בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום שלישי, 25 בדצמבר 2012

בקטנה

ידיעה די קטנה בהארץ, שהתפספסה בכל דיון הסרק על הסרבנות כן-או-לא של בנט (יש מה לרדת על בנט, אבל על הרבה דברים בנוסף לעניין הסרבנות): הליכוד לא מסוגל לפרסם מצע.
הדילמה ברורה, והיא סביב נאום בר אילן: מצד אחד, אף אחד בליכוד (כולל נתניהו עצמו) לא באמת מעוניין להגיע לשתי מדינות לשני עמים. מצד שני, נתניהו יודע שאם נאום בר אילן יוצא מהמצע זה יתפס כנסיגה שלו מרעיון שתי המדינות ועלול להביא למשבר אמיתי עם מדינות המערב ובעיקר עם ממשל אובמה (ובניגוד למשבר הדמה סביב בניית הדמה בירושלים, שבו נתניהו היה מעוניין, משבר אמיתי נתניהו מעוניין למנוע). בהקשר הזה, הטיעון ש"מצע לא רלוונטי" לא מקובל עלי, שכן גם אם לא ממשים את כל מה שבמצע הוא כן משמש להצהרת כוונות של המפלגה. ואם מצע באמת לא רלוונטי - מה אכפת לליכוד להכניס לתוכו את נאום בר אילן?
אם כן, כמו פרסקו עתיק שמתפורר ונעלם במגע עם האויר הפתוח, מדיניות הימין כל כך מנותקת מהמציאות שאי אפשר אפילו להעלותה על הכתב, כי עצם הממשות של העלאתה על הכתב תביא לתוצאות חמורות מדי. מדהים.
----
ועוד שתי קטנות, אם כבר:
1. מכל הפרק של ארץ נהדרת אתמול, אין ספק שהשיא הוא בכותרות הפתיחה, יצירת אומנות של ממש:
(http://www.youtube.com/watch?v=0c01Kca9Y58. מוקדש, כמובן, לרן. ולשיר-דמע.).
2. מישהו שם לב לאן נעלמה איראן? והאם זה איזשהו צירוף מקרים שהיא נעלמה בדיון הציבורי בארץ יום אחרי שאובמה נבחר מחדש, או ליתר דיוק שרומני הפסיד? סתם תהייה.


2 תגובות: