הופ הופ טרללה

לא, אין הכוונה לציין את יום הולדתה של ארה"ב - את זאת חגגנו כבר אתמול. היום לעומת זאת (ותאמינו לי שהתזמון יצא במקרה) הבלוג הזה בן שנה.
ב5.7.10, כשהתחלתי לכתוב את הבלוג, סביר להניח שלא הייתי מעריך שאמשיך בו למשך שנה (והיד עוד נטוייה). יש משהו מאוד מפחיד בלהתחיל לכתוב - מה אם אנשים לא יאהבו, או יראו אותו כמגוחך, או הכי גרוע- מה אם אף אחד לא יקרא? וגם אחרי הקפיצה הראשונית למים, בכלל לא היה לי ברור שיש לי כל כך על מה לכתוב. אבל התחלתי, והיו לי מספיק דברים מעניינים (לפחות לדעתי), והננו כאן.

מה היה לנו השנה? היו בחירות באוסטרליה, ובקנדה, ובחירות מקומיות באנגליה;
וכמובן בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב, שזכו אף לפוסט נוסף, ולעוד אחד, ואפילו לסדרת הכנה;
ולאחר מכן, היריות בגיפורדס, ומהומות וויסקונסין, והכמעט השבתה;
וירדתי כדבעי על הימין האמריקאי, ועל גלן בק (ועוד קצת), ועל פוקס ניוז (עם קצת עזרה, ועוד קצת עזרה, מג'ון סטוארט, וגם מברק אובמה), וגם הסברתי קצת יותר ברצינות למה אני מפחד ממנו, וניחשתי למה היהודים לא עוברים אליו;
והיגגתי על אמריקה - על ילדי הפרחים והיהודים הגלותיים, יום הזכרון וחג ההודיה;
ועל השריפה בכרמל, ויציאה בשאלה, ומשחקי הכס, ועל המגזר (ולפעמים הוא מכעיס אותי במיוחד);
ואפילו יצאתי לחופש (ועוד פעם).
ועוד הרבה קרני ראמים וביצי כינים, חוטים ושרוכי נעליים, וניקלים דיימים וכיו"ב.

אבל מכל זה, השאלה הראשונה לא נענתה - מי הם חמשת קוראי הנאמנים. יש לי פחות או יותר סטטיסטיקות, אבל הן מאוד בעייתיות (כל כניסה נספרת - גם אם לא קראו כלום. מאידך, יכול להיות שבכניסה אחת קוראים כמה פוסטים, ומנויי RSS לא נספרים כלל). אז אני אקפוץ שוב למים ואבקש קצת תגובות: איזה פוסט אהבתם? איזה לא אהבתם? רוצים שאכתוב יותר על נושא? אוכל אהוב? שם של חיה המתחילה באותה האות כמו שמכם? כל תשובה על אחת מהשאלות הללו - או על אחת שלא חשבתי עליה - תתקבל בשמחה. ובכל מקרה, כן נזכה לשנה הבאה.