פוגע בחינוך או ברווחה. אז במה כן? וכמה? ומה המשמעות? ולבסוף הגענו להעלאות מסים - כששלי יחימוביץ' הציעה אותן, בצורה מפורטת, זה כי היא "לא מבינה מה זה לנהל עסק קטן", אבל בנט כן מבין. כל כך מבין שהוא חושב שרו"ח משלם מס חברות. וגם מציע "העלאות מסים" - בלי לומר אילו מסים, כמה הוא חושב שזה יכניס, וכד'. בקיצור, צחוק מהעבודה כבר אמרנו?
2. שני פוסטים חביבים על מערכת המשפט:
על ליברמן:
די
**
החקירות נגד ליברמן נמשכות כבר 13 שנה. הבחירות יתקיימו עוד חודש. היה ניתן לדלג על הסיבוב המשטרתי הנוכחי עד לאחר הבחירות. בחירות מנצחים או מפסידים בקלפי, לא בחדרי החקירות. גם לעינוי הדין יש גבול.
**
אם צריך לחקור ולהעמיד לדין שיעשו זאת לאחר הבחירות.
 **
את הויכוחים עם אביגדור ליברמן נערוך בכנסת או בתעמולת הבחירות. שם מקומם
ספין יפה של ליברמן על ה"חקירות שנמשכות 13 שנה", אבל למעשה החקירה הזו היא מ2007, בעקבות מסמך מפליל שליברמן שכח על שולחן עבודה. התמשכותה היתה כמעט לחלוטין בשל ליברמן עצמו, שעשה כל שביכולתו להאריך אותה. זה כמובן לגיטימי, אבל אז הוא לא יכול להתלונן שהחקירה מתמשכת אם הוא עצמו מאריך אותה. שנית, אורך זמן החקירה לא רלוונטי לגבי האם צריך או לא להעמיד אותו לדין. את אלפרון חוקרים כבר 20 שנה, זה לא סותר את זה שאם יתפסו אותו סוף סוף צריך להעמידו לדין. ולבסוף, בנט מבלבל במקצת בין ויכוח פוליטי  לבין עברה על החוק. אם ליברמן פושע, צריך להעמידו לדין; זה לא קשור למערכת הבחירות או לכנסת.
ועל גלנט:
הגיע הזמן שהממשלה תחזור למשול והשופטים יחזרו לשפוט
**
לפני שעה קלה נוקה האלוף יואב גלנט מ"פרשת הבית במושב". אין להאשמות נגדו שחר. אבל זה לא הסיפור. הסיפור הוא מה קרה למדינת ישראל. איך ב20 שנה האחרונות איפשרנו למערכת המשפט לשלוט במדינה.
 **
מאז "המהפיכה החוקתית" של השופט אהרון ברק מדינת ישראל עוברת תהליך משפטיזציה. הכל שפיט. בית המשפט מתערב בכל עניין.
 **
כל שר מכיר זאת. רוצים לסלול כביש חשוב? היועץ המשפטי בולם. רוצים לבנות אזור תעשייה, היועץ המשפטי עוצר. לו היו רוצים להקים את המוביל הארצי כיום לא היה אפשר בגלל בג"צ ואלף יועצים.
 **
הארוע החמור מכל היה עם יואב גלנט. ראש הממשלה ושר הבטחון החליטו שיואב גלנט הכי מתאים לתפקיד הרמטכ"ל, ובשל סיפור מקושקש המינוי שלו נבלם! רה"מ חשש, בצדק, מבג"צ.
 **
חייבים להחזיר את השפיות. לתת לממשלה למשול ולשופטים לשפוט. להפסיק את המשפטיזציה. לא, רבותיי. לא הכל שפיט.
חבל, חבל שבנט לא קורא את המאמר עד הסוף. אם היה קורא, היה מגלה שלא מיניה ולא מקצתיה; גלנט לא נוקה מאף אחת מהאשמות שהביאו לכך שלא ימונה: הטענה כי פלש לשני שטחים לא לו, ופינה אותם רק לאחר מכן בהוראה ישירה של היועץ המשפטי ושל מבקר המדינה, עדיין בתוקפה, כמו גם הטענה ששיקר למבקר המדינה. הסיפור כאן הוא שבאחד השטחים שגלנט פלש אליהם ולאחר מכן פינה, בתשריט שהגיש השטח צוייר כשייך לגלנט ועכשיו תיקנו אותו כך שהוא מצוייר כשטח ציבורי. אם כבר, התיקון רק מחזק את העובדה שגלנט פלש לשטח ציבורי.
לגבי ה"משפטיזציה", זה ויכוח קצת רציני מדי לרמת פייסבוק, אבל בגדול - כן, כל שר וכל פרוייקט צריך לקיים את החוק. איזה ניג'וס הקטע הזה של שמירה על החוק, נכון?

3. אני בכוונה לא נכנס לעניינים היותר פופולאריים על בנט (סרבנויות, מאחזים וכד'), כי הם פחות מעניינים לדעתי. ובכל זאת שתי קטנות שלא יכולתי להתאפק מתגובתו הערב לסאגת המאחזון ליד רמאללה:
עכשיו גם את, ציפי לבני?
(נא שתפו כדי לתקן את נזקי מתקפת השבת הקבועה)
**
זה נהיה נוהל חדש של נתניהו, ועכשיו גם לבני מצטרפת. בשבת שעברה נתניהו הסתער על כל ערוצי החדשות נגדי, והשבת ציפי לבני עושה זאת.
 **
מסיים לעשות הבדלה עם המשפחה אחרי שבת שקטה ונעימה בבית, פותח את החדשות ורואה שציפי לבני תוקפת אותי: "בנט והרבנים הקיצוניים הובילו אנשים לאותה גבעה בכוונת מכוון בכדי ליצור חיכוך עם חיילי צה"ל ומצב של סירוב פקודה" http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4325825,00.html
 **
איזו גבעה? איזה רבנים? את מי הובלתי? על מה, לעזאזל, את בכלל מדברת? what the hell?
**
במהלך השבת מכניסים לי לפה מילים שלא אמרתי ("בנט קרא לסירוב פקודה"), מעשים שלא עשיתי ("בנט הוביל אנשים לגבעה"), תוקפים אותי ("בנט קיצוני וכו, וכו') - וכל זה במהלך השבת, כשאני אפילו לא שמעתי על כך ולא יכול להגיב. ואז יוצאת השבת, ואני צריך להוכיח שאין לי אחות (אגב, באמת אין לי אחות. רק שני אחים גדולים)
**
בקיצר, תירגעו. לעצם העניין: אם יש מאחז בלתי חוקי שמצריך פינוי, אפשר לעשות את זה ביום חול ולא בשבת. נו, באמת. קצת שכל ישר לא יזיק לאף אחד.
 **
ובשום מצב, אף פעם, תחת שום נסיבות לא פוגעים בחיילי צה"ל. נקודה.
 **
שבוע טוב ורגוע. נפתלי
**
נ.ב. - אם בעתיד אהיה בתפקיד ביצועי עם הקשר ביטחוני, לא תהיה בעיה עם השבת. אתפקד בצורה מלאה בכל אירוע, פיגוע, מלחמה, מבצע וכו. עשיתי זאת בעבר כמפקד פלוגה ומפקד כוח במלחמה, ואעשה זאת גם בעתיד. אבל תרגילי בחירות אינם בגדר "פיקוח נפש"... בינתיים אומר לחבריי הפוליטיקאים: לכל שבת יש מוצאי שבת

אז א. התשובה לשאלה "איזה רבנים" היא למשל הרב דב ליאור, שהוביל את המפגינים למאחז השבת, והוא גם חבר מרכזי  בועד רבני מפלגת "תקומה", שהיא חלק מרשימת הבית היהודי בעקבות הסכם האיחוד שבנט עצמו הוביל.
ב. באמת חבל שכל ההתרחשות הזו קורה בשבת. כמובן, שזה קשור לעובדה שעליית המפגינים למאחז קרתה לקראת שבת, במסגרת "שבת חיזוק" למאחז.

2 תגובות:

  1. לגבי משפטיזציה, נראה לי שבנט לא התכוון להגיד ששר הוא מעל לחוק.
    אם אני מבין נכון את רעיון המשפטיזציה, הוא אומר משהו כזה: תפקיד הכנסת לחוקק ותפקיד השופט לשפוט על פי החוק. המשפטיזציה היא תופעה בה השופט "מעוות" את החוק (או ממש ממציא חוק) ושופט על פיו. זאת אומרת, הכנסת מחוקקת חוק, והשופט אינו שופט על פי החוק של הכנסת, אלא על פי "חוק" שאינו קיים בספר החוקים.

    השבמחק
    תשובות
    1. טענה חזקה, וראויה לויכוח, אבל זה לא מה שבנט טוען. הבעיה שלו היא עם כך ש"הכל שפיט", ושכל פעולות הממשלה נתונות לביקורת ובלימה של הייעוץ המשפטי:
      "כל שר מכיר זאת. רוצים לסלול כביש חשוב? היועץ המשפטי בולם. רוצים לבנות אזור תעשייה, היועץ המשפטי עוצר. לו היו רוצים להקים את המוביל הארצי כיום לא היה אפשר בגלל בג"צ ואלף יועצים.
      **
      הארוע החמור מכל היה עם יואב גלנט. ראש הממשלה ושר הבטחון החליטו שיואב גלנט הכי מתאים לתפקיד הרמטכ"ל, ובשל סיפור מקושקש המינוי שלו נבלם! רה"מ חשש, בצדק, מבג"צ."

      אין חולק על כך שהחוקים שגלנט עבר עליהם, או לחילופין חוקי תכנון ובניה, שלהם אני מניח בנט מתיחס בטענותיו על כבישים ואיזורי תעשיה, הם חוקים מאוד מפורשים בספר החוקים, בית המשפט לא המציא אותם או עיוות את החוק כדי להגיע אליהם. ומכיוון שמדובר כאן בפעולות של הרשות המבצעת, לבג"צ היתה בקרה עליהן גם לפני המהפכה החוקתית של ברק, זה ה"לחם והחמא" של בג"צ מקום והמדינה ועד היום. אולי הדבר היחידי שיכול להיות רלוונטי כאן הוא ההרחבה של זכות העמידה, שמאפשרות היום לעתור לבג"צ על מקרים כאלה, מה שלא היה לפני ברק. אבל הטענה הזו היא כבר 7 רמות יותר מעמיקה ממה שבנט התכוון; הוא מכיר איזה באזזוורד של "הכל שפיט" ו"מהפכה חוקתית", ומאידך מתוסכל מכך שבג"צ או ייעוץ משפטי לא מאפשר לעשות כל מה שהוא רוצה, אז הוא עושה אחד ועוד אחד. והרי לך כל תורת ה"תשובה של 10 מלים" על רגל אחת.

      מחק