בלוג על פוליטיקה אמריקאית, ופוליטיקה של מדינות אחרות; מחשבות על דת, על המגזר, ועל דתל"שות; וגם על כל מיני דברים אחרים.

יום שבת, 23 ביולי 2011

שבת שלום

1. נייט סילבר בודק את עמדתם האידיאולוגית של מושלים דמוקרטים ורפובליקאים אל מול עמדת מדינתם. התוצאות? בעוד שאצל הדמוקרטים יש שונות לא מעטה, ובאופן כללי יש קורלציה בין המושל למדינה (כלומר במדינות שמרניות יותר יש מושלים שמרנים יותר) כמעט כל המושלים הרפובליקאים מצטופפים בצד הימני של המפה הפוליטית, בין אם מדינתם ימנית, מתונה או שמאלנית. והתוצאה היא שרובם המכריע של המושלים הרפובליקאים לא פופולארי בצורה קיצונית במדינותיהם.אלה לא חדשות טובות למפלגה הרפובליקאית, מכיוון שבדרך כלל המושלים הם הספסל שממנו עולים מנהיגים לאומיים (ע"ע בוש הבן, קלינטון, רייגן, קרטר, ניקסון, FDR)
2. מכון הסקרים פיו פרסם סקר על עמדותיהם של נוצרים יהודים ומוסלמים אלה ביחס לאלה. חלק מהתוצאות לא ממש מפתיעות (רק 6% מהיהודים בישראל בעלי דעה חיובית ביחס למוסלמים, אבל זה עדיין יותר מבעלי הדעת החיובית ביחס ליהודים בכל אחת מהמדינות המוסלמיות שנסקרו) וחלקן כן (ברוב מדינות האסלאם ישנה התנגדות רבה לאסלאם בקיצוני, ובראש ובראשונה בקרב מוסלמים בישראל וברש"פ; 96% ממוסלמי לבנון בעלי דעה חיובית על נוצרים). בכל מקרה זה מרתק, קראו.
3. אם אתם מרותקים לדיוני תקרת החוב (בטח שכן!) אבל לא ברור לכם מה הסיפור ועל מה המהומה, עזרא קליין מסכם את העניין בפוסט מדוייק ובהיר (אם כי מנקודת מבט שמאלנית, כמובן).
4. אלן ווסט, חבר קונגרס רפובליקאי מדרום פלורידה תומך בתוכנית cut, cap and balance (כתבתי עליה אתמול) שמשמעותה בין השאר קיצוץ נרחב בתוכנית הביטוח הרפואי לקשישים מדיקייר. חברת הקונגרס דבי ווסרמן שולץ, דמוקרטית מפלורידה אף היא וראש המפלגה הדמוקרטית, תקפה אותו (לא בשמו) על במת בית הנבחרים, בעוד הוא איננו באולם, בעיקר על כך שלא מובן לה כיצד מי שמייצג את דרום פולרידה יכול להתעלם כך מבוחריו ולתמוך בקיצוצים כאלה. ווסט התפוצץ - באופן עקרוני לא מקובל בקונגרס להתייחס לחבר קונגרס אחר ישירות, למרות שהתייחסות של ווסרמן שולץ היא ממש לא חריגה - ושלח מייל נזעם לתקשורת שבו הוא האשים את ווסרמן שולץ שהיא תוקפת אותו באופן אישי ולא ענייני; שאם יש לה משהו לומר לו שתאמר זאת בפניו וחתם בכך שהיא "הוכיחה שהיא איננה ליידי". האירוניה כל כך מתבקשת, שאין ממש מה להוסיף חוץ מהטוויסט לסיום: מתברר שבעצם ווסט גר מחוץ למחוז אותו הוא מייצג - שנתפר באומנות על ידי בית הנבחרים הרפובליקאי של פלורידה כדי להבטיח נציג רפובליקאי. למעשה, חברת הקונגרס שמייצגת אותו היא - ניחשתם נכון - ווסרמן שולץ. (רציתי ללנקק אל מפת המחוז של ווסט אבל היא טובה מדי מכדי לותר על המצגה מלאה בבלוג. אז קבלו:

4. תהליך הג'נטריפיקציה של העיר וושינגטון מתקדם במלוא הקיטור מתחת לפני השטח: כעת השחורים כבר אינם רוב בעיר.
5. וזו ויזואליזציה מגניבה של מידת שיתוף הפעולה הבין מפלגתי של כל חבר קונגרס/סנטור ביחס לעמדת המנהיגות שלו.
6. כן, זה אמיתי. המאמר הזה התפרסם בכתב עת מדעי מכובד.
7. ממשלת סין משחקת משחקי הנרי השמיני. וגם בהודו יש כבר כנראה לא מעט נוצרים. הולך להיות שם מעניין.
8. שרה פיילין החליטה להפיץ את הסרט התיעודי עליה, "The Undefeted" תוך מעקף דרכי ההפצה המקובלות. זה התחיל לא רע, אבל כנראה שכרגע זה הולך לא משהו, לפחות אם אפשר ללמוד מחוויתו של קונור פרידסדורף, שהלך לראות את הסרט ומצא את עצמו באולם ריק.
9. זה פשוט אתר גדול.
10. למישל בקמן - חברת הקונגרס הימנית ממינסוטה, שרה פיילין למתקדמים, יש הרבה צ'וצ-פו.
11. לכל נס אסייאני יש סוף: הצמיחה בסינגפור ברבעון השני צנחה ל0.5%, מהשיעורים הנמוכים ביותר (אם לא הנמוך ביותר) בהיסטוריה של המדינה.

 והתמרמרות לסיום: בית החולים שערי צדק בירושלים הוא בית חולים מצויין, ועושים שם עבודת קודש. באמת. הוא גם בבעלות דתית. לגיטימי.  בשל כך, בשבת: א. אי אפשר לחנות בחניון בית החולים; ב. כל 8 המעליות של בית החולים (בנין בן 10 קומות), פרט למעלית השמורה למקרי חירום, פועלות במתכונת שבת; ג. מכונות השתיה לא פועלות.
בכל אחד מהמקרים האלה אין שום סיבה הלכתית לפעולה הזו - בחניון, בית החולים עדיין נאלץ להעסיק שומר, כדי שיאמר למבקרים שאסור להכנס; אין שום מניעה הלכתית להפעיל חלק מהמעליות במתכונת רגילה (החטאים עלי); ובודאי ובודאי אין סיבה לכבות את מכונות השתיה, שכן מערכות החשמל בבית החולים בכל מקרה עובדות. למעשה הן עובדות בשעון שבת כך שמישהו היה צריך במיוחד לנתק את מכונות השתיה. בכל המקרים גם אני לא רואה שום דרך שבה ביטול ההגבלות המטופשות הללו היה משנה במשהו את צביון השבת בבית החולים עבור החולים הדתיים. מה כן התוצאה? שהמבקרים חונים כמו חורנים על שטחי העבודה של הרכבת הקלה ליד בית החולים ונאלצים לשרך רגליהם בין ערמות העפר בדרך לכניסה, ומבקרים מוגבלים בתנועתם צריכים ללכת עד ליציאה מהחניון כדי לתפוס מונית; שכל מי שמכיר מספיק הולך אל מעלית השירות שלא מופעלת במתכונת שבת ועולה לבקר את חוליו ביחד עם ציוד סניטרי, ושכשממש צריך קפה, אין. אין מה לומר, עונג שבת במיטבו.
אז למה עושים את זה? סתם. כי אפשר. כדי שתרגיש שאתה בבית חולים דתי, ותזכור את זה. וואו, כמה שזה מעצבן.

2 תגובות: